Est-ce que nous parlons du [dommage] entier ? Nous parlons de la moitié !
מידי כוליה קאמרינן פלגא קאמרינן
Bava kama 26a בבא קמא
Structure du débat :Michna 1Baraïta 1Question 1Preuve 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Le verset dit : « Et ils partageront son argent » (Ex 21, 35) – l’argent de celui-ci, et non l’argent d’un autre.
אמר קרא (שמות כא, לה) וחצו את כספו כספו של זה ולא כספו של אחר
Et que la dent et le pied ne soient redevables dans le domaine du lésé que de la moitié du dommage, par un raisonnement a fortiori à partir de la corne : si la corne, qui est redevable dans le domaine public, ne paie dans le domaine du lésé que la moitié du dommage, la dent et le pied, qui sont exempts dans le domaine public, n’est-il pas logique que dans le domaine du lésé ils paient la moitié du dommage ?
ולא תהא שן ורגל חייבת ברשות הניזק אלא חצי נזק מק"ו מקרן ומה קרן שברה"ר חייבת ברשות הניזק אינה משלמת אלא חצי נזק שן ורגל שברשות הרבים פטורה אינו דין שברשות הניזק משלם חצי נזק
Le verset dit : « Il paiera » (Ex 22, 4) – un paiement complet.
אמר קרא ישלם תשלומין מעליא
Et que la corne ne soit pas redevable dans le domaine public, par un raisonnement a fortiori : si la dent et le pied, qui [paient] le dommage entier dans le domaine du lésé, sont exempts dans le domaine public, la corne, qui [paie] la moitié du dommage dans le domaine du lésé, n’est-il pas logique qu’elle soit exempte dans le domaine public ?
ולא תהא קרן ברה"ר חייב מק"ו ומה שן ורגל שברשות הניזק נזק שלם ברה"ר פטורה קרן שברשות הניזק חצי נזק אינו דין שברה"ר פטורה
Rabbi Yo’hanan a dit : Le verset dit « ils partageront » (Ex 21, 35) : la moitié du dommage ne fait de distinction ni pour le domaine public ni pour le domaine privé.
אמר רבי יוחנן אמר קרא יחצון אין חצי נזק חלוק לא ברה"ר ולא ברה"י
Et que l’homme soit redevable de la rançon, par un raisonnement a fortiori : si le bœuf, qui n’est pas redevable des quatre choses, est redevable de la rançon, l’homme, qui est redevable des quatre choses, n’est-il pas logique qu’il soit redevable de la rançon ?
ויהא אדם חייב בכופר מק"ו ומה שור שאינו חייב בארבעה דברים חייב בכופר אדם שחייב בארבעה דברים אינו דין שיהא חייב בכופר
Le verset dit : « Selon tout ce qui lui sera imposé » (Ex 21, 30) – à lui, et non à un homme [qui tue].
אמר קרא (שמות כא, ל) ככל אשר יושת עליו עליו ולא על אדם
Et que le bœuf soit redevable des quatre choses, par un raisonnement a fortiori : si l’homme, qui n’est pas redevable de la rançon, est redevable des quatre choses, le bœuf, qui est redevable de la rançon, n’est-il pas logique qu’il soit redevable des quatre choses ?
ויהא שור חייב בארבעה דברים מק"ו ומה אדם שאינו חייב בכופר חייב בארבעה דברים שור שחייב בכופר אינו דין שיהא חייב בארבעה דברים
Le verset dit : « Un homme [qui blesse] son prochain » (Lv 24, 19) – et non un bœuf [qui blesse] son prochain.
אמר קרא (ויקרא כד, יט) איש בעמיתו ולא שור בעמיתו
On leur a posé la question : Le pied qui a marché sur un enfant dans la cour du lésé, [le propriétaire] doit-il payer la rançon ? Disons-nous qu’il en est comme de la corne : la corne, puisqu’il l’a fait deux ou trois fois, c’est sa manière, et il paie la rançon ; ici aussi, il n’y a pas de différence ?
איבעיא להו רגל שדרסה על גבי תינוק בחצר הניזק מהו שתשלם כופר מי אמרינן מידי דהוה אקרן קרן כיון דעבד תרי ותלתא זמני אורחיה הוא ומשלם כופר ה"נ לא שנא
Ou bien : la corne, son intention est de nuire, tandis que celui-ci n’a pas l’intention de nuire ?
או דלמא קרן כוונתו להזיק האי אין כוונתו להזיק
Viens et entends : S’il a fait entrer son bœuf dans la cour d’un propriétaire sans permission, et qu’il ait encorné le propriétaire et que celui-ci en soit mort, le bœuf [est passible de] la lapidation, et son propriétaire, qu’il soit inoffensif ou averti, paie la rançon entière. Ce sont les paroles de Rabbi Tarfon.
ת"ש הכניס שורו לחצר בעל הבית שלא ברשות ונגחו לבעל הבית ומת השור בסקילה ובעליו בין תם בין מועד משלם כופר שלם דברי ר' טרפון
La rançon entière pour [un bœuf] inoffensif, d’où Rabbi Tarfon le tient-il ? N’est-ce pas parce qu’il est de l’avis de Rabbi Yossé le Galiléen, qui dit que [le propriétaire d’un bœuf] inoffensif paie la moitié de la rançon dans le domaine public, et qu’il le déduit par un raisonnement a fortiori à partir du pied ? Il en ressort qu’il y a une rançon pour le pied.
כופר שלם בתם לרבי טרפון מנא ליה לאו משום דסבר ליה כרבי יוסי הגלילי דאמר תם משלם חצי כופר ברה"ר ומייתי לה מק"ו מרגל אלמא איכא כופר ברגל
Rav Chimi de Nehardea a dit : Le Tanna le déduit des dommages [matériels] du pied.
אמר רב שימי מנהרדעא תנא מניזקין דרגל מייתי לה
Qu’on réfute alors : Qu’en est-il des dommages du pied ? C’est qu’ils existent [aussi] pour le feu, en ce qui concerne les objets cachés.
ולפרוך מה לניזקין דרגל שכן ישנן באש מטמון
Qu’en est-il des [objets] cachés ? C’est qu’ils existent pour la fosse, en ce qui concerne les ustensiles.
מה לטמון שכן ישנו בבור מכלים
Qu’en est-il des ustensiles ? C’est qu’ils existent pour le feu, en ce qui concerne les ustensiles cachés. Qu’en est-il des ustensiles cachés ? C’est qu’ils existent pour l’homme.
מה לכלים שישנן באש מכלים טמונים מה לכלים טמונים שישנן באדם
Déduis-en donc qu’il le déduit de la rançon du pied ; il en ressort qu’il y a une rançon pour le pied. Déduis-le.
אלא לאו ש"מ מכופר דרגל מייתי לה אלמא איכא כופר ברגל ש"מ
Rav A’ha de Difti dit à Ravina : Il est aussi raisonnable qu’il y ait une rançon pour le pied ; car s’il te venait à l’esprit qu’il n’y a pas de rançon pour le pied et que le Tanna le déduit des dommages du pied, qu’on réfute : Qu’en est-il des dommages du pied ? C’est qu’ils existent pour le pied [dans le domaine du lésé, à plein tarif] !
א"ל רב אחא מדפתי לרבינא ה"נ מסתברא דאיכא כופר ברגל דאי ס"ד ליכא כופר ברגל ותנא מניזקין דרגל מייתי לה לפרוך מה לניזקין דרגל שכן ישנן ברגל
Déduis-en donc qu’il le déduit de la rançon du pied ; il en ressort qu’il y a une rançon pour le pied. Déduis-le.
אלא לאו ש"מ מכופר דרגל מייתי לה אלמא איכא כופר ברגל שמע מינה:
MICHNA: L’homme est toujours averti, que ce soit par inadvertance ou délibérément, éveillé ou endormi. S’il a aveuglé l’œil de son prochain ou brisé des ustensiles, il paie le dommage entier.
מתני׳ אדם מועד לעולם בין שוגג בין מזיד בין ער בין ישן סימא את עין חבירו ושיבר את הכלים משלם נזק שלם:
GUEMARA: Il enseigne « s’il a aveuglé l’œil de son prochain » de façon semblable à « brisé des ustensiles » : de même que là-bas, le dommage oui, les quatre choses non, de même [pour] « s’il a aveuglé l’œil de son prochain », le dommage oui, les quatre choses non.
גמ׳ קתני סימא את עין חבירו דומיא דשיבר את הכלים מה התם נזק אין ארבעה דברים לא אף סימא את עין חבירו נזק אין ארבעה דברים לא
Original : Bava Kamma 26a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.