Structure du débat :Baraïta 1Objection 1Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Mais lorsque Rabbi Avin est venu, il a dit au nom de Rabbi Yo’hanan : aussi bien [pour] un arbre qui penche sur le champ de son prochain que [pour] un arbre proche de la limite, on apporte [les prémices] et on fait la lecture, car c’est à cette condition que Josué a fait hériter le pays à Israël !
והא כי אתא ר' אבין א"ר יוחנן אחד אילן הנוטה לתוך שדה חבירו ואחד אילן הסמוך למצר מביא וקורא שעל מנת כן הנחיל יהושע לישראל את הארץ
Mais qui enseigne « dix conditions qu’a posées Josué » ? C’est Rabbi Yehochoua ben Lévi. Rav Guevi’ha de Bei Ketil l’enseigne explicitement : Rabbi Tan’houm et Rabbi Berayes ont dit au nom d’un ancien — et qui est-ce ? Rabbi Yehochoua ben Lévi — : Josué a posé dix conditions.
אלא מאן תנא עשרה תנאין שהתנה יהושע ר' יהושע בן לוי הוא רב גביהה מבי כתיל מתני לה בהדיא ר' תנחום ור' ברייס אמרי משום זקן אחד ומנו ר' יהושע בן לוי עשרה תנאין התנה יהושע:
Esdras a institué dix ordonnances : qu’on lise [la Torah] à min’ha le Chabbat ; qu’on lise le lundi et le jeudi ; qu’on juge le lundi et le jeudi ; qu’on lave le linge le jeudi ; qu’on mange de l’ail la veille du Chabbat ; que la femme se lève tôt pour cuire [le pain] ; que la femme se ceigne d’un tablier ; que la femme se peigne avant de s’immerger ; que les colporteurs circulent dans les villes ; et il a institué l’immersion pour ceux qui ont eu une émission séminale.
עשרה תקנות תיקן עזרא שקורין במנחה בשבת וקורין בשני ובחמישי ודנין בשני ובחמישי ומכבסים בחמישי בשבת ואוכלין שום בערב שבת ושתהא אשה משכמת ואופה ושתהא אשה חוגרת בסינר ושתהא אשה חופפת וטובלת ושיהו רוכלין מחזירין בעיירות ותיקן טבילה לבעלי קריין:
« Et qu’on lise le lundi et le jeudi » : est-ce Esdras qui l’a institué ? C’était institué dès l’origine ! Car il est enseigné : « Ils marchèrent trois jours dans le désert et ne trouvèrent pas d’eau » (Ex 15, 22). Les interprètes des allusions ont dit : l’eau n’est autre que la Torah, ainsi qu’il est dit : « Ô vous tous qui avez soif, allez vers les eaux » (Is 55, 1).
ושיהו קוראין בשני ובחמישי עזרא תיקן והא מעיקרא הוה מיתקנא דתניא (שמות טו, כב) וילכו שלשת ימים במדבר ולא מצאו מים דורשי רשומות אמרו אין מים אלא תורה שנאמר (ישעיהו נה, א) הוי כל צמא לכו למים
Comme ils avaient marché trois jours sans Torah, ils s’étaient lassés. Les prophètes qui étaient parmi eux se levèrent et instituèrent pour eux qu’on lise le Chabbat, qu’on s’interrompe le dimanche, qu’on lise le lundi, qu’on s’interrompe le mardi et le mercredi, qu’on lise le jeudi et qu’on s’interrompe la veille du Chabbat, afin qu’ils ne passent pas trois jours sans Torah.
כיון שהלכו שלשת ימים בלא תורה נלאו עמדו נביאים שביניהם ותיקנו להם שיהו קורין בשבת ומפסיקין באחד בשבת וקורין בשני ומפסיקין שלישי ורביעי וקורין בחמישי ומפסיקין ערב שבת כדי שלא ילינו ג' ימים בלא תורה
À l’origine, ils avaient institué [qu’on lise] un homme trois versets, ou encore trois hommes trois versets, correspondant aux cohanim, aux lévites et aux Israélites. [Esdras] est venu et a institué trois hommes et dix versets, correspondant aux dix oisifs [de la synagogue].
מעיקרא תקנו חד גברא תלתא פסוקי אי נמי תלתא גברי תלתא פסוקי כנגד כהנים לוים וישראלים אתא הוא תיקן תלתא גברי ועשרה פסוקי כנגד עשרה בטלנין:
« Et qu’on mange de l’ail la veille du Chabbat » : à cause du devoir conjugal, comme il est écrit : « qui donne son fruit en son temps » (Ps 1, 3), et Rav Yehouda — certains disent Rav Na’hman, certains disent Rav Kahana, certains disent Rabbi Yo’hanan — a dit : c’est celui qui a des relations conjugales d’une veille de Chabbat à l’autre.
ושיהו אוכלין שום בע"ש משום עונה דכתיב (תהלים א, ג) אשר פריו יתן בעתו וא"ר יהודה ואיתימא רב נחמן ואיתימא רב כהנא ואיתימא ר' יוחנן זה המשמש מטתו מע"ש לע"ש
Nos maîtres ont enseigné : cinq choses ont été dites de l’ail : il rassasie, il réchauffe, il fait briller le visage, il augmente la semence et il tue les vers qui sont dans les entrailles. Certains disent : il fait entrer l’amour et chasse la jalousie.
ת"ר חמשה דברים נאמרו בשום משביע ומשחין ומצהיל פנים ומרבה הזרע והורג כנים שבבני מעיים וי"א מכניס אהבה ומוציא את הקנאה:
Car il est enseigné : « Il lavera sa chair dans l’eau » (Lv 14, 9) : qu’il n’y ait rien qui s’interpose entre sa chair et l’eau ; « sa chair » : ce qui est accessoire à sa chair ; et qu’est-ce ? Les cheveux.
דתניא (ויקרא יד, ט) ורחץ את בשרו במים שלא יהא דבר חוצץ בין בשרו למים את בשרו את הטפל לבשרו ומאי ניהו שער
On répond : de la Torah, [il suffit] d’examiner [les cheveux], de peur qu’ils ne soient noués, ou qu’il y ait quelque saleté [qui forme] interposition.
אמרי דאורייתא לעיוני דלמא מיקטר אי נמי מאוס מידי משום חציצה
Original : Bava Kamma 82a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.