cela nous enseigne [le contraire], comme il le lui a répondu.
קמ"ל כדשני ליה
Chevou’ot 21a שבועות
Structure du débat :Question 2Récit 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Et si tu veux, dis : De même qu’on apporte un sacrifice pour le [serment de] mensonge, de même on apporte un sacrifice pour le [serment] vain ; et c’est [l’avis de] Rabbi Akiva, qui rend passible pour le passé comme pour l’avenir.
ואיבעית אימא כשם שמביא קרבן על שקר כך מביא קרבן על שוא ור"ע היא דמחייב לשעבר כלהבא
On objecta : Qu’est-ce que le serment vain ? Jurer de changer ce qui est connu des hommes. [Le serment de] mensonge ? Jurer de modifier. — Dis : il a juré et il a modifié [la réalité].
מיתיבי אי זו היא שבועת שוא נשבע לשנות את הידוע לאדם שבועת שקר נשבע להחליף אימא נשבע ומחליף
Lorsque Ravin vint, il dit au nom de Rabbi Yirmeya, au nom de Rabbi Abbahou, au nom de Rabbi Yo’hanan : « J’ai mangé » et « je n’ai pas mangé » sont [des serments de] mensonge, et leur avertissement est : « Vous ne jurerez pas par Mon nom en mensonge » (Lv 19, 12). [Pour] « je mangerai » et « je ne mangerai pas », il transgresse « il ne profanera pas sa parole » (Nb 30, 3). Et qu’est-ce que le serment vain ? Jurer de changer ce qui est connu des hommes.
כי אתא רבין א"ר ירמיה א"ר אבהו א"ר יוחנן אכלתי ולא אכלתי שקר ואזהרתיה (ויקרא יט, יב) מלא תשבעו בשמי לשקר אוכל ולא אוכל עובר (במדבר ל, ג) בלא יחל דברו ואי זו היא שבועת שוא נשבע לשנות את הידוע לאדם
Rav Papa dit : Cette [parole] de Rabbi Abbahou n’a pas été dite explicitement, mais elle a été dite par déduction. Car Rav Idi bar Avin dit au nom de Rav Amram, au nom de Rav Yits’hak, au nom de Rabbi Yo’hanan : Rabbi Yehouda dit au nom de Rabbi Yossé le Galiléen : Pour tout interdit de la Torah, un interdit comportant un acte, on reçoit la flagellation ; et [un interdit] ne comportant pas d’acte, on ne reçoit pas la flagellation, sauf celui qui jure, celui qui échange [un animal consacré] et celui qui maudit son prochain par le Nom.
אמר רב פפא הא דרבי אבהו לאו בפירוש איתמר אלא מכללא איתמר דאמר רב אידי בר אבין אמר רב עמרם אמר רב יצחק א"ר יוחנן ר' יהודה אומר משום ר' יוסי הגלילי כל לא תעשה שבתורה לאו שיש בו מעשה לוקין עליו ושאין בו מעשה אין לוקין עליו חוץ מנשבע ומימר ומקלל את חבירו בשם
Celui qui jure, d’où le tirons-nous ? Rabbi Yo’hanan dit au nom de Rabbi Chimon bar Yo’haï : Le verset dit : « Tu ne prononceras pas le nom de l’Éternel ton Dieu en vain, car [l’Éternel] ne tiendra pas pour innocent » (Ex 20, 7) : le tribunal d’en haut ne le tient pas pour innocent, mais le tribunal d’en bas le fait flageller et le tient [ainsi] pour innocent.
נשבע מנלן א"ר יוחנן משום רשב"י אמר קרא (שמות כ, ו) לא תשא את שם ה' אלהיך לשוא כי לא ינקה ב"ד של מעלה אין מנקין אותו אבל ב"ד של מטה מלקין אותו ומנקין אותו
Rav Papa dit à Abayé : Peut-être le Miséricordieux dit-il ainsi : Il ne sera pas tenu pour innocent du tout ? — S’il était écrit [seulement] « car il ne tiendra pas pour innocent », [ce serait] comme tu dis ; maintenant qu’il est écrit « car l’Éternel ne tiendra pas pour innocent », c’est l’Éternel qui ne le tient pas pour innocent, mais le tribunal d’en bas le fait flageller et le tient pour innocent.
א"ל רב פפא לאביי דלמא הכי קאמר רחמנא לא ינקה כלל אי כתיב כי לא ינקה כדקאמרת השתא דכתיב כי לא ינקה ה' ה' הוא דאינו מנקה אבל ב"ד של מטה מלקין אותו ומנקין אותו
Nous avons trouvé le serment vain ; le serment de mensonge, d’où le tirons-nous ? Rabbi Yo’hanan lui-même dit : « En vain », « en vain » [est écrit] deux fois ; si cela ne concerne pas le serment vain, applique-le au serment de mensonge.
אשכחן שבועת שוא שבועת שקר מנלן ר' יוחנן דידיה אמר לשוא לשוא שתי פעמים אם אינו ענין לשבועת שוא תנהו ענין לשבועת שקר
Et Rabbi Abbahou s’interrogea : Ce serment de mensonge, comment se présente-t-il ? Si l’on dit [qu’il a juré] « Serment que je ne mangerai pas » et qu’il a mangé, c’est un interdit comportant un acte. Mais [s’il s’agit de celui] qui a dit « Serment que je mangerai » et qui n’a pas mangé, est-ce que celui-là reçoit la flagellation ? Il a pourtant été dit : « Serment que je mangerai ce pain aujourd’hui », et le jour est passé sans qu’il l’ait mangé — Rabbi Yo’hanan et Rech Lakich disent tous deux qu’il ne reçoit pas la flagellation.
והוי בה ר' אבהו האי שבועת שקר ה"ד אילימא שבועה שלא אוכל ואכל לאו שיש בו מעשה הוא ואלא דאמר שבועה שאוכל ולא אכל האי מי לוקה והא איתמר שבועה שאוכל ככר זו היום ועבר היום ולא אכלה רבי יוחנן ור"ל דאמרי תרוייהו אינו לוקה
Rabbi Yo’hanan dit qu’il ne reçoit pas la flagellation parce que c’est un interdit ne comportant pas d’acte, et pour tout interdit ne comportant pas d’acte on ne reçoit pas la flagellation. Et Rech Lakich dit qu’il ne reçoit pas la flagellation parce que c’est un avertissement douteux, et un avertissement douteux n’est pas appelé avertissement.
ר' יוחנן אמר אינו לוקה משום דהוה לאו שאין בו מעשה וכל לאו שאין בו מעשה אין לוקין עליו ור"ל אמר אינו לוקה משום דהוה התראת ספק והתראת ספק לא שמה התראה
Et Rabbi Abbahou dit [donc] : Qu’il s’agisse de « j’ai mangé » et « je n’ai pas mangé ». — Et en quoi est-ce différent ? Rava dit : La Torah a explicitement mis le serment de mensonge sur le même plan que le [serment] vain : de même que le [serment] vain concerne le passé, de même le [serment de] mensonge concerne aussi le passé.
וא"ר אבהו תהא באכלתי ולא אכלתי ומאי שנא אמר רבא בפירוש ריבתה תורה שבועת שקר דומה לשוא מה שוא לשעבר אף שקר נמי לשעבר
Rabbi Yirmeya objecta à Rabbi Abbahou : « Serment que je ne mangerai pas ce pain », « serment que je ne le mangerai pas », « serment que je ne le mangerai pas », et il l’a mangé : il n’est passible qu’une fois. Tel est le serment d’énoncé, pour lequel, si c’est volontaire, on est passible de flagellation, et si c’est par inadvertance, d’un sacrifice variable.
איתיביה רבי ירמיה לרבי אבהו שבועה שלא אוכל ככר זו שבועה שלא אוכלנה שבועה שלא אוכלנה ואכלה אינו חייב אלא אחת זו היא שבועת בטוי שחייבין על זדונה מכות ועל שגגתה קרבן עולה ויורד
« Tel est » — pour exclure quoi ? N’est-ce pas pour exclure « j’ai mangé » et « je n’ai pas mangé », pour lesquels on ne reçoit pas la flagellation ?
זו היא למעוטי מאי לאו למעוטי אכלתי ולא אכלתי דלא לקי
Non, pour exclure « j’ai mangé » et « je n’ai pas mangé » du sacrifice : « tel est » [le serment] pour lequel, par inadvertance, [on apporte] un sacrifice variable, mais non « j’ai mangé » et « je n’ai pas mangé » ; et c’est [l’avis de] Rabbi Yichmaël, qui dit qu’on n’est passible que pour l’avenir. Mais la flagellation, il la reçoit.
לא למעוטי אכלתי ולא אכלתי מקרבן זו היא דעל שגגתה קרבן עולה ויורד אבל אכלתי ולא אכלתי לא ור' ישמעאל היא דאמר אינו חייב אלא על העתיד לבא אבל מילקא לקי
Original : Shevuot 21a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.