les inclusions et les restrictions !
ריבויי ומיעוטי
Chevou’ot 5a שבועות
Structure du débat :Question 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Oui, d’ordinaire il interprète selon les généralités et les particularités, mais ici, voici la raison : conformément à ce qu’a enseigné l’école de Rabbi Yichmaël.
אין בעלמא כללי ופרטי דריש והכא היינו טעמא כדתנא דבי ר' ישמעאל
Car l’école de Rabbi Yichmaël a enseigné : « dans l’eau » (Lv 11, 32) ; « dans l’eau », deux fois : ce n’est pas là généralité et particularité, mais inclusion et restriction.
דתנא דבי ר' ישמעאל (ויקרא יא, לב) במים במים שני פעמים אין זה כלל ופרט אלא ריבה ומיעט
Et les Sages ? Ravina a dit : comme on dit en Occident [en terre d’Israël] : partout où tu trouves deux généralités voisines l’une de l’autre, place la particularité entre elles et juge-les selon [la règle de] généralité et particularité.
ורבנן אמר רבינא כדאמרי במערבא כל מקום שאתה מוצא שתי כללות הסמוכות זה לזה הטל פרט ביניהן ודונם בכלל ופרט
Maintenant que tu as dit que Rabbi interprète selon les généralités et les particularités, malgré toi la difficulté des serments demeure. Il faut donc dire : pour les serments, il l’a énoncé selon Rabbi Akiva, sans le penser lui-même.
השתא דאמרת רבי כללי ופרטי דריש בעל כורחיך קשיא שבועות אלא בשבועות נסיב אליבא דר' עקיבא וליה לא סבירא ליה:
Revenons au texte même : d’où [sait-on] qu’on n’est coupable que pour [une impureté] où il y a eu connaissance au début et connaissance à la fin, et oubli entre les deux ? L’Écriture dit : « et cela lui a été caché », « et cela lui a été caché », deux fois ; telles sont les paroles de Rabbi Akiva.
גופא מנין שאינו חייב אלא על שיש בה ידיעה בתחלה וידיעה בסוף והעלם בינתים ת"ל (ויקרא ה, ב) ונעלם ונעלם שני פעמים דברי ר"ע
Rabbi dit : ce n’est pas nécessaire. Voici qu’il est dit : « et cela lui a été caché », ce qui implique qu’il savait ; « et il l’a su » : voici deux connaissances. S’il en est ainsi, que vient enseigner « et cela lui a été caché » ? À rendre coupable pour l’oubli de l’impureté et pour l’oubli du Sanctuaire.
רבי אומר אינו צריך הרי הוא אומר ונעלם מכלל שידע והוא ידע הרי כאן שתי ידיעות א"כ מה ת"ל ונעלם לחייב על העלם טומאה ועל העלם מקדש:
Le maître a dit : « et cela lui a été caché », ce qui implique qu’il savait. D’où cela se comprend-il ? Rava a dit : de ce qu’il n’est pas écrit « et cela lui est inconnu ».
אמר מר ונעלם מכלל שידע מאי משמע אמר רבא מדלא כתיב והיא עלומה ממנו
Abayé lui dit : mais alors, à propos de la femme soupçonnée [d’adultère], où il est écrit : « et cela a été caché aux yeux de son mari » (Nb 5, 13), cela impliquerait-il qu’il savait au début ? S’il savait, les eaux l’éprouveraient-elles ?
א"ל אביי אלא מעתה גבי סוטה דכתיב (במדבר ה, יג) ונעלם מעיני אישה מכלל דהוי ידע מעיקרא אי הוה ידע מי בדקו לה מיא
Or il a été enseigné : « l’homme sera net de faute, et cette femme portera sa faute » (Nb 5, 31) : lorsque l’homme est net de faute, les eaux éprouvent sa femme ; lorsque l’homme n’est pas net de faute, les eaux n’éprouvent pas sa femme.
והא תניא (במדבר ה, לא) ונקה האיש מעון והאשה ההיא תשא את עונה בזמן שהאיש מנוקה מעון המים בודקין את אשתו אין האיש מנוקה מעון אין המים בודקין את אשתו
Et de plus, à propos de la Torah, où il est écrit : « elle est cachée aux yeux de tout vivant, dérobée aux oiseaux du ciel » (Jb 28, 21), cela impliquerait-il qu’il y a quelqu’un qui la connaissait ? Or il est écrit : « l’homme ne connaît pas son prix » (Jb 28, 13) !
ותו גבי תורה דכתיב (איוב כח, כא) ונעלמה מעיני כל חי ומעוף השמים נסתרה מכלל דאיכא דהוה ידע ביה והכתיב (איוב כח, יג) לא ידע אנוש ערכה
Abayé a donc dit : Rabbi estime que la connaissance [acquise] à l’école de son maître compte comme connaissance.
אלא אמר אביי קסבר רבי ידיעת בית רבו שמה ידיעה
Rav Papa dit à Abayé : mais alors, ce qui est enseigné, « s’il n’y a pas eu connaissance au début mais qu’il y a connaissance à la fin », y a-t-il quelqu’un qui n’ait pas la connaissance de l’école de son maître ? Il lui dit : oui, tu le trouves chez l’enfant capturé parmi les nations.
א"ל רב פפא לאביי אלא דקתני אין בה ידיעה בתחלה ויש בה ידיעה בסוף מי איכא דלית ליה ידיעת בית רבו א"ל אין משכחת לה בתינוק שנשבה לבין הנכרים:
« Les transports du Chabbat sont deux qui font quatre » : nous avons appris là-bas : « les transports du Chabbat sont deux qui font quatre à l’intérieur, et deux qui font quatre à l’extérieur ». Pourquoi ici enseigne-t-il « deux qui font quatre » et pas plus, et là-bas « deux qui font quatre à l’intérieur et deux qui font quatre à l’extérieur » ?
יציאות שבת שתים שהן ארבע: תנן התם יציאות שבת שתים שהן ארבע בפנים ושתים שהן ארבע בחוץ מאי שנא הכא דתנא שתים שהן ד' ותו לא ומאי שנא התם דתני שתים שהן ארבע בפנים ושתים שהן ארבע בחוץ
Là-bas, où c’est le sujet principal du Chabbat, il enseigne les catégories principales et les dérivés ; ici, où ce n’est pas le sujet principal du Chabbat, il enseigne les catégories principales et n’enseigne pas les dérivés.
התם דעיקר שבת הוא תני אבות ותולדות הכא דלאו עיקר שבת הוא אבות תני ותולדות לא תני
Quelles sont les catégories principales ? Les transports vers l’extérieur. Mais les transports vers l’extérieur ne sont que deux !
אבות מאי נינהו יציאות יציאות תרתי הויין
Et si tu dis : certains pour la culpabilité et d’autres pour l’exemption, mais il les enseigne à l’instar des aspects des plaies : de même que là, tous sont pour la culpabilité, de même ici, tous sont pour la culpabilité !
וכ"ת מהן לחיוב ומהן לפטור והא דומיא דמראות נגעים קתני מה התם כולהו לחיובא אף הכא כולהו לחיובא
Rav Papa a donc dit : là-bas, où c’est le sujet principal du Chabbat, il enseigne les cas de culpabilité et d’exemption ; ici, il enseigne les cas de culpabilité et n’enseigne pas ceux d’exemption.
אלא אמר רב פפא התם דעיקר שבת תני חיובי ופטורי הכא חיובי תני ופטורי לא תני
Quels sont les cas de culpabilité ? Les transports vers l’extérieur. Mais les transports vers l’extérieur ne sont que deux ! Deux de transport vers l’extérieur et deux de transport vers l’intérieur.
חיובי מאי נינהו יציאות יציאות תרתי הוא דהויין שתים דהוצאה ושתים דהכנסה
Mais il enseigne « transports vers l’extérieur » ! Rav Achi a dit : le Tanna appelle aussi le transport vers l’intérieur « transport vers l’extérieur ». D’où [le sait-on] ?
והא יציאות קתני אמר רב אשי תנא הכנסה נמי הוצאה קרי לה ממאי
Original : Shevuot 5a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.