selon Rabbi Chimon aussi, « gazelle et cerf » est écrit à leur sujet.
לר' שמעון נמי צבי ואיל כתיב בהו
Bekhorot 12b בכורות
Structure du débat :Michna 1Baraïta 2Question 3Preuve 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
On a posé la question : peut-on racheter avec une bête de la septième année ?
איבעיא להו מהו לפדות בבהמת שביעית
[Pour un premier-né] certain, la question ne se pose pas pour toi : « pour manger » (Lv 25, 6), a dit le Miséricordieux, et non pour le commerce. La question se pose pour toi pour un [premier-né] douteux.
ודאי לא תיבעי לך לאכילה אמר רחמנא ולא לסחורה כי תיבעי לך ספק
Et selon Rabbi Chimon, la question ne se pose pas pour toi, car il n’admet pas [d’obligation pour] le doute. La question se pose pour toi selon Rabbi Yehouda :
ואליבא דרבי שמעון לא תיבעי לך דלית ליה ספק כי תיבעי לך אליבא דרבי יהודה
qu’en est-il ? Puisqu’il met de côté un agneau et qu’il le garde pour lui-même, on l’appelle « pour manger » ; ou peut-être, puisque tant que l’interdiction n’est pas levée il n’est pas permis, c’est comparable au commerce ?
מאי כיון דמפריש טלה והוא לעצמו לאכלה קרינא ביה או דילמא כיון דכמה דלא מפקע איסוריה לא מישתרי כסחורה דמי
Viens et entends, car Rav ’Hisda a dit : avec une bête de la septième année, on ne rachète pas le [premier-né] certain, mais on rachète le douteux.
ת"ש דא"ר חסדא בהמת שביעית אין פודין בה את הודאי אבל פודין בה את הספק
Et Rav ’Hisda a dit : une bête de la septième année est exemptée du premier-né et soumise aux dons.
ואמר רב חסדא בהמת שביעית פטורה מן הבכורה וחייבת במתנות
Exemptée du premier-né : « pour manger », a dit le Miséricordieux, et non pour être brûlée ; et soumise aux dons, car on l’appelle « pour manger ».
פטורה מן הבכורה לאכלה אמר רחמנא ולא לשריפה וחייבת במתנות דלאכלה קרינא בה
On objecte : celui qui mange d’une pâte de la septième année avant que sa ’hala n’ait été prélevée est passible de mort.
מיתיבי האוכל מעיסת שביעית עד שלא הורמה חלתה חייב מיתה
Mais pourquoi ? Puisque, si elle devenait impure, elle serait destinée à être brûlée, [et] « pour manger », a dit le Miséricordieux, et non pour être brûlée !
ואמאי כיון דאילו מטמיא בת שריפה היא לאכלה אמר רחמנא ולא לשריפה
Ici, c’est différent, car il est écrit : « pour vos générations » (Nb 15, 21).
שאני הכא דכתיב לדורותיכם
Il a été aussi enseigné ainsi : d’où [sait-on] que celui qui mange d’une pâte de la septième année avant que sa ’hala n’ait été prélevée est passible de mort ? Car il est dit : « pour vos générations ».
תנ"ה מנין לאוכל מעיסת שביעית עד שלא הורמה חלתה שחייב מיתה שנאמר לדורותיכם
Et qu’on en déduise ! Là, [la ’hala] est essentiellement destinée à la consommation ; ici, [le premier-né] est essentiellement destiné à être brûlé.
ולגמר מינה התם עיקר לאכילה הכא עיקר לשריפה:
« Si on l’a donné au cohen, etc. » Nous avons [ainsi] appris ce que les Rabbanan ont enseigné : un Israélite qui avait un premier-né d’âne dans sa maison, et à qui le cohen a dit : « Donne-le-moi et je le rachèterai », ne doit pas le lui donner, à moins qu’il ne l’ait racheté devant lui.
נתנו לכהן כו': תנינא להא דת"ר ישראל שהיה לו פטר חמור בתוך ביתו ואמר לו הכהן תנהו לי ואני אפדהו הרי זה לא יתנו לו אא"כ פדאו בפניו
Rav Na’hman dit au nom de Rabba bar Avouha : cela signifie que les cohanim ont été soupçonnés au sujet des premiers-nés d’âne. C’est évident ! On aurait pu dire : ces choses [s’appliquent] là où il est établi pour nous qu’il est négligent, mais sans précision, non. Il nous apprend qu’il s’y accorde une permission.
א"ר נחמן אמר רבה בר אבוה זאת אומרת נחשדו הכהנים על פטרי חמורים פשיטא מהו דתימא ה"מ היכא דמחזק לן דמיקרי אבל בסתמא לא קמ"ל דמורה בה היתירא:
MICHNA: Celui qui a mis de côté le rachat d’un premier-né d’âne, et [l’agneau] est mort : Rabbi Eliézer dit : on en est responsable, comme des cinq sela du fils ; et les Sages disent : on n’en est pas responsable, comme du rachat de la seconde dîme.
מתני׳ המפריש פדיון פטר חמור ומת רבי אליעזר אומר חייבין באחריותו כחמש סלעים של בן וחכ"א אין חייבין באחריותו כפדיון מעשר שני
Rabbi Yehochoua et Rabbi Tsadok ont témoigné au sujet du rachat d’un premier-né d’âne qui est mort, que le cohen n’a rien ici. Si le premier-né d’âne est mort, Rabbi Eliézer dit : il sera enterré, et on peut tirer profit de l’agneau ; et les Sages disent : il n’a pas besoin d’être enterré, et l’agneau est au cohen.
העיד רבי יהושע ורבי צדוק על פדיון פטר חמור שמת שאין כאן לכהן כלום מת פטר חמור ר"א אומר יקבר ומותר בהנאתו של טלה וחכ"א א"צ להקבר וטלה לכהן:
GUEMARA: Rav Yossef dit : quelle est la raison de Rabbi Eliézer ? Car il est écrit : « Mais tu rachèteras [le premier-né de l’homme], etc. » (Nb 18, 15) : de même que pour le premier-né de l’homme on est responsable, de même pour le premier-né de la bête impure on est responsable.
גמ׳ אמר רב יוסף מ"ט דר' אליעזר דכתיב (במדבר יח, טו) אך פדה תפדה וגו' מה בכור אדם חייב באחריותו אף בכור בהמה טמאה חייב באחריותו
Abayé lui dit : si [c’est ainsi], de même que le premier-né de l’homme est permis au profit, de même le premier-né de la bête impure est permis ? Et si tu dis : effectivement – n’avons-nous pas appris : « Si le premier-né d’âne est mort, Rabbi Eliézer dit : il sera enterré » ? Que [signifie] « il sera enterré » ? N’est-ce pas qu’il est interdit au profit ?
א"ל אביי אי מה בכור אדם מותר בהנאה אף בכור בהמה טמאה מותר וכי תימא ה"נ והתנן מת פטר חמור רבי אליעזר אומר יקבר מאי יקבר לאו דאסור בהנאה
Non : il sera enterré comme le premier-né de l’homme. – Mais chez l’homme, est-ce le premier-né qui requiert un enterrement, et l’ordinaire qui ne requiert pas d’enterrement ?
לא יקבר כבכור אדם אלא אדם בכור הוא דבעי קבורה פשוט לא בעי קבורה
Et de plus, il a été enseigné : Rabbi Eliézer reconnaît, pour un Israélite qui a un premier-né d’âne douteux dans sa maison, qu’il met de côté un agneau pour lui, et que [l’agneau] est à lui.
ועוד תניא מודה ר' אליעזר בישראל שיש לו ספק פטר חמור בתוך ביתו שמפריש טלה עליו והוא שלו
Rava dit plutôt : le verset dit : « Mais tu rachèteras » : je l’ai comparé pour le rachat, et non pour autre chose.
אלא אמר רבא אמר קרא אך פדה תפדה לפדייה הקשיתיו ולא לדבר אחר
Nous avons appris là-bas : les estimations [se font selon la valeur] du moment ; le rachat du fils, après trente jours ; le rachat du premier-né de l’âne, immédiatement.
תנן התם הערכין בשעתן ופדיון הבן אחר שלשים יום פדיון פטר חמור לאלתר
Le rachat du premier-né de l’âne, immédiatement ? On oppose : il n’y a pas, pour les estimations, le rachat du fils, le naziréat et le premier-né de l’âne, moins de trente [jours],
ופדיון פטר חמור לאלתר ורמינהי אין בערכין ובפדיון הבן ובנזירות ובפטר חמור פחות משלשים
et on peut ajouter indéfiniment.
ומוסיפין עד עולם
Rav Na’hman dit : [cela vient] dire que, s’il l’a racheté [avant], il est racheté. Ce qui implique que son fils, s’il l’a racheté [avant], n’est pas racheté. Mais n’a-t-il pas été dit : celui qui rachète son fils durant les trente jours, Rav dit : son fils est racheté ?
אר"נ לומר שאם פדאו פדוי מכלל דבנו אם פדאו אינו פדוי והאיתמר הפודה את בנו בתוך ל' יום רב אמר בנו פדוי
N’a-t-il pas été dit à ce sujet : Rava dit : tous s’accordent que [s’il a dit] « dès maintenant », son fils n’est pas racheté ?
לאו איתמר עלה אמר רבא דכ"ע מעכשיו אין בנו פדוי
Original : Bekhorot 12b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.