D’où [sait-on] qu’un homme nu ne doit pas prélever la terouma ? Car il est écrit : « Et qu’Il ne voie pas chez toi de nudité » (Dt 23, 15).
מנין לערום שלא יתרום דכתיב (דברים כג, טו) ולא יראה בך ערות דבר
Bava metsi’a 114b בבא מציעא
Structure du débat :Baraïta 2
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Il lui dit : Le maître n’est-il pas cohen ? Pourquoi le maître se tient-il dans un cimetière ? Il lui dit : Le maître n’a-t-il pas étudié [l’ordre de] Tahorot ? Car on a enseigné : Rabbi Chimon ben Yo’haï dit : Les tombes des païens ne rendent pas impur, car il est dit : « Et vous, mes brebis, brebis de mon pâturage, vous êtes des hommes » (Ez 34, 31) : vous, vous êtes appelés « homme » ; les païens ne sont pas appelés « homme ».
אמר ליה לאו כהן הוא מר מאי טעמא קאי מר בבית הקברות א"ל לא מתני מר טהרות דתניא ר"ש בן יוחי אומר קבריהן של עובדי כוכבים אין מטמאין שנאמר (יחזקאל לד, לא) ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם אתם קרויין אדם ואין עובדי כוכבים קרויין אדם
Il lui dit : Dans quatre [ordres], je n’arrive pas [à m’en sortir] ; dans six, j’y arriverais ? Il lui dit : Et pourquoi ? Il lui dit : Je suis dans la gêne. Il l’emmena et le fit entrer au jardin d’Éden. Il lui dit : Étends ton manteau, ramasse et prends de ces feuilles. Il ramassa et prit.
אמר ליה בארבעה לא מצינא בשיתא מצינא א"ל ואמאי אמר ליה דחיקא לי מילתא דבריה ועייליה לגן עדן אמר ליה פשוט גלימך ספי שקול מהני טרפי ספא שקל
Comme il sortait, il entendit qu’on disait : Qui consume son monde [futur] comme Rabba bar Abbouha ? Il les secoua et les jeta. Malgré cela, son manteau en avait pris [le parfum] ; le manteau sentait bon. Il le vendit douze mille dinars et les partagea entre ses gendres.
כי הוה נפיק שמע דקאמר מאן קא אכיל לעלמיה כרבה בר אבוה נפץ שדנהו אפילו הכי אתייה לגלימיה סחט גלימא ריחא זבניה בתריסר אלפי דינרי פלגינהו לחתנוותיה
Les rabbins ont enseigné : « Et si c’est un homme pauvre, tu ne coucheras pas avec son gage » (Dt 24, 12) : le riche, on peut donc coucher [avec son gage] ? Que dit-il ? Rav Chéchet a dit : Il dit ceci : « Et si c’est un homme pauvre, tu ne coucheras pas alors que son gage est chez toi » ; le riche, on peut donc coucher alors que son gage est chez toi.
ת"ר (דברים כד, יב) ואם איש עני הוא לא תשכב בעבוטו הא עשיר שכיב מאי קאמר אמר רב ששת הכי קאמר ואם איש עני הוא לא תשכב ועבוטו אצלך הא עשיר שכיב ועבוטו אצלך
Les rabbins ont enseigné : Celui qui prête à son prochain n’a pas le droit de le prendre en gage, et n’est pas tenu de le lui rendre, et il transgresse tous ces noms [d’interdits]. Que dit-il ? Rav Chéchet a dit : Il dit ceci : Celui qui prête à son prochain n’a pas le droit de le prendre en gage ; et s’il l’a pris en gage, il est tenu de le lui rendre ; et « il transgresse tous ces noms » se rapporte à la fin.
ת"ר המלוה את חבירו אינו רשאי למשכנו ואינו חייב להחזיר לו ועובר בכל השמות הללו מאי קאמר אמר רב ששת הכי קאמר המלוה את חבירו אינו רשאי למשכנו ואם משכנו חייב להחזיר לו ועובר בכל השמות הללו אסיפא
Rava a dit : Il dit ceci : Celui qui prête à son prochain n’a pas le droit de le prendre en gage ; et s’il l’a pris en gage, il est tenu de le lui rendre. De quoi parle-t-on ? S’il l’a pris en gage en dehors du moment du prêt ; mais s’il l’a pris en gage au moment du prêt, il n’est pas tenu de le lui rendre. Et « il transgresse tous ces noms » se rapporte au début.
רבא אמר הכי קאמר המלוה את חבירו אינו רשאי למשכנו ואם משכנו חייב להחזיר לו במה דברים אמורים שמשכנו שלא בשעת הלואתו אבל משכנו בשעת הלואתו אינו חייב להחזיר לו ועובר בכל השמות הללו ארישא
Rav Chizvi enseigna devant Rava : « Avant le coucher du soleil, tu le lui rendras » (Ex 22, 25) : c’est le vêtement de nuit. « Tu lui rendras le gage au coucher du soleil » (Dt 24, 13) : c’est le vêtement de jour. Il lui dit : Le vêtement de jour, à quoi me sert-il la nuit, et le vêtement de nuit, à quoi me sert-il le jour ?
תני רב שיזבי קמיה דרבא (שמות כב, כה) עד בא השמש תשיבנו לו זו כסות לילה (דברים כד, יג) השב תשיב לו את העבוט כבוא השמש זו כסות יום אמר ליה דיממא בליליא למה לי ודליליא ביממא למה לי
Il lui dit : Dois-je l’effacer ? Il lui dit : Non, [la baraïta] dit ceci : « Avant le coucher du soleil, tu le lui rendras » : c’est le vêtement de jour, qu’il est permis de prendre en gage la nuit. « Tu lui rendras le gage au coucher du soleil » : c’est le vêtement de nuit, qu’il est permis de prendre en gage le jour.
אמר ליה איסמייה אמר ליה לא הכי קאמר עד בא השמש תשיבנו לו זו כסות יום שניתנה לחבול בלילה השב תשיב לו את העבוט כבוא השמש זו כסות לילה שניתנה לחבול ביום
Rabbi Yo’hanan a dit : S’il l’a pris en gage et que [le débiteur] est mort, il le reprend des mains de ses fils. On objecta : Rabbi Meïr a dit : Puisqu’on prend des gages, pourquoi les rend-on ? — « Pourquoi les rend-on » ? Le Miséricordieux a dit de rendre ! — Mais [lis] : puisqu’on les rend,
אמר ר' יוחנן משכנו ומת שומטו מעל גבי בניו מיתיבי אמר ר' מאיר וכי מאחר שממשכנין למה מחזירין למה מחזירין רחמנא אמר אהדר אלא מאחר שמחזירין
Original : Bava Metzia 114b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.