Si, sans lui, [l’animal] n’aurait pas péri, c’est évident ; mais si, sans lui, il aurait péri, qu’a-t-il fait ?
אי דבלאו איהו לא אזלא פשיטא אלא דבלאו איהו אזלא מאי קא עביד
Bava kama 10b בבא קמא
Structure du débat :Baraïta 1Question 6Objection 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Rav Papa objecte : Et il y a ce qui est enseigné : Cinq [personnes] étaient assises sur un banc et ne l’ont pas cassé ; un autre est venu s’y asseoir et l’a cassé : le dernier est passible. Et Rav Papa dit : Par exemple Papa bar Abba.
מתקיף לה רב פפא והא איכא הא דתניא ה' שישבו על ספסל אחד ולא שברוהו ובא אחד וישב עליו ושברו האחרון חייב ואמר רב פפא כגון פפא בר אבא
Comment cela se présente-t-il ? Si, sans lui, il ne se serait pas cassé, c’est évident ; mais si, sans lui aussi, il se serait cassé, qu’a-t-il fait ?
היכי דמי אילימא דבלאו איהו לא איתבר פשיטא אלא דבלאו איהו נמי איתבר מאי קעביד
En fin de compte, la baraïta, comment s’explique-t-elle ?
סוף סוף מתניתא היכא מתרצא
C’est nécessaire pour le cas où, sans lui, il se serait cassé en deux heures, et maintenant il s’est cassé en une heure, car ils lui disent : Sans toi, nous serions restés assis encore un peu et nous nous serions levés.
לא צריכא דבלאו איהו הוי מיתבר בתרי שעי והשתא איתבר בחדא שעה דאמרי ליה אי לאו את הוי יתבינן טפי פורתא וקיימין
Et qu’il leur dise : Sans vous, il ne se serait pas cassé sous moi !
ולימא להו אי לאו אתון בדידי לא הוה מיתבר
C’est nécessaire pour le cas où il s’est cassé au moment où il s’appuyait sur eux.
לא צריכא דבהדי דסמיך בהו תבר
C’est évident !
פשיטא
Tu aurais pu dire que sa force n’est pas comme son corps ; il nous enseigne que sa force est comme son corps, car partout où son corps casse, sa force aussi casse.
מהו דתימא כחו לאו כגופו דמי קמ"ל דכחו כגופו דמי דכל היכא דגופו תבר כחו נמי תבר
Et n’y a-t-il rien d’autre ? Il y a ce qui est enseigné : Dix personnes l’ont frappé avec dix bâtons, que ce soit en même temps ou l’un après l’autre, et il est mort : ils sont tous exempts. Rabbi Yehouda ben Betéra dit : L’un après l’autre, le dernier est passible, parce qu’il a hâté sa mort.
ותו ליכא והא איכא הא דתניא הכוהו עשרה בני אדם בעשר מקלות בין בבת אחת בין בזה אחר זה ומת כולן פטורין רבי יהודה בן בתירא אומר בזה אחר זה האחרון חייב מפני שקירב את מיתתו
Il ne traite pas du meurtre.
בקטלא לא קמיירי
Et si tu veux, dis : il ne traite pas d’une controverse. — Et non ? N’avons-nous pas établi que ce n’est pas selon Rabbi ? — [Un enseignement qui n’est] pas selon Rabbi mais selon les Sages, nous l’établissons ainsi ; selon Rabbi Yehouda ben Betéra et non selon les Sages, nous ne l’établissons pas ainsi.
ואיבעית אימא בפלוגתא לא קמיירי ולא והא אוקימנן דלא כרבי דלא כר' וכרבנן מוקמינן כר' יהודה בן בתירא ולא כרבנן לא מוקמינן
« Je suis redevable de l’indemnité de son dommage » : il n’est pas enseigné « je suis redevable de son dommage », mais « de l’indemnité de son dommage ».
חבתי בתשלומי נזקו חבתי בנזקו לא קתני אלא בתשלומי נזקו
Nous avons [ainsi] appris ce que nos maîtres ont enseigné : « L’indemnité du dommage » : cela enseigne que les propriétaires [lésés] s’occupent de la carcasse.
תנינא להא דתנו רבנן תשלומי נזק מלמד שהבעלים מטפלין בנבילה
D’où cela vient-il ? Rabbi Ami dit : Car le verset dit : « Celui qui frappe un animal le paiera » (Lv 24, 18) : ne lis pas « il le paiera » (yechalmena), mais « il le complétera » (yachlimena).
מנא הני מילי אמר ר' אמי דאמר קרא (ויקרא כד, יח) מכה נפש בהמה ישלמנה אל תקרי ישלמנה אלא ישלימנה
Rav Kahana dit : D’ici : « S’il a été déchiré, qu’il l’apporte en témoignage ; il ne paiera pas ce qui a été déchiré » (Ex 22, 12) : jusqu’à la bête déchirée, il paiera ; la bête déchirée elle-même, il ne la paiera pas.
רב כהנא אמר מהכא (שמות כב, יב) אם טרף יטרף יביאהו עד הטרפה לא ישלם עד טרפה ישלם טרפה עצמה לא ישלם
’Hizkiya dit : D’ici : « Et le mort sera à lui » (Ex 21, 34) : à la victime.
חזקיה אמר מהכא (שמות כא, לד) והמת יהיה לו לניזק
Et ainsi l’école de ’Hizkiya a enseigné : « Et le mort sera à lui » : à la victime. Tu dis à la victime, ou n’est-ce pas plutôt au responsable ? Tu as dit : Il n’en était pas ainsi.
וכן תנא דבי חזקיה והמת יהיה לו לניזק אתה אומר לניזק או אינו אלא למזיק אמרת לא כך היה
Que [signifie] « il n’en était pas ainsi » ?
מאי לא כך היה
Abayé dit : S’il te venait à l’esprit que la carcasse appartient au responsable, que le Miséricordieux écrive « bœuf pour bœuf » (Ex 21, 36) et qu’il se taise ; pourquoi me faut-il « et le mort sera à lui » ? On en déduit : à la victime.
אמר אביי אי ס"ד נבילה דמזיק הויא ליכתוב רחמנא שור תחת השור ולישתוק והמת יהיה לו למה לי ש"מ לניזק
Et [ces versets] sont nécessaires : car si le Miséricordieux avait écrit [seulement] « celui qui frappe un animal le paiera », [c’est] parce que ce n’est pas fréquent ; mais la bête déchirée, qui est fréquente, je dirais que non. C’est nécessaire.
וצריכא דאי כתב רחמנא מכה בהמה ישלמנה משום דלא שכיחא אבל טרפה דשכיחא אימא לא צריכא
Et s’il nous avait fait entendre [seulement] la bête déchirée, [c’est] parce que cela survient de soi-même ; mais celui qui frappe un animal, de ses mains, je dirais que non.
ואי אשמועינן טרפה משום דממילא אבל מכה בהמה דבידים אימא לא
Et s’il nous avait fait entendre ces deux-là, celui-ci parce que ce n’est pas fréquent, et celui-là parce que cela survient de soi-même ; mais « et le mort sera à lui », qui est fréquent et de ses mains, je dirais que non.
ואי אשמועינן הני תרתי הא משום דלא שכיחא והא משום דממילא אבל והמת יהיה לו דשכיחא ובידים אימא לא
Et s’il nous avait fait entendre [seulement] « et le mort sera à lui », [c’est] parce qu’il cause le dommage par ses biens ; mais ici, où il cause le dommage par sa personne, je dirais que non. C’est nécessaire.
ואי אשמועינן המת יהיה לו משום דממונא קא מזיק אבל הכא דבגופא מזיק אימא לא צריכא
Rav Kahana dit à Rav : La raison est donc que le Miséricordieux a écrit « et le mort sera à lui » ; sinon, j’aurais dit que la carcasse appartient au responsable.
א"ל רב כהנא לרב אלא טעמא דכתב רחמנא והמת יהיה לו הא לאו הכי הוה אמינא נבילה דמזיק הויא
Or, s’il possède [d’autres] bêtes déchirées, il peut les lui donner, car le maître a dit : « Il rendra » (Ex 21, 34) : pour inclure ce qui vaut de l’argent, et même du son ; [la carcasse] qui est à lui, faut-il le dire ?
השתא אי אית ליה לדידיה כמה טריפות יהיב ליה דאמר מר (שמות כא, לד) ישיב לרבות שוה כסף ואפילו סובין דידיה מבעיא
Ce n’est nécessaire que pour la dépréciation de la carcasse.
לא נצרכא אלא לפחת נבילה
Dirons-nous que la dépréciation de la carcasse est l’objet d’une controverse de Tannaïm ? Car il est enseigné : « S’il a été déchiré, qu’il l’apporte en témoignage » :
לימא פחת נבילה תנאי היא דתניא אם טרף יטרף יביאהו עד
Original : Bava Kamma 10b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.