[si] celui-ci a changé par rapport au chameau, il est permis ; ou peut-être n’y a-t-il pas de différence ?
אישתני מגמל שפיר דמי או דלמא לא שנא
Bekhorot 7a בכורות
Structure du débat :Question 3Objection 1Preuve 3
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Viens et entends : [le petit d’]une bête pure qui a mis bas une sorte de bête impure est interdit à la consommation ; et si sa tête et la majeure partie [de son corps] ressemblent à sa mère, il est soumis au premier-né. Déduis-en que pour la consommation aussi Rabbi Chimon exige la tête et la majeure partie.
ת"ש בהמה טהורה שילדה מין בהמה טמאה אסור באכילה ואם דומה ראשו ורובו לאמו חייב בבכורה שמע מינה לאכילה נמי בעי ר' שמעון ראשו ורובו
Non, pour le premier-né précisément. On le déduit aussi avec précision, puisqu’il a laissé la consommation et s’est arrêté sur le premier-né : déduis-en que c’est pour le premier-né que Rabbi Chimon exige la tête et la majeure partie, mais pour la consommation, non.
לא לבכורה דוקא דיקא נמי דקא שבקה לאכילה וקם ליה אבכור ש"מ לבכורה הוא דבעי ר' שמעון ראשו ורובו אבל לאכילה לא
En réalité, je te dis : pour la consommation aussi il l’exige, et le premier-né était nécessaire : on aurait pu penser, puisqu’il est écrit : « Mais le premier-né du bœuf » (Nb 18, 17) – [il n’est soumis] que s’il est bœuf et que son premier-né est bœuf –, que la tête et la majeure partie ne lui suffisent pas, [mais qu’il faut] qu’il [ressemble] tout entier. Il nous apprend [que non].
לעולם אימא לך לאכילה נמי בעי ובכורה איצטריך סד"א הואיל וכתיב (במדבר יח, יז) אך בכור שור עד שיהא הוא שור ובכורו שור ולא תיסגי ליה בראשו ורובו עד דאיכא כוליה קמשמע לן
Viens et entends : « Mais ceci vous ne le mangerez pas, parmi ceux qui ruminent et parmi ceux qui ont le sabot fendu » (Lv 11, 4) : ceci tu ne le manges pas, mais tu manges celui qui vient avec un seul signe.
ת"ש (ויקרא יא, ד) אך את זה לא תאכלו ממעלי הגרה וממפריסי הפרסה זה אי אתה אוכל אבל אתה אוכל הבא בסימן אחד
Et lequel est celui qui vient avec un seul signe ? C’est un impur né d’une pure, et dont la conception provient d’un pur.
ואי זה זה הבא בסימן אחד זה טמא הנולד מן הטהור ועבורו מן הטהור
On pourrait penser : même si sa conception provient d’un impur ; c’est pourquoi il est dit : « l’agneau des brebis et l’agneau des chèvres » (Dt 14, 4) : [il faut] que son père soit un bélier et sa mère une brebis. Paroles de Rabbi Yehochoua.
יכול אפילו עבורו מן הטמא ת"ל (דברים יד, ד) שה כשבים ושה עזים עד שיהא אביו כבש ואמו כבשה דברי ר' יהושע
Rabbi Eliézer dit : l’Écriture n’est pas venue permettre ce qui est permis, mais ajouter à ce qui est permis. Et lequel est-ce ? Un impur né d’une pure et dont la conception provient d’un impur. Ou n’est-ce pas plutôt [celui] dont la conception provient d’un pur ? C’est pourquoi il est dit : « bœuf, agneau des brebis et agneau des chèvres » – de toute façon.
ר' אליעזר אומר לא בא הכתוב להתיר את המותר אלא להוסיף על המותר ואיזה זה טמא הנולד מן הטהור ועבורו מן הטמא או אינו אלא עבורו מן הטהור תלמוד לומר שור שה כשבים ושה עזים מכל מקום
Il l’appelle « impur », comme Rabbi Chimon, et il dit : « mais tu manges celui qui vient avec un seul signe » !
קרי ליה טמא כרבי שמעון וקאמר אבל אתה אוכל הבא בסימן אחד
Ce Tanna pense comme lui sur un point et diverge de lui sur un autre.
האי תנא סבר ליה כוותיה בחדא ופליג עליה בחדא
Et certains soulèvent une difficulté et une objection : [un petit] dont la conception provient d’un impur, [une bête pure] conçoit-elle [ainsi] ?
ואיכא דמקשי ומותיב עבורו מן הטמא מי מעברא
Rabbi Yehochoua ben Lévi n’a-t-il pas dit : jamais ne conçoit ni une impure d’un pur, ni une pure d’un impur, ni un gros [animal] d’un petit, ni un petit d’un gros, ni une bête domestique d’une bête sauvage, ni une bête sauvage d’une bête domestique,
והאמר ר' יהושע בן לוי לעולם אין מתעברת לא טמאה מן הטהור ולא טהורה מן הטמא ולא גסה מן הדקה ולא דקה מן הגסה ולא בהמה מן חיה ולא חיה מן בהמה
excepté Rabbi Eliézer et ceux de son parti, qui disaient : une bête sauvage conçoit d’une bête domestique ?
חוץ מר' אליעזר ומחלוקתו שהיו אומרים חיה מתעברת מבהמה
Et Rabbi Yirmeya a dit : [il s’agit d’une bête] qui a conçu d’un [animal] aux sabots pleins né d’une vache. Et il parle selon Rabbi Chimon, et il dit : « mais tu manges celui qui vient avec un seul signe » !
וא"ר ירמיה דאיעבר מקלוט בן פרה ואליבא דרבי שמעון קאמר וקאמר אבל אתה אוכל הבא בסימן אחד
Ce Tanna pense comme lui sur un point et diverge de lui sur un autre.
האי תנא סבר לה כוותיה בחדא ופליג עליה בחדא
Faut-il en conclure que Rabbi Eliézer pense : [quand] ceci et cela sont causes, c’est permis ; et que Rabbi Yehochoua pense : [quand] ceci et cela sont causes, c’est interdit ?
למימרא דרבי אליעזר סבר זה וזה גורם מותר ור' יהושע סבר זה וזה גורם אסור
Mais nous les avons entendus à l’inverse : le petit d’une tréfa – Rabbi Eliézer dit : il ne sera pas offert sur l’autel ; Rabbi Yehochoua dit : il sera offert sur l’autel.
והא איפכא שמעינן להו ולד טריפה רבי אליעזר אומר לא יקרב לגבי מזבח ורבי יהושע אומר יקרב לגבי מזבח
En général, Rabbi Eliézer pense : [quand] ceci et cela sont causes, c’est interdit ; mais ici c’est différent, car s’il en était ainsi, que le verset écrive : « l’agneau des brebis et des chèvres » ; pourquoi ai-je besoin de « agneau » et « agneau » ? Déduis-en : un agneau de toute façon.
בעלמא סבר ר' אליעזר זה וזה גורם אסור ושאני הכא דאם כן נכתוב קרא שה כשבים ועזים שה ושה למה לי שמע מינה שה מכל מקום
Et Rabbi Yehochoua te dira : en général, [quand] ceci et cela sont causes, c’est permis ; mais ici, s’il en était ainsi, que le verset écrive : « bœuf, brebis et chèvre » ; pourquoi ai-je besoin de « des brebis » et « des chèvres » ? Déduis-en : [il faut] que son père soit un bélier et sa mère une brebis.
ורבי יהושע אמר לך בעלמא זה וזה גורם מותר והכא אם כן לכתוב קרא שור כשב ועז כשבים ועזים למה לי ש"מ עד שיהא אביו כבש ואמו כבשה
Viens et entends : Rabbi Chimon dit : « chameau », « chameau », deux fois : l’un pour le chameau né d’un chameau, et l’autre pour le chameau né d’une vache ; et si sa tête et la majeure partie [de son corps] ressemblent à sa mère, il est permis à la consommation.
ת"ש רבי שמעון אומר גמל גמל שני פעמים אחד גמל הנולד מן הגמל ואחד גמל הנולד מן הפרה ואם ראשו ורובו דומה לאמו מותר באכילה
Déduis-en que pour la consommation aussi Rabbi Chimon exige la tête et la majeure partie. Déduis-en.
שמע מינה לאכילה נמי בעי רבי שמעון ראשו ורובו שמע מינה:
« Car ce qui sort de l’impur, etc. » On a demandé à Rav Chéchet : l’urine de l’âne, qu’en est-il ?
שהיוצא מן הטמא וכו': בעו מינה מרב ששת מי רגלים של חמור מהו
Qu’on pose donc la question pour [celle] des chevaux et des chameaux ! Pour celle des chevaux et des chameaux, la question ne se pose pas, car elle n’est pas trouble et ne ressemble pas au lait : de l’eau entre, de l’eau sort. La question se pose pour celle de l’âne, qui est trouble et ressemble au lait : qu’en est-il ? Est-elle extraite de son corps, et donc interdite ? Ou peut-être : de l’eau entre, de l’eau sort, et le fait qu’elle soit trouble vient de la chaleur de la chair ?
ותיבעי (ליה) דסוסים וגמלים דסוסים וגמלים לא מיבעיא להו דלא עכירי ולא דמו לחלב מיא עול מיא נפוק כי קמיבעיא להו דחמור דעכירי ודמו לחלב מאי מגופיה קא מימצצי ואסירי או דלמא מיא עול מיא נפוק והאי דעכירי הבלא דבישרא הוא
Rav Chéchet leur dit : vous l’avez appris : « car ce qui sort de l’impur est impur et ce qui sort du pur est pur » ; il ne dit pas « d’un impur », mais « de
אמר להו רב ששת תניתוה שהיוצא מן הטמא טמא והיוצא מן הטהור טהור מטמא לא קאמר אלא מן
Original : Bekhorot 7a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.