« Fils d’un homme vivant » : tous les autres sont-ils donc fils de morts ? C’est plutôt « fils d’un homme vivant » qui, même dans sa mort, est appelé vivant. « Aux nombreux exploits, de Kabtseël » : qui multiplia et rassembla des travailleurs pour la Torah. « C’est lui qui frappa les deux Ariel de Moab » : il ne laissa pas son pareil, ni au temps du premier Temple ni au temps du second Temple.
בן איש חי אטו כולי עלמא בני מתי נינהו אלא בן איש חי שאפי' במיתתו קרוי חי רב פעלים מקבצאל שריבה וקבץ פועלים לתורה והוא הכה את שני אריאל מואב שלא הניח כמותו לא במקדש ראשון ולא במקדש שני
« Et il descendit et frappa le lion au milieu de la fosse un jour de neige » : certains disent qu’il brisa des blocs de glace, descendit et s’immergea ; d’autres disent qu’il étudia le Sifra de l’école de Rav un jour d’hiver.
והוא ירד והכה את הארי בתוך הבור ביום השלג איכא דאמרי דתבר גזיזי דברדא ונחת וטבל איכא דאמרי דתנא סיפרא דבי רב ביומא דסיתוא.
« Les morts ne savent rien » : ce sont les méchants, qui de leur vivant sont appelés morts, ainsi qu’il est dit : « Et toi, profane, méchant, prince d’Israël » (Ez 21, 30). Et si tu veux, dis-le d’ici : « Sur la parole de deux témoins ou de trois témoins le mort sera mis à mort » (Dt 17, 6) : il est vivant ! C’est donc [qu’il était] mort dès le départ.
והמתים אינם יודעים מאומה אלו רשעים שבחייהן קרויין מתים שנאמר (יחזקאל כא, ל) ואתה חלל רשע נשיא ישראל ואי בעית אימא מהכא (דברים יז, ו) על פי שנים עדים או (על פי) שלשה עדים יומת המת חי הוא אלא המת מעיקרא:
Les fils de Rabbi ’Hiya partirent dans les villages ; leur étude leur devint difficile [à retenir], et ils se tourmentaient pour s’en souvenir. L’un dit à l’autre : notre père connaît-il cette peine ? L’autre lui répondit : comment la connaîtrait-il ? Il est écrit : « Ses fils sont honorés, et il ne le sait pas » (Jb 14, 21).
בני ר' חייא נפוק לקרייתא אייקר להו תלמודייהו הוו קא מצערי לאדכוריה א"ל חד לחבריה ידע אבון בהאי צערא א"ל אידך מנא ידע והא כתיב (איוב יד, כא) יכבדו בניו ולא ידע
L’autre lui dit : il ne le sait pas ? Il est pourtant écrit : « Sa chair seulement souffre sur lui, et son âme sur lui est en deuil » (Jb 14, 22), et Rabbi Yits’hak a dit : le ver est aussi pénible au mort qu’une aiguille dans la chair du vivant.
א"ל אידך ולא ידע והא כתיב (איוב יד, כב) אך בשרו עליו יכאב ונפשו עליו תאבל ואמר רבי יצחק קשה רמה למת כמחט בבשר החי
Non ? Or il est enseigné : il arriva qu’un homme pieux donna un dinar à un pauvre la veille de Roch Hachana, en une année de sécheresse ; sa femme le querella, et il alla passer la nuit au cimetière. Il entendit deux esprits qui conversaient l’un avec l’autre. L’un dit à son compagnon : ma compagne, viens, parcourons le monde et écoutons derrière le rideau quel châtiment vient sur le monde. Sa compagne lui répondit : je ne peux pas, car je suis enterrée dans une natte de roseaux ; mais va, toi, et ce que tu entendras, dis-le-moi. Elle alla, parcourut [le monde] et revint. Sa compagne lui dit : ma compagne, qu’as-tu entendu derrière le rideau ? Elle lui dit : j’ai entendu que quiconque sème à la première pluie, la grêle le frappera. Il alla et sema à la seconde pluie : [la récolte] du monde entier fut frappée, la sienne ne fut pas frappée.
ולא והתניא מעשה בחסיד אחד שנתן דינר לעני בערב ר"ה בשני בצורת והקניטתו אשתו והלך ולן בבית הקברות ושמע שתי רוחות שמספרות זו לזו אמרה חדא לחברתה חברתי בואי ונשוט בעולם ונשמע מאחורי הפרגוד מה פורענות בא לעולם אמרה לה חברתה איני יכולה שאני קבורה במחצלת של קנים אלא לכי את ומה שאת שומעת אמרי לי הלכה היא ושטה ובאה ואמרה לה חברתה חברתי מה שמעת מאחורי הפרגוד אמרה לה שמעתי שכל הזורע ברביעה ראשונה ברד מלקה אותו הלך הוא וזרע ברביעה שניה של כל העולם כולו לקה שלו לא לקה
L’année suivante, il alla passer la nuit au cimetière et entendit ces deux esprits qui conversaient l’un avec l’autre. L’une dit à sa compagne : viens, parcourons le monde et écoutons derrière le rideau quel châtiment vient sur le monde. L’autre lui dit : ma compagne, ne t’ai-je pas dit que je ne peux pas, car je suis enterrée dans une natte de roseaux ? Mais va, toi, et ce que tu entendras, viens me le dire. Elle alla, parcourut [le monde] et revint. Sa compagne lui dit : ma compagne, qu’as-tu entendu derrière le rideau ? Elle lui dit : j’ai entendu que quiconque sème à la seconde pluie, la nielle le frappera. Il alla et sema à la première pluie : [la récolte] du monde entier fut niellée, et la sienne ne fut pas niellée.
לשנה האחרת הלך ולן בבית הקברות ושמע אותן שתי רוחות שמספרות זו עם זו אמרה חדא לחברתה בואי ונשוט בעולם ונשמע מאחורי הפרגוד מה פורענות בא לעולם אמרה לה חברתי לא כך אמרתי לך איני יכולה שאני קבורה במחצלת של קנים אלא לכי את ומה שאת שומעת בואי ואמרי לי הלכה ושטה ובאה ואמרה לה חברתה חברתי מה שמעת מאחורי הפרגוד אמרה לה שמעתי שכל הזורע ברביעה שניה שדפון מלקה אותו הלך וזרע ברביעה ראשונה של כל העולם כולו נשדף ושלו לא נשדף
Sa femme lui dit : pourquoi l’an dernier [la récolte] du monde entier fut-elle frappée et la tienne ne le fut-elle pas, et maintenant celle du monde entier est niellée et la tienne ne l’est pas ? Il lui raconta toutes ces choses. On raconte que peu de jours après, une dispute éclata entre la femme de cet homme pieux et la mère de cette jeune fille. [La femme] lui dit : viens, et je te montrerai ta fille, qui est enterrée dans une natte de roseaux !
אמרה לו אשתו מפני מה אשתקד של כל העולם כולו לקה ושלך לא לקה ועכשיו של כל העולם כולו נשדף ושלך לא נשדף סח לה כל הדברים הללו אמרו לא היו ימים מועטים עד שנפלה קטטה בין אשתו של אותו חסיד ובין אמה של אותה ריבה אמרה לה לכי ואראך בתך שהיא קבורה במחצלת של קנים
L’année suivante, il alla passer la nuit au cimetière et entendit ces esprits qui conversaient l’un avec l’autre. [L’une] dit : ma compagne, viens, parcourons le monde et écoutons derrière le rideau quel châtiment vient sur le monde. [L’autre] lui dit : ma compagne, laisse-moi ; les paroles échangées entre moi et toi ont déjà été entendues parmi les vivants. Il en ressort qu’ils savent.
לשנה האחרת הלך ולן בבית הקברות ושמע אותן רוחות שמספרות זו עם זו אמרה לה חברתי בואי ונשוט בעולם ונשמע מאחורי הפרגוד מה פורענות בא לעולם אמרה לה חברתי הניחני דברים שביני לבינך כבר נשמעו בין החיים אלמא ידעי
Viens et entends : Zeïri déposait de l’argent chez son hôtesse. Le temps qu’il aille à l’école de Rav et revienne, elle mourut. Il la suivit dans la cour de la mort et lui dit : où est l’argent ? Elle lui dit : va le prendre sous le gond de la porte, à tel endroit, et dis à ma mère qu’elle m’envoie mon peigne et mon tube de fard par une telle, qui arrive demain. Il en ressort qu’ils savent.
ת"ש דזעירי הוה מפקיד זוזי גבי אושפזיכתיה עד דאתי ואזיל לבי רב שכיבה אזל בתרה לחצר מות אמר לה זוזי היכא אמרה ליה זיל שקלינהו מתותי בצנורא דדשא בדוך פלן ואימא לה לאימא תשדר לי מסרקאי וגובתאי דכוחלא בהדי פלניתא דאתיא למחר אלמא ידעי
Viens et entends : on avait déposé chez le père de Chmouel l’argent d’orphelins. Quand il mourut, Chmouel n’était pas auprès de lui, et on l’appelait « fils de celui qui a mangé l’argent des orphelins ». Il le suivit dans la cour de la mort et leur dit : je cherche Abba. Ils lui dirent : il y a ici beaucoup d’Abba. Il leur dit : je cherche Abba bar Abba. Ils lui dirent : il y a ici aussi beaucoup d’Abba bar Abba. Il leur dit : je cherche Abba bar Abba, le père de Chmouel ; où est-il ? Ils lui dirent : il est monté à l’académie céleste. Entre-temps, il vit Lévi assis dehors. Il lui dit : pourquoi es-tu assis dehors ? Pour quelle raison n’es-tu pas monté ? Il lui répondit : parce qu’ils m’ont dit : « Pendant toutes les années où tu n’es pas monté à l’académie de Rabbi Afès, et où tu l’as ainsi peiné, nous ne te ferons pas entrer à l’académie céleste. »
ת"ש דאבוה דשמואל הוו קא מפקדי גביה זוזי דיתמי כי נח נפשיה לא הוה שמואל גביה הוו קא קרו ליה בר אכיל זוזי דיתמי אזל אבתריה לחצר מות אמר להו בעינא אבא אמרו ליה אבא טובא איכא הכא אמר להו בעינא אבא בר אבא אמרו ליה אבא בר אבא נמי טובא איכא הכא אמר להו בעינא אבא בר אבא אבוה דשמואל היכא אמרו ליה סליק למתיבתא דרקיעא אדהכי חזייה ללוי דיתיב אבראי אמר ליה אמאי יתבת אבראי מאי טעמא לא סלקת אמר ליה דאמרי לי כל כי הנך שני דלא סליקת למתיבתא דרבי אפס ואחלישתיה לדעתיה לא מעיילינן לך למתיבתא דרקיעא
Sur ces entrefaites, son père arriva. [Chmouel] vit qu’il pleurait et riait. Il lui dit : pourquoi pleures-tu ? Il lui répondit : parce que tu viendras bientôt [ici]. Pourquoi ris-tu ? Parce que tu es très estimé en ce monde. Il lui dit : si je suis estimé, qu’on fasse entrer Lévi ; et on fit entrer Lévi.
אדהכי והכי אתא אבוה חזייה דהוה קא בכי ואחיך אמר ליה מאי טעמא קא בכית אמר ליה דלעגל קא אתית מאי טעמא אחיכת דחשיבת בהאי עלמא טובא אמר ליה אי חשיבנא נעיילוה ללוי ועיילוהו ללוי
Il lui dit : où est l’argent des orphelins ? Il lui répondit : va le prendre dans l’enceinte du moulin ; [l’argent] du haut et du bas est à nous, celui du milieu est aux orphelins. Il lui dit : pourquoi as-tu fait ainsi ? Il lui répondit : si des voleurs volaient, ils voleraient du nôtre ; si la terre [le] rongeait, elle rongerait du nôtre. Il en ressort qu’ils savent. Peut-être Chmouel est-il différent : puisqu’il est estimé, ils l’ont précédé et ont annoncé : « Faites place ! »
אמר ליה זוזי דיתמי היכא אמר ליה זיל שקלינהו באמתא דרחיא עילאי ותתאי דידן ומיצעי דיתמי אמר ליה מאי טעמא עבדת הכי אמר ליה אי גנובי גנבי מגנבו מדידן אי אכלה ארעא אכלה מדידן אלמא דידעי דילמא שאני שמואל כיון דחשיב קדמי ומכרזי פנו מקום .
Et Rabbi Yonatan lui-même s’est rétracté, car Rabbi Chmouel bar Na’hmani a dit au nom de Rabbi Yonatan : d’où [sait-on] que les morts conversent les uns avec les autres ? Car il est dit : « L’Éternel lui dit : Voici le pays que J’ai juré à Abraham, à Isaac et à Jacob, en disant » (Dt 34, 4). Que signifie « en disant » ? Le Saint, béni soit-Il, dit à Moïse : va leur dire, à Abraham, à Isaac et à Jacob : le serment que Je vous ai juré, Je l’ai déjà accompli pour vos enfants.
ואף ר' יונתן הדר ביה דאמר רבי שמואל בר נחמני אמר ר' יונתן מנין למתים שמספרים זה עם זה שנאמר (דברים לד, ד) ויאמר ה' אליו זאת הארץ אשר נשבעתי לאברהם ליצחק וליעקב לאמר מאי לאמר אמר הקדוש ברוך הוא למשה לך אמור להם לאברהם ליצחק וליעקב שבועה שנשבעתי לכם כבר קיימתיה לבניכם
Original : Berakhot 18b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.