Structure du débat :Baraïta 1Question 1Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
’Hizkiya dit : quel est le verset [qui le montre] ? « Quand il rendra toutes les pierres de l’autel comme des pierres de chaux pulvérisées, les achérot et les statues solaires ne se relèveront plus » (Is 27, 9) : s’il y a [des pierres] comme des pierres de chaux pulvérisées, les achérot et les statues solaires ne se relèveront pas ; sinon, elles se relèveront.
אמר חזקיה מאי קרא (ישעיהו כז, ט) בשומו כל אבני מזבח כאבני גיר מנופצות לא יקומו אשרים וחמנים אי איכא כאבני גיר מנופצות לא יקומון אשרים וחמנים אי לאו יקומו
Il a été enseigné : [un animal] adoré, s’il est à soi, est interdit, et s’il est à son prochain, il est permis. On objecta : qu’est-ce qu’un [animal] adoré ? Tout ce qu’on adore, que ce soit par erreur ou délibérément, sous la contrainte ou de plein gré. Ce cas de contrainte, comment est-il ? N’est-ce pas par exemple quand on s’est emparé par la force de l’animal de son prochain et qu’on s’est prosterné devant lui ?
תנא נעבד שלו אסור ושל חבירו מותר ורמינהי איזהו נעבד כל שעובדים אותו בין בשוגג ובין במזיד בין באונס ובין ברצון האי אונס היכי דמי לאו כגון דאנס בהמת חבירו והשתחוה לה
Rami bar ’Hama dit : non, c’est par exemple quand des idolâtres l’ont contraint et qu’il s’est prosterné devant son propre animal. Rabbi Zeïra objecta : celui qui est contraint, le Miséricordieux l’exempte, car il est écrit : « Et à la jeune fille tu ne feras rien » (Dt 22, 26) !
אמר רמי בר חמא לא כגון שאנסוהו עובדי כוכבים והשתחוה לבהמתו דידיה מתקיף לה רבי זירא אונס רחמנא פטריה דכתיב (דברים כב, כו) ולנערה לא תעשה דבר
Rava dit donc : tout était inclus dans « Tu ne les serviras pas » (Ex 20, 5) ; et quand l’Écriture t’a précisé : « et il vivra par eux » (Lv 18, 5) — et non qu’il meure par eux —, le cas de contrainte en a été exclu.
אלא אמר רבא הכל היו בכלל לא תעבדם וכשפרט לך הכתוב (ויקרא יח, ה) וחי בהם ולא שימות בהם יצא אונס
Puis le Miséricordieux a écrit : « Et vous ne profanerez pas Mon saint nom » (Lv 22, 32), même sous la contrainte. Comment [concilier] ? L’un [concerne le cas] en privé, l’autre en public.
והדר כתב רחמנא ולא תחללו את שם קדשי דאפילו באונס הא כיצד הא בצנעא והא בפרהסיא
Les Sages dirent à Rava : il a été enseigné [une baraïta] qui vient à ton appui : les piédestaux des idolâtres [dressés] au temps du décret [de persécution] — bien que le décret ait été annulé, ces piédestaux n’ont pas été annulés.
אמרו ליה רבנן לרבא תניא דמסייעא לך בימוסיאות של עובדי כוכבים בשעת הגזרה אף על פי שהגזרה בטלה אותן בימוסיאות לא בטלו
Il leur répondit : si c’est à cause de cela, elle ne vient pas à mon appui : on peut dire qu’il s’agissait d’un Israélite apostat qui les a servis de plein gré. Rav Achi dit : ne dis pas « on peut dire », mais c’est certainement un Israélite apostat qui les a servis de plein gré.
אמר להו אי משום הא לא תסייען אימר ישראל מומר הוה ופלח לה ברצון רב אשי אמר לא תימא אימר אלא ודאי ישראל מומר הוה ופלח לה ברצון
’Hizkiya dit : [le cas de contrainte est] par exemple quand on a fait une libation de vin pour une idole sur les cornes [de l’animal de son prochain]. Rav Ada bar Ahava objecta : celui-ci est-il [un animal] adoré ? Ce n’est qu’un simple piédestal, et il est permis !
חזקיה אמר כגון שניסך לעבודת כוכבים יין על קרניה מתקיף לה רב אדא בר אהבה האי נעבד הוא האי בימוס בעלמא הוא ושרייה
Rav Ada bar Ahava dit donc : par exemple quand on a fait une libation de vin pour elle entre ses cornes, car on a accompli sur lui un acte, conformément à ce que, lorsque ’Oula vint, il dit au nom de Rabbi Yo’hanan : bien qu’on ait dit que celui qui se prosterne devant l’animal de son prochain ne le rend pas interdit, s’il a accompli sur lui un acte, il le rend interdit.
אלא אמר רב אדא בר אהבה כגון שניסך לה יין בין קרניה דעבד בה מעשה וכי הא דאתא עולא אמר רבי יוחנן אף על פי שאמרו המשתחוה לבהמת חבירו לא אסרה עשה בה מעשה אסרה
Rav Na’hman leur dit : sortez et dites à ’Oula : Rav Houna a déjà expliqué ton enseignement en Babylonie, car Rav Houna a dit : si l’animal de son prochain était couché devant une idole, dès qu’il lui a tranché l’un des signes [de l’abattage], il l’a rendu interdit.
אמר להו רב נחמן פוקו ואמרו ליה לעולא כבר תרגמה רב הונא לשמעתיך בבבל דאמר רב הונא היתה בהמת חבירו רבוצה בפני עבודת כוכבים כיון ששחט בה סימן אחד אסרה
Si c’est des pierres de l’autel — peut-être est-ce conformément à Rav Papa !
ואלא מאבני מזבח ודלמא כדר"פ
Original : Avodah Zarah 54a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.