qu’un morceau de viande étouffait.
דחנקתיה אומצא:
Berakhot 45a ברכות
Structure du débat :Michna 1Baraïta 2Question 2Preuve 2
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Rabbi Tarfon dit : « … qui crée les nombreux êtres vivants et leurs besoins ». Rava bar Rav ’Hanan dit à Abayé — et certains disent à Rav Yossef : Quelle est la halakha ? Il lui dit : Sors et vois ce que fait le peuple.
רבי טרפון אומר בורא נפשות רבות וחסרונן: אמר ליה רבא בר רב חנן לאביי ואמרי לה לרב יוסף הלכתא מאי אמר ליה פוק חזי מאי עמא דבר:
Nous reviendrons à toi, [chapitre] « Comment bénit-on ».
הדרן עלך כיצד מברכין
MICHNA: Trois personnes qui ont mangé ensemble sont tenues de faire le zimoun [l’invitation commune à la bénédiction]. Si l’on a mangé du demaï, ou du premier maasser dont on a prélevé la terouma, ou du second maasser ou du bien consacré qui ont été rachetés, ou si le serviteur a mangé la mesure d’une olive, ou s’il s’agit d’un Couthéen, on peut le compter dans le zimoun.
מתני׳ שלשה שאכלו כאחת חייבין לזמן אכל דמאי ומעשר ראשון שנטלה תרומתו מעשר שני והקדש שנפדו והשמש שאכל כזית והכותי מזמנין עליו
Si l’on a mangé du tével, ou du premier maasser dont on n’a pas prélevé la terouma, ou du second maasser ou du bien consacré qui n’ont pas été rachetés, ou si le serviteur a mangé moins que la mesure d’une olive, ou s’il s’agit d’un non-Juif, on ne le compte pas dans le zimoun. Les femmes, les esclaves et les mineurs, on ne les compte pas dans le zimoun. À partir de quelle quantité compte-t-on quelqu’un dans le zimoun ? À partir de la mesure d’une olive. Rabbi Yehouda dit : à partir de la mesure d’un œuf.
אכל טבל ומעשר ראשון שלא נטלה תרומתו ומעשר שני והקדש שלא נפדו והשמש שאכל פחות מכזית והנכרי אין מזמנין עליו נשים ועבדים וקטנים אין מזמנין עליהן עד כמה מזמנין עד כזית ר' יהודה אומר עד כביצה:
GUEMARA: D’où cela vient-il ? Rav Assi a dit : Car le verset dit : « Magnifiez l’Éternel avec moi, et exaltons ensemble Son nom » (Ps 34, 4). Rabbi Abbahou a dit : D’ici : « Quand j’invoque le nom de l’Éternel, rendez grandeur à notre Dieu » (Dt 32, 3).
גמ׳ מה"מ אמר רב אסי דאמר קרא (תהלים לד, ד) גדלו לה' אתי ונרוממה שמו יחדו רבי אבהו אמר מהכא (דברים לב, ג) כי שם ה' אקרא הבו גודל לאלהינו
Rav ’Hanan bar Abba a dit : D’où sait-on que celui qui répond amen ne doit pas élever la voix plus que celui qui bénit ? Car il est dit : « Magnifiez l’Éternel avec moi, et exaltons ensemble Son nom » (Ps 34, 4).
אמר רב חנן בר אבא מנין לעונה אמן שלא יגביה קולו יותר מן המברך שנאמר גדלו לה' אתי ונרוממה שמו יחדו
Rabbi Chimon ben Pazi a dit : D’où sait-on que le traducteur n’a pas le droit d’élever la voix plus que le lecteur ? Car il est dit : « Moïse parlait, et Dieu lui répondait par une voix » (Ex 19, 19). Il n’était pas nécessaire de dire « par une voix » ; pourquoi est-il dit « par une voix » ? Par la voix de Moïse.
אמר ר' שמעון בן פזי מנין שאין המתרגם רשאי להגביה קולו יותר מן הקורא שנאמר (שמות יט, יט) משה ידבר והאלהים יעננו בקול שאין תלמוד לומר בקול ומה תלמוד לומר בקול בקולו של משה
On a aussi enseigné ainsi : Le traducteur n’a pas le droit d’élever la voix plus que le lecteur ; et s’il est impossible au traducteur d’élever la voix autant que le lecteur, que le lecteur baisse la voix et lise.
תניא נמי הכי אין המתרגם רשאי להגביה קולו יותר מן הקורא ואם אי אפשר למתרגם להגביה קולו כנגד הקורא ימעך הקורא קולו ויקרא:
On a dit : Deux personnes qui ont mangé ensemble — Rav et Rabbi Yo’hanan sont en désaccord. L’un dit : S’ils veulent faire le zimoun, ils le font ; l’autre dit : Même s’ils veulent faire le zimoun, ils ne le font pas.
אתמר שנים שאכלו כאחת פליגי רב ורבי יוחנן חד אמר אם רצו לזמן מזמנין וחד אמר אם רצו לזמן אין מזמנין
Nous avons appris : Trois personnes qui ont mangé ensemble sont tenues de faire le zimoun. Trois, oui ; deux, non !
תנן שלשה שאכלו כאחת חייבין לזמן שלשה אין שנים לא
Là, il s’agit d’une obligation ; ici, d’une faculté.
התם חובה הכא רשות
Viens et entends : Trois personnes qui ont mangé ensemble sont tenues de faire le zimoun et n’ont pas le droit de se séparer. Trois, oui ; deux, non !
תא שמע שלשה שאכלו כאחת חייבין לזמן ואין רשאין ליחלק שלשה אין שנים לא
C’est différent là, car ils se sont fixés dans l’obligation dès le départ.
שאני התם דקבעו להו בחובה מעיקרא
Viens et entends : Le serviteur qui servait deux personnes mange avec elles même si elles ne lui en ont pas donné la permission ; s’il en servait trois, il ne mange pas avec elles, à moins qu’elles ne lui en aient donné la permission.
תא שמע השמש שהיה משמש על השנים הרי זה אוכל עמהם אע"פ שלא נתנו לו רשות היה משמש על השלשה הרי זה אינו אוכל עמהם אלא אם כן נתנו לו רשות
C’est différent là,
שאני התם
Original : Berakhot 45a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.