Structure du débat :Michna 1Baraïta 1Question 1Récit 2Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
C’est donc des ustensiles, car il est écrit : « Tous les ustensiles que le roi Ahaz avait rejetés durant son règne, dans son infidélité, nous les avons préparés et consacrés » (2 Ch 29, 19), et le maître a dit : « nous les avons préparés », nous les avons enfouis ; « et consacrés », nous en avons consacré d’autres à leur place. Or un homme ne rend pas interdite une chose qui ne lui appartient pas !
ואלא מכלים דכתיב (דברי הימים ב כט, יט) ואת כל הכלים אשר הזניח המלך אחז במלכותו במעלו הכנו והקדשנו ואמר מר הכנו שגנזנום והקדשנו שהקדשנו אחרים תחתיהן והא אין אדם אוסר דבר שאינו שלו
C’est donc que, puisqu’il a accompli sur eux un acte, ils sont devenus interdits ; ici aussi, puisqu’il a accompli sur lui un acte, il l’a rendu interdit.
אלא כיון דעבד בהו מעשה איתסרו להו הכא נמי כיון שעשה בה מעשה אסרה
Quand Rav Dimi vint, il dit au nom de Rabbi Yo’hanan : bien qu’on ait dit que celui qui se prosterne devant le sol naturel ne le rend pas interdit, s’il y a creusé des puits, des fosses et des grottes, il l’a rendu interdit. Quand Rav Chmouel bar Yehouda vint, il dit au nom de Rabbi Yo’hanan : bien qu’on ait dit que celui qui se prosterne devant des êtres vivants ne les rend pas interdits, s’il en a fait une monnaie d’échange pour une idole, il les a rendus interdits.
כי אתא רב דימי א"ר יוחנן אע"פ שאמרו המשתחוה לקרקע עולם לא אסרה חפר בה בורות שיחין ומערות אסרה כי אתא רב שמואל בר יהודה א"ר יוחנן אע"פ שאמרו המשתחוה לבעלי חיים לא אסרן עשאן חליפין לעבודת כוכבים אסרן
Quand Ravin vint, il dit : Rabbi Yichmaël fils de Rabbi Yossé et les Sages sont en désaccord à ce sujet ; l’un dit que ce qu’on reçoit en échange est interdit et que ce qu’on reçoit en échange de l’échange est permis, et l’autre dit que même ce qu’on reçoit en échange de l’échange est interdit.
כי אתא רבין אמר פליגו בה רבי ישמעאל ב"ר יוסי ורבנן חד אמר חליפין אסורין חליפי חליפין מותרין וחד אמר אפילו חליפי חליפין נמי אסורין
Quelle est la raison de celui qui dit que l’échange de l’échange est interdit ? Le verset dit : « Tu serais anathème comme elle » (Dt 7, 26) : tout ce que tu tires d’elle est comme elle. Et l’autre ? Le verset dit : « elle » (Dt 7, 26) : elle, et non l’échange de l’échange.
מ"ט דמ"ד חליפי חליפין אסורין אמר קרא (דברים ז, כו) והיית חרם כמוהו כל שאתה מהיה ממנו הרי הוא כמוהו ואידך אמר קרא הוא הוא ולא חליפי חליפין
Et l’autre ? Ce [mot] lui est nécessaire pour exclure la orla et les mélanges de la vigne : si on les a vendus et qu’on a consacré une femme avec leur prix, elle est consacrée.
Et l’autre ? La orla et les mélanges de la vigne n’ont pas besoin d’être exclus, car l’idolâtrie et [les produits de] l’année sabbatique sont deux versets qui viennent ensemble, et deux versets qui viennent ensemble n’enseignent pas [pour d’autres cas].
ואידך ערלה וכלאי הכרם לא צריכי מיעוטא דהויא להו עבודת כוכבים ושביעית שני כתובין הבאין כאחד וכל שני כתובין הבאין כאחד אין מלמדין
L’idolâtrie, c’est ce que nous avons dit. L’année sabbatique, car il est écrit : « Car c’est le Jubilé, il sera saint pour vous » (Lv 25, 12) : de même que ce qui est saint saisit son prix et est interdit, de même l’année sabbatique saisit son prix et est interdite.
עבודת כוכבים הא דאמרן שביעית דכתיב (ויקרא כה, יב) כי יובל היא קדש תהיה לכם מה קדש תופס את דמיו ואסור אף שביעית תופסת את דמיה ואסורה
Ou bien : de même que ce qui est saint saisit son prix et devient profane, de même l’année sabbatique saisirait son prix et deviendrait profane ? Le verset dit : « il sera » : il restera dans son état.
אי מה קדש תופס את דמיו ויוצא לחולין אף שביעית תופסת את דמיה ויוצאה לחולין ת"ל תהיה בהוייתה תהא
Comment donc ? Si avec des fruits de l’année sabbatique on a acheté de la viande, les uns et les autres doivent être éliminés en vertu de l’année sabbatique ; si avec la viande on a acheté des poissons, la viande en sort et les poissons y entrent ; si avec les poissons on a acheté du vin, les poissons en sortent et le vin y entre ; si avec le vin on a acheté de l’huile, le vin en sort et l’huile y entre. Comment donc ? Chaque dernier [acquis] est saisi par [la sainteté de] l’année sabbatique, et le fruit lui-même reste interdit.
הא כיצד לקח בפירות שביעית בשר אלו ואלו מתבערין בשביעית לקח בבשר דגים יצא בשר נכנסו דגים בדגים יין יצאו דגים נכנס יין ביין שמן יצא יין ונכנס שמן הא כיצד אחרון אחרון נתפס בשביעית ופרי עצמו אסור
MICHNA: On demanda aux Anciens à Rome : si [Dieu] ne veut pas de l’idolâtrie, pourquoi ne l’abolit-Il pas ? Ils leur répondirent : si l’on adorait une chose dont le monde n’a pas besoin, Il l’abolirait ; mais voici qu’on adore le soleil, la lune, les étoiles et les constellations : détruirait-Il Son monde à cause des insensés ?
מתני׳ שאלו את הזקנים ברומי אם אין רצונו בעבודת כוכבים למה אינו מבטלה אמרו להן אילו לדבר שאין צורך לעולם בו היו עובדין היה מבטלו הרי הן עובדין לחמה וללבנה ולכוכבים ולמזלות יאבד עולמו מפני השוטים
Ils leur dirent : s’il en est ainsi, qu’Il détruise ce dont le monde n’a pas besoin, et qu’Il laisse ce dont le monde a besoin ! Ils leur répondirent : nous renforcerions alors les adorateurs de celles-ci, qui diraient : sachez que ce sont des divinités, puisqu’elles n’ont pas été abolies.
אמרו להן א"כ יאבד דבר שאין צורך לעולם בו ויניח דבר שצורך העולם בו אמרו להן אף אנו מחזיקין ידי עובדיהן של אלו שאומרים תדעו שהן אלוהות שהרי הן לא בטלו:
GUEMARA: Les Sages ont enseigné : des philosophes demandèrent aux Anciens à Rome : si votre Dieu ne veut pas de l’idolâtrie, pourquoi ne l’abolit-Il pas ? Ils leur répondirent : si l’on adorait une chose dont le monde n’a pas besoin, Il l’abolirait ; mais voici qu’on adore le soleil, la lune, les étoiles et les constellations : le monde serait-il détruit à cause des insensés ? Le monde suit plutôt son cours habituel, et les insensés qui ont dévoyé [les choses] devront rendre des comptes.
גמ׳ ת"ר שאלו פלוסופין את הזקנים ברומי אם אלהיכם אין רצונו בעבודת כוכבים מפני מה אינו מבטלה אמרו להם אילו לדבר שאין העולם צורך לו היו עובדין הרי הוא מבטלה הרי הן עובדין לחמה וללבנה ולכוכבים ולמזלות יאבד עולם מפני השוטים אלא עולם כמנהגו נוהג ושוטים שקלקלו עתידין ליתן את הדין
Autre explication : si quelqu’un a volé une mesure de blé et est allé la semer dans la terre, il serait juste qu’elle ne pousse pas ; mais le monde suit son cours habituel, et les insensés qui ont dévoyé [les choses] devront rendre des comptes.
דבר אחר הרי שגזל סאה של חטים [והלך] וזרעה בקרקע דין הוא שלא תצמח אלא עולם כמנהגו נוהג והולך ושוטים שקלקלו עתידין ליתן את הדין
Autre explication : si quelqu’un a eu des rapports avec la femme de son prochain, il serait juste qu’elle ne conçoive pas ; mais le monde suit son cours habituel, et les insensés qui ont dévoyé [les choses] devront rendre des comptes.
דבר אחר הרי שבא על אשת חבירו דין הוא שלא תתעבר אלא עולם כמנהגו נוהג והולך ושוטים שקלקלו עתידין ליתן את הדין
Et c’est ce qu’a dit Rech Lakich : le Saint, béni soit-Il, a dit : ne suffit-il pas aux méchants de rendre publique Ma monnaie, il faut encore qu’ils Me donnent de la peine et Me fassent apposer Mon sceau malgré Moi !
והיינו דאמר ריש לקיש אמר הקב"ה לא דיין לרשעים שעושין סלע שלי פומבי אלא שמטריחין אותי ומחתימין אותי בעל כרחי
Un philosophe demanda à Rabban Gamliel : il est écrit dans votre Torah : « Car l’Éternel ton Dieu est un feu dévorant, un Dieu jaloux » (Dt 4, 24). Pourquoi est-Il jaloux de ses adorateurs, et n’est-Il pas jaloux d’elle [l’idole] ?
שאל פלוספוס אחד את ר"ג כתוב בתורתכם (דברים ד, כד) כי ה' אלהיך אש אוכלה הוא אל קנא מפני מה מתקנא בעובדיה ואין מתקנא בה
Il lui répondit : je vais te dire une parabole. À quoi cela ressemble-t-il ? À un roi de chair et de sang qui avait un fils unique, et ce fils élevait un chien auquel il donna le nom de son père ; et quand il jurait, il disait : « Par la vie du chien, mon père ! » Quand le roi l’apprit, contre qui se mit-il en colère ? Contre le fils ou contre le chien ? Il faut dire : c’est contre le fils qu’il se met en colère.
אמר לו אמשול לך משל למה"ד למלך בשר ודם שהיה לו בן אחד ואותו הבן היה מגדל לו את הכלב והעלה לו שם על שם אביו וכשהוא נשבע אומר בחיי כלב אבא כששמע המלך על מי הוא כועס על הבן הוא כועס או על הכלב הוא כועס הוי אומר על הבן הוא כועס
Il lui dit : tu l’appelles chien, mais n’y a-t-il pas en elle quelque réalité ? Il lui demanda : qu’as-tu vu ? Il lui dit : une fois, un incendie s’est déclaré dans notre ville, toute la ville a brûlé, et ce temple idolâtre n’a pas brûlé.
אמר לו כלב אתה קורא אותה והלא יש בה ממש אמר לו ומה ראית אמר לו פעם אחת נפלה דליקה בעירנו ונשרפה כל העיר כולה ואותו בית עבודת כוכבים לא נשרף
Il lui répondit : je vais te dire une parabole. À quoi cela ressemble-t-il ? À un roi de chair et de sang contre lequel une province s’est révoltée ; quand il fait la guerre, la fait-il contre les vivants ou contre les morts ? Il faut dire : c’est contre les vivants qu’il la fait.
אמר לו אמשול לך משל למה"ד למלך ב"ו שסרחה עליו מדינה כשהוא עושה מלחמה עם החיים הוא עושה או עם המתים הוא עושה הוי אומר עם החיים הוא עושה
Il lui dit : tu l’appelles chien, tu l’appelles mort ; s’il en est ainsi, qu’Il la fasse disparaître du monde ! Il lui répondit : si l’on adorait une chose dont le monde n’a pas besoin, Il l’abolirait ; mais voici qu’on adore le soleil, la lune, les étoiles, les constellations, les torrents et les vallées : détruirait-Il Son monde à cause des insensés ? Et ainsi il est dit :
א"ל כלב אתה קורא אותה מת אתה קורא אותה א"כ יאבדנה מן העולם אמר לו אילו לדבר שאין העולם צריך לו היו עובדין הרי הוא מבטלה הרי הן עובדין לחמה וללבנה לכוכבים ולמזלות לאפיקים ולגאיות יאבד עולמו מפני שוטים וכן הוא אומר
Original : Avodah Zarah 54b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.