pour l’érysipèle ; l’inverse est un danger.
לחספניתא וחילופא סכנתא
’Avoda zara 29a עבודה זרה
Le vinaigre pour une fracture et la viande grasse après un jeûne ; l’inverse est un danger. Le cresson et une fracture, c’est un danger ; la fièvre et une fracture, c’est un danger ; le mal d’yeux et une fracture, c’est un danger. Le second [jour] après le poisson, une saignée ; le second [jour] après la saignée, du poisson ; le troisième [rapproché] de lui, c’est un danger. [N.d.T. : terme rare ou réalité ancienne ; identification et sens incertains.]
חלא לסיבורי ומוניני לתעניתא וחילופא סכנתא תחלי וסיבורא סכנתא אישתא וסיבורא סכנתא כאיב עינא וסבורי סכנתא שני לדג דם שני לדם דג שלישי לו סכנתא
Nos maîtres ont enseigné : celui qui se fait saigner ne mangera pas [ce que résume le sigle] ’HaGBaCh : ni lait, ni fromage, ni oignons, ni cresson. S’il en a mangé, Abayé a dit : qu’on apporte un quart [de log] de vinaigre et un quart de vin, qu’on les mélange ensemble et qu’il boive. Et lorsqu’il se soulage, qu’il ne se soulage qu’à l’est de la ville, parce que l’odeur est pénible.
ת"ר המקיז דם לא יאכל חגב"ש לא חלב ולא גבינה ולא בצלים ולא שחלים אם אכל אמר אביי נייתי רביעתא דחלא ורביעתא דחמרא ונערבבינהו בהדי הדדי ונישתי וכי מפנה לא מפנה אלא למזרחה של עיר משום דקשה ריחא
Rabbi Yehochoua ben Lévi a dit : on peut remettre en place l’ounkeli le Chabbat. Qu’est-ce que l’ounkeli ? Rabbi Abba a dit : le support du cœur. Quel est le remède ? On apporte du cumin, du carvi, de la menthe, de l’absinthe, de la sarriette et de l’abdata.
א"ר יהושע בן לוי מעלין אונקלי בשבת מאי אונקלי אמר רבי אבא איסתומכא דליבא מאי אסותא מייתי כמונא כרוייא וניניא ואגדנא וציתרי ואבדתא
Pour le cœur, dans du vin, et ton signe : « Le vin réjouit le cœur de l’homme » (Ps 104, 15) ; pour le vent, dans de l’eau, et ton signe : « Et le souffle de Dieu planait sur la face des eaux » (Gn 1, 2) ; pour la matrice, dans de la bière, et ton signe : « Et sa cruche sur son épaule » (Gn 24, 15).
לליבא בחמרא וסימנך (תהלים קד, טו) ויין ישמח לבב אנוש לרוחא במיא וסימנך (בראשית א, ב) ורוח אלהים מרחפת על פני המים לכודא בשיכרא וסימנך (בראשית כד, טו) וכדה על שכמה
Rav A’ha, fils de Rava, les broyait tous ensemble, en prenait plein ses cinq doigts et le buvait. Rav Achi broyait chacun séparément et en prenait plein son gros doigt et plein son petit doigt. Rav Papa a dit : moi, j’ai fait tout cela et je n’ai pas guéri, jusqu’à ce qu’un certain Arabe me dise : « Apporte une cruche neuve, remplis-la d’eau, mets-y une cuillerée de miel, suspends-la [la nuit] sous les étoiles, et le lendemain bois-la. » J’ai fait ainsi et j’ai guéri.
רב אחא בריה דרבא שחיק להו לכולהו בהדי הדדי ושקיל ליה מלא חמש אצבעתיה ושתי ליה רב אשי שחיק כל חד וחד לחודיה ושקיל מלא אצבעיה רבתי ומלא אצבעיה זוטרתי אמר רב פפא אנא עבדי לכל הני ולא איתסאי עד דאמר לי ההוא טייעא אייתי כוזא חדתא ומלייה מיא ורמי ביה תרוודא דדובשא דתלי לה בי כוכבי ולמחר אישתי עבדי הכי ואיתסאי
Nos maîtres ont enseigné : six choses guérissent le malade de sa maladie, et leur guérison est une [vraie] guérison. Les voici : le chou, les bettes, l’infusion de sisin sèche, l’estomac, la matrice et le lobe du foie. Et certains disent : également les petits poissons ; et plus encore, les petits poissons font fructifier et croître tout le corps de l’homme.
תנו רבנן ששה דברים מרפאין את החולה מחליו ורפואתן רפואה ואלו הן כרוב ותרדין ומי סיסין יבישה וקיבת והרת ויותרת הכבד ויש אומרים אף דגים קטנים ולא עוד אלא שדגים קטנים מפרין ומרבין כל גופו של אדם
Dix choses font rechuter le malade dans sa maladie, et sa maladie est [alors] grave. Les voici : celui qui mange de la viande de bœuf, de la graisse, de la viande rôtie, de la viande d’oiseaux, un œuf rôti, du cresson ; la coupe de cheveux, le bain, le fromage et le foie. Et certains disent : également les noix ; et certains disent : également les concombres. On a enseigné à l’école de Rabbi Yichmaël : pourquoi les appelle-t-on kichouin ? Parce qu’ils sont durs (kachin) pour tout le corps de l’homme comme des épées.
עשרה דברים מחזירין את החולה לחליו וחליו קשה אלו הן האוכל בשר שור שומן בשר צלי בשר ציפרים וביצה צלויה ושחלים ותגלחת ומרחץ וגבינה וכבד וי"א אף אגוזים וי"א אף קשואין תנא דבי רבי ישמעאל למה נקרא שמן קשואין מפני שהן קשין לכל גופו של אדם כחרבות:
« Et on ne se fait pas couper les cheveux par eux, en aucun lieu » : nos maîtres ont enseigné : un Juif qui se fait couper les cheveux par un païen regarde dans un miroir ; et un païen qui se fait couper les cheveux par un Juif, dès que [celui-ci] arrive à sa mèche [idolâtre], il retire sa main.
ואין מסתפרין מהן בכל מקום: ת"ר ישראל המסתפר מעובד כוכבים רואה במראה ועובד כוכבים המסתפר מישראל כיון שהגיע לבלוריתו שומט את ידו
Le maître a dit : « Un Juif qui se fait couper les cheveux par un païen regarde dans un miroir. » De quel cas s’agit-il ? Si c’est dans le domaine public, pourquoi a-t-il besoin d’un miroir ? Et si c’est dans un domaine privé, quand il regarde, qu’est-ce que cela change ? En réalité, dans un domaine privé ; et puisqu’il y a un miroir, il paraît être un homme important.
אמר מר ישראל המסתפר מעובד כוכבים רואה במראה היכי דמי אי ברשות הרבים ל"ל מראה ואי ברשות היחיד כי רואה מאי הוי לעולם ברה"י וכיון דאיכא מראה מתחזי כאדם חשוב
Rav ’Hana bar Bizna se faisait couper les cheveux par un païen dans les ruelles de Nehardea. [Le païen] lui dit : « ’Hana, ’Hana, que ta gorge est belle pour le rasoir ! » Il dit : « Qu’il m’arrive [ce que je mérite], pour avoir transgressé [l’avis] de Rabbi Meïr. »
רב חנא בר ביזנא הוה מסתפר מעובד כוכבים בשבילי דנהרדעא א"ל חנא חנא יאי קועיך לזוגא אמר תיתי לי דעברי אדר"מ
Et [l’avis] des Sages, ne l’a-t-il pas transgressé ? Admettons que les Sages l’aient dit pour le domaine public ; l’ont-ils dit pour le domaine privé ? Mais lui pensait que les ruelles de Nehardea, puisque la foule y est fréquente, sont comme le domaine public.
ואדרבנן לא עבר אימר דאמור רבנן ברה"ר ברה"י מי אמור והוא סבר שבילי דנהרדעא כיון דשכיחי רבים כרה"ר דמו:
« Et un païen qui se fait couper les cheveux par un Juif, dès que [celui-ci] arrive à sa mèche, il retire sa main » : et combien ? Rav Malkiya a dit au nom de Rav Ada bar Ahava : trois doigts de chaque côté.
ועובד כוכבים המסתפר מישראל כיון שהגיע לבלוריתו שומט את ידו: וכמה אמר רב מלכיה אמר רב אדא בר אהבה שלשה אצבעות לכל רוח ורוח
Rav ’Hanina, fils de Rav Ika, a dit : [l’enseignement sur] la broche, les servantes et les fossettes est de Rav Malkiyo ; [celui sur] la mèche, la cendre de brûlure et le fromage est de Rav Malkiya.
אמר רב חנינא בריה דרב איקא שפוד שפחות וגומות רב מלכיו בלורית אפר מקלה וגבינה רב מלכיה
Rav Papa a dit : [ce qui concerne] la Michna et la baraïta est de Rav Malkiya ; les enseignements [amoraïques] sont de Rav Malkiyo. Et ton signe : la Michna est la reine (malketa). Quelle différence y a-t-il entre eux ? Il y a entre eux [l’enseignement sur] les servantes.
אמר רב פפא מתני' ומתניתא רב מלכיה שמעתתא רב מלכיו וסימנא מתניתא מלכתא מאי בינייהו איכא בינייהו שפחות:
Original : Avodah Zarah 29a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.