pourquoi reprend-on à nouveau le gage ? Pour que la septième année ne l’annule pas et qu’il ne devienne pas des biens meubles chez ses fils.
למה חוזרין וממשכנין שלא תהא שביעית משמטתו ולא יעשה מטלטלין אצל בניו
Bava metsi’a 115a בבא מציעא
Structure du débat :Michna 2Baraïta 2
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
La raison est qu’il l’a repris en gage ; s’il ne l’a pas repris en gage, non !
טעמא דהדר ומשכניה הא לא הדר ומשכניה לא
Rav Ada bar Matna a dit : Et n’es-tu pas en train de la rectifier ? Rectifie-la ainsi : Puisqu’on les rend, pourquoi prend-on le gage au départ ? Pour que la septième année ne l’annule pas et qu’il ne devienne pas des biens meubles chez ses fils.
אמר רב אדא בר מתנא ולאו תרוצי קא מתרצת לה תריץ הכי וכי מאחר שמחזירין למה ממשכנין מעיקרא שלא תהא שביעית משמטתו ולא יעשה מטלטלין אצל בניו
Les rabbins ont enseigné : « Tu n’entreras pas dans sa maison pour prendre son gage » (Dt 24, 10) : dans sa maison tu n’entres pas, mais tu entres dans la maison du garant. Et ainsi il est dit : « Prends son vêtement, car il s’est porté garant pour un étranger », etc. (Pr 20, 16).
ת"ר (דברים כד, י) לא תבא אל ביתו לעבוט עבוטו לביתו אי אתה נכנס אבל אתה נכנס לביתו של ערב וכן הוא אומר (משלי כ, טז) לקח בגדו כי ערב זר וגו'
Et il est dit : « Mon fils, si tu t’es porté garant pour ton prochain, si tu as frappé dans la main d’un étranger, tu es piégé par les paroles de ta bouche, pris par les paroles de ta bouche. Fais donc ceci, mon fils, et délivre-toi, puisque tu es tombé dans la main de ton prochain : va, humilie-toi et presse ton prochain » (Pr 6, 1-3).
ואומר (משלי ו, א) בני אם ערבת לרעך תקעת לזר כפיך נוקשת באמרי פיך נלכדת באמרי פיך עשה זאת אפוא בני והנצל כי באת בכף רעך לך התרפס ורהב רעיך
S’il a de l’argent entre tes mains, ouvre-lui la paume de ta main ; sinon, multiplie auprès de lui les amis.
אם ממון יש לו בידך התר לו פיסת יד ואם לאו הרבה עליו רעים
Autre aspect : dans sa maison tu n’entres pas, mais tu entres [pour réclamer] le salaire d’un portefaix, le salaire d’un ânier, le prix d’une auberge, le salaire de portraits. Serait-ce même s’il les lui a convertis en prêt ? Le verset dit : « une créance quelconque » (Dt 24, 10).
לצד שני לביתו אי אתה נכנס אבל אתה נכנס לשכר כתף לשכר חמר לשכר פונדק לשכר דיוקנאות יכול אפילו זקפן עליו במלוה ת"ל משאת מאומה:
MICHNA: Une veuve, qu’elle soit pauvre ou riche, on ne la prend pas en gage, car il est dit : « Tu ne prendras pas en gage le vêtement de la veuve » (Dt 24, 17).
מתני' אלמנה בין שהיא ענייה בין שהיא עשירה אין ממשכנין אותה שנאמר (דברים כד, יז) לא תחבול בגד אלמנה:
GUEMARA: Les rabbins ont enseigné : Une veuve, qu’elle soit pauvre ou riche, on ne la prend pas en gage — paroles de Rabbi Yehouda.
גמ' ת"ר אלמנה בין שהיא ענייה בין שהיא עשירה אין ממשכנין אותה דברי ר' יהודה
Rabbi Chimon dit : Riche, on la prend en gage ; pauvre, on ne la prend pas en gage, car tu es tenu de [le] lui rendre, et tu lui fais une mauvaise réputation auprès de ses voisins.
ר"ש אומר עשירה ממשכנין אותה ענייה אין ממשכנין אותה שאתה חייב להחזיר לה ואתה משיאה שם רע בשכנותיה
Est-ce à dire que Rabbi Yehouda n’interprète pas la raison du verset et que Rabbi Chimon interprète la raison du verset ? Nous les avons pourtant entendus [dire] l’inverse !
למימרא דר' יהודה לא דריש טעמא דקרא ור"ש דריש טעמא דקרא והא איפכא שמעינן להו
Comme on l’a enseigné : « Et il ne multipliera pas les femmes pour lui » (Dt 17, 17) : Rabbi Yehouda dit : Il peut en multiplier, à condition qu’elles ne détournent pas son cœur. Rabbi Chimon dit : Même une seule, si elle détourne son cœur, il ne l’épousera pas. Pourquoi donc le verset dit-il : « Et il ne multipliera pas les femmes pour lui » ? Même [des femmes] comme Avigaïl.
דתניא (דברים יז, יז) ולא ירבה לו נשים ר' יהודה אומר מרבה הוא ובלבד שלא יהו מסירות את לבו ר"ש אומר אפילו אחת והיא מסירה את לבו ה"ז לא ישאנה א"כ מה ת"ל ולא ירבה לו נשים אפילו כאביגיל
En réalité, Rabbi Yehouda n’interprète pas la raison du verset, mais c’est différent ici, car le verset l’explicite : « Et il ne multipliera pas les femmes pour lui, et [son cœur] ne se détournera pas » : pour quelle raison ne multipliera-t-il pas les femmes ? Pour que [son cœur] ne se détourne pas.
לעולם ר' יהודה לא דריש טעמא דקרא ושאני הכא דמפרש קרא ולא ירבה לו נשים ולא יסור מאי טעמא לא ירבה לו נשים משום דלא יסור
Et Rabbi Chimon ? Voyons : partout, nous interprétons la raison du verset ; que le Miséricordieux écrive « il ne multipliera pas », sans qu’il faille « ne se détournera pas », et je saurais pour quelle raison il ne multipliera pas : pour que [son cœur] ne se détourne pas. « Ne se détournera pas », que le Miséricordieux a écrit, à quoi me sert-il ? [À enseigner que] même une seule, qui détourne son cœur, il ne l’épousera pas.
ור"ש מכדי בעלמא דרשינן טעמא דקרא לכתוב רחמנא לא ירבה ולא בעינן לא יסור ואנא ידענא מאי טעמא לא ירבה משום דלא יסור לא יסור דכתב רחמנא למה לי אפילו אחת ומסירה את לבו הרי זה לא ישאנה:
MICHNA: Celui qui prend en gage des meules transgresse un interdit et est coupable pour deux ustensiles, car il est dit : « On ne prendra pas en gage la meule inférieure ni la meule supérieure » (Dt 24, 6). Et l’on n’a pas parlé seulement de la meule inférieure et de la meule supérieure, mais de toute chose avec laquelle on prépare la nourriture, car il est dit : « car c’est une vie qu’il prend en gage » (Dt 24, 6).
מתני׳ החובל את הריחים עובר משום לא תעשה וחייב משום שני כלים שנאמר (דברים כד, ו) לא יחבול ריחים ורכב ולא ריחים ורכב בלבד אמרו אלא כל דבר שעושין בו אוכל נפש שנאמר כי נפש הוא חובל:
GUEMARA: Rav Houna a dit : S’il a pris en gage la meule inférieure, il reçoit deux [séries de] coups : à cause de la meule inférieure et à cause de « car c’est une vie qu’il prend en gage ». La meule inférieure et la meule supérieure : il en reçoit trois : à cause de la meule inférieure, de la meule supérieure, et de « car c’est une vie qu’il prend en gage ».
גמ׳ אמר רב הונא חבל ריחים לוקה שתים משום ריחים ומשום כי נפש הוא חובל ריחים ורכב לוקה שלש משום ריחים ורכב ומשום כי נפש הוא חובל
Et Rav Yehouda a dit : S’il a pris en gage la meule inférieure, il en reçoit une ; la meule supérieure, il en reçoit une ; la meule inférieure et la meule supérieure, il en reçoit deux. « Car c’est une vie qu’il prend en gage »
ורב יהודה אמר חבל ריחים לוקה אחת ורכב לוקה אחת ריחים ורכב לוקה שתים כי נפש הוא חובל
Original : Bava Metzia 115a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.