le mot « bien » a-t-il été dit à leur sujet ? Il lui répondit : Avant de me demander pourquoi « bien » a été dit à leur sujet, demande-moi si « bien » a été dit ou non à leur sujet, car je ne sais pas si « bien » a été dit ou non à leur sujet. Va trouver Rabbi Tan’houm bar ’Hanilaï, qui fréquentait Rabbi Yehochoua ben Lévi, lequel était versé dans l’aggada.
נאמר בהם טוב אמר לו עד שאתה שואלני למה נאמר בהם טוב שאלני אם נאמר בהן טוב אם לאו שאיני יודע אם נאמר בהן טוב אם לאו כלך אצל ר' תנחום בר חנילאי שהיה רגיל אצל ר' יהושע בן לוי שהיה בקי באגדה
Il alla le trouver. [Rabbi Tan’houm] lui dit : De lui, je n’ai rien entendu [à ce sujet], mais voici ce que m’a dit Chmouel bar Na’houm, le frère de la mère de Rav A’ha bar Rabbi ’Hanina – et certains disent : le père de la mère de Rav A’ha bar Rabbi ’Hanina : Puisqu’elles [les premières Tables] étaient destinées à être brisées [le mot « bien » n’y fut pas écrit].
אזל לגביה א"ל ממנו לא שמעתי אלא כך אמר לי שמואל בר נחום אחי אמו של רב אחא ברבי חנינא ואמרי לה אבי אמו של רב אחי ברבי חנינא הואיל וסופן להשתבר
Et si elles étaient destinées à être brisées, qu’importe ? Rav Achi dit : [Si le mot « bien » y avait été écrit,] le bien aurait cessé, à Dieu ne plaise, pour Israël.
וכי סופן להשתבר מאי הוי אמר רב אשי חס ושלום פסקה טובה מישראל
Rabbi Yehochoua[ben Lévi] a dit : Celui qui voit [la lettre] tet en rêve, c’est un bon signe pour lui. Quelle en est la raison ? Si l’on dit : parce qu’il est écrit « tov » (bien), on pourrait objecter : « Je la balaierai (vé-teteteitiha) avec le balai de la destruction » (Is 14, 23) ! – Nous parlons d’un seul tet.
א"ר יהושע הרואה טי"ת בחלומו סימן יפה לו מ"ט אילימא משום דכתיב טוב אימא (ישעיהו יד, כג) וטאטאתיה במטאטי השמד חד טי"ת קאמרינן
Objecte alors : « Son impureté (toumata) est dans ses pans » (Lm 1, 9) ! – Nous parlons d’un tet suivi d’un bet. – Objecte alors : « Ses portes se sont enfoncées (tave’ou) dans la terre » (Lm 2, 9) !
C’est plutôt parce que l’Écriture l’a employé d’abord pour le bien : depuis « Au commencement » jusqu’à « Dieu vit que la lumière [était bonne (tov)] » (Gn 1, 4), il n’est pas écrit de tet.
אלא הואיל ופתח בו הכתוב לטובה תחילה שמבראשית עד (בראשית א, ד) וירא אלהים את האור לא כתיב טי"ת
Rabbi Yehochoua ben Lévi a dit encore : Celui qui voit en rêve [le mot] « éloge funèbre » (hesped), on a eu pitié de lui au Ciel et on l’a racheté. Cela ne vaut que [s’il le voit] écrit.
וא"ר יהושע בן לוי הרואה הספד בחלומו חסו עליו מן השמים ופדאוהו הני מילי בכתבא:
« Et de même les bêtes sauvages et les oiseaux sont comme eux, etc. » Rech Lakich a dit : Ici, Rabbi [Yehouda Hanassi] a enseigné que le coq, le paon et le faisan sont des espèces mélangées (kilayim) les uns par rapport aux autres.
וכן חיה ועוף כיוצא בהן וכו': אמר ר"ל כאן שנה רבי תרנגול טווס ופסיוני כלאים זה בזה
Chmouel a dit : L’oie et l’oie sauvage sont des espèces mélangées l’une par rapport à l’autre. Rava bar Rav ’Hanan objecta : Quelle en est la raison ? Si l’on dit : parce que celle-ci a le cou long et celle-là le cou court, s’il en est ainsi, le chameau perse et le chameau arabe, dont l’un a le cou épais et l’autre le cou mince, seraient-ils aussi des espèces mélangées l’un par rapport à l’autre ?
אמר שמואל אווז ואווז הבר כלאים זה בזה מתקיף לה רבא בר רב חנן מאי טעמא אילימא משום דהאי אריך קועיה והאי זוטר קועיה אלא מעתה גמלא פרסא וגמלא טייעא דהאי אלים קועיה והאי קטין קועיה הכי נמי דהוו כלאים זה בזה
Abayé dit plutôt : Celle-ci a les testicules à l’extérieur et celle-là à l’intérieur. Rav Papa dit : Celle-ci porte un seul œuf dans son ovaire et celle-là porte plusieurs œufs dans son ovaire.
אלא אמר אביי זה ביציו מבחוץ וזה ביציו מבפנים רב פפא אמר הא טעונה חדא ביעתא בשיחלא והא טעונה כמה ביעתא בשיחלא
Rabbi Yirmeya a dit au nom de Rech Lakich : Celui qui accouple deux espèces [d’animaux] de la mer reçoit la flagellation. Quelle en est la raison ? Rav Ada bar Ahava a dit au nom de ’Oula : On le déduit par analogie de l’expression « selon leur espèce », « selon leur espèce » [employée à propos des animaux] de la terre ferme.
א"ר ירמיה אמר ריש לקיש המרביע שני מינים שבים לוקה מאי טעמא אמר רב אדא בר אהבה משמיה דעולא אתיא למינהו למינהו מיבשה
Ra’hava demanda : Celui qui conduit [attelés ensemble] une chèvre et un poisson chibbouta, qu’en est-il ? Disons-nous que, puisque la chèvre ne descend pas dans la mer et que le chibbouta ne monte pas sur la terre ferme, il n’a rien fait ; ou bien, en tout cas, il les conduit en ce moment ?
בעי רחבה המנהיג בעיזא ושיבוטא מהו מי אמרינן כיון דעיזא לא נחית בים ושיבוטא לא סליק ליבשה לא כלום עביד או דלמא השתא מיהת קא מנהיג
Ravina objecta : S’il en est ainsi, s’il a lié dans sa main du blé et de l’orge et a semé le blé en terre [d’Israël] et l’orge hors de la terre [d’Israël], serait-il aussi coupable ?
מתקיף לה רבינא אלא מעתה חיבר חטה ושעורה בידו וזרע חטה בארץ ושעורה בחוצה לארץ הכי נמי דמחייב
On répondit : Comment comparer ? Là, la terre [d’Israël] est un lieu d’obligation, mais hors de la terre [d’Israël] n’est pas un lieu d’obligation ; ici, l’un et l’autre relèvent de l’obligation.
אמרי הכי השתא התם ארץ מקום חיובא חוצה לארץ לא מקום חיובא הכא אידי ואידי חיובא הוא:
Nous reviendrons à toi, « Un bœuf qui a encorné une vache ».
הדרן עלך שור שנגח את הפרה
Original : Bava Kamma 55a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.