Celui qui achète du vin chez les Samaritains dit : « Deux logs que je prélèverai à l’avenir sont terouma, dix sont premier maasser, neuf sont second maasser », il le rachète [sur de l’argent] et boit aussitôt. Telles sont les paroles de Rabbi Meïr.
הלוקח יין מבין הכותים אומר שני לוגין שאני עתיד להפריש הרי הן תרומה עשרה מעשר ראשון ט' מעשר שני ומיחל ושותה מיד דברי ר"מ
On répond : en fin de compte, pourquoi inverses-tu la baraïta ? Parce qu’il y a une contradiction entre Rabbi Yehouda et Rabbi Yehouda. Mais maintenant aussi, il y a une contradiction entre Rabbi Yo’hanan et Rabbi Yo’hanan.
אמרי סוף סוף אמאי קא אפכת לה למתניתין משום דקשיא דר' יהודה אדר' יהודה השתא נמי קשיא דר' יוחנן אדרבי יוחנן
Car tu as dit, selon Rabbi Yo’hanan : ne dis pas « tout ce qui sera cueilli », mais dis « tout ce qui est en train d’être cueilli » ; il en ressort qu’il admet la désignation rétroactive. Or Rabbi Yo’hanan n’admet pas la désignation rétroactive !
דאמרת לר' יוחנן לא תימא כל הנלקט אלא אימא כל המתלקט אלמא אית ליה ברירה והא רבי יוחנן לית ליה ברירה
Car Rav Assi a dit au nom de Rabbi Yo’hanan : des frères qui ont partagé [un héritage] sont [considérés comme] des acheteurs, et ils se restituent [leurs parts] mutuellement au Jubilé.
דאמר רב אסי א"ר יוחנן האחין שחלקו לקוחות הן ומחזירין זה לזה ביובל
et Rabbi Yo’hanan a trouvé une autre Michna anonyme. Car nous avons appris : celui qui vole après un voleur ne paie pas le double. Pourquoi ? Certes, au premier voleur, il ne paie pas [le double], [car il est écrit] : « Et cela est volé de la maison de l’homme » (Ex 22, 6), et non de la maison du voleur ; mais qu’il paie au propriétaire !
ורבי יוחנן סתמא אחרינא אשכח דתנן אין הגונב אחר הגנב משלם תשלומי כפל אמאי בשלמא לגנב ראשון לא משלם (שמות כב, ו) וגונב מבית האיש ולא מבית הגנב אלא לבעלים נשלם
N’en ressort-il pas plutôt que [ni l’un ni l’autre ne peut réclamer] : celui-ci parce que [l’objet] n’est pas à lui, et celui-là parce qu’il n’est pas en sa possession ?
Parce que le verset le soutient : « Et quand un homme consacrera sa maison comme chose sainte pour l’Éternel » (Lv 27, 14) : de même que sa maison est en sa possession, de même tout [ce qu’il consacre doit être] en sa possession.
משום דמסייע ליה קרא (ויקרא כז, יד) ואיש כי יקדיש את ביתו קדש לה' מה ביתו ברשותו אף כל ברשותו
Abayé a dit : si Rabbi Yo’hanan n’avait pas dit que les gens scrupuleux et Rabbi Dossa ont dit la même chose, j’aurais dit que les gens scrupuleux admettent [l’avis] de Rabbi Dossa, mais que Rabbi Dossa n’admet pas [l’avis] des gens scrupuleux.
אמר אביי אי לאו דא"ר יוחנן צנועין ורבי דוסא אמרו דבר אחד הוה אמינא צנועין אית להו דרבי דוסא ורבי דוסא לית ליה דצנועין
Les gens scrupuleux admettent [l’avis] de Rabbi Dossa : si pour un voleur les Rabbins ont institué une mesure réparatrice, faut-il le dire pour les pauvres ? Rabbi Dossa n’admet pas [l’avis] des gens scrupuleux : c’est pour les pauvres que les Rabbins ont institué une mesure réparatrice, mais pour un voleur les Rabbins n’ont pas institué de mesure réparatrice.
צנועין אית להו דרבי דוסא ומה בגנב עבדו רבנן תקנתא עניים צריכא למימר ר' דוסא לית ליה דצנועין עניים הוא דעבדו להו רבנן תקנתא אבל גנב לא עבדו ליה רבנן תקנתא
Rava a dit : si Rabbi Yo’hanan n’avait pas dit que les gens scrupuleux et Rabbi Dossa ont dit la même chose, j’aurais dit : qui enseigne [l’avis des] gens scrupuleux ? C’est Rabbi Meïr.
אמר רבא אי לאו דא"ר יוחנן צנועין ורבי דוסא אמרו דבר אחד הוה אמינא מאן תנא צנועין ר"מ היא
Rabbi Meïr n’a-t-il pas dit que le maasser est un bien du Très-Haut ? Et pourtant, pour ce qui est du rachat, le Miséricordieux l’a maintenu en possession [de son propriétaire], comme il est écrit : « Et si un homme veut racheter quelque chose de son maasser, il y ajoutera le cinquième » (Lv 27, 31).
לאו אמר ר"מ מעשר ממון גבוה הוא ואפילו הכי לענין פדייה אוקמיה רחמנא ברשותיה דכתיב (ויקרא כז, לא) ואם גאל יגאל איש ממעשרו חמשיתו יוסף עליו
Pour la vigne de quatrième année aussi, on apprend [par analogie] « saint », « saint » à partir du maasser. Il est écrit ici : « saint, [objet] de louanges » (Lv 19, 24), et il est écrit à propos du maasser : « Et tout maasser de la terre, de la semence de la terre, du fruit de l’arbre, appartient à l’Éternel, c’est une chose sainte » (Lv 27, 30).
כרם רבעי נמי גמר קדש קדש ממעשר כתיב הכא (ויקרא יט, כד) קדש הלולים וכתיב גבי מעשר (ויקרא כז, ל) וכל מעשר הארץ מזרע הארץ מפרי העץ לה' הוא קדש
De même que le « saint » écrit à propos du maasser, bien qu’il soit un bien du Très-Haut, le Miséricordieux l’a maintenu en possession [de son propriétaire] pour ce qui est du rachat, de même ce « saint » écrit à propos de la vigne de quatrième année, bien que ce ne soit pas son bien, le Miséricordieux l’a maintenu en sa possession pour ce qui est du rachat.
מה קדש דכתיב גבי מעשר אע"ג דממון גבוה הוא לענין פדייה אוקמיה רחמנא ברשותיה אף האי קדש נמי דכתיב גבי כרם רבעי אע"ג דלאו ממון דידיה הוא לענין אחולי אוקמיה רחמנא ברשותיה
Car même lorsqu’elle est en sa possession, elle n’est pas à lui, et pourtant il peut la racheter ; c’est pourquoi il peut [aussi] la racheter [lorsqu’elle n’est pas en sa possession].
דהא כי איתיה ברשותיה נמי הא לאו דידיה הוא והא מצי מחיל משום הכי מצי מחיל
Mais pour le glanage, puisque c’est son bien propre, c’est lorsqu’il est en sa possession qu’il peut l’abandonner à tous ; lorsqu’il n’est pas en sa possession, il ne peut pas l’abandonner.
אבל גבי לקט כיון דממונא דידיה כי איתיה ברשותיה הוא דמצי מפקר ליה כי ליתיה ברשותיה לא מצי מפקר ליה
אמר רבינא אי לאו דא"ר יוחנן צנועין ורבי דוסא אמרו דבר אחד הוה אמינא מאן תנא צנועין רבי דוסא היא כי היכי דלא תקשי סתם משנה לרבי יוחנן ורבי יוחנן
Original : Bava Kamma 69b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.