de les éloigner autant que l’on veut, pourvu qu’on augmente le nombre de montants. Rabbi Yehouda dit : jusqu’à un espace de deux séa.
להרחיק כל שהוא ובלבד שירבה בפסין ר' יהודה אומר עד בית סאתים
Érouvin 18a עירובין
Structure du débat :Question 2
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
On lui dit : on n’a parlé d’un espace de deux séa que pour un jardin et pour un enclos ; mais s’il s’agissait d’un parc à bestiaux, d’une bergerie, d’une arrière-cour ou d’une cour, même un espace de cinq kor, même un espace de dix kor, c’est permis. Et il est permis de les éloigner autant que l’on veut, pourvu qu’on augmente le nombre de montants.
אמרו לו לא אמרו בית סאתים אלא לגנה ולקרפף אבל אם היה דיר או סהר או מוקצה או חצר אפילו בית חמשת כורין אפילו בית עשרה כורין מותר ומותר להרחיק כל שהוא ובלבד שירבה בפסין:
GUEMARA: Dirons-nous que notre Michna n’est pas selon ’Hanania ? Car il a été enseigné : on fait des montants pour une citerne et des cordes pour une caravane ; et ’Hanania dit : des cordes pour une citerne, mais pas de montants.
גמ׳ לימא מתני' דלא כחנניא דתניא עושין פסין לבור וחבלין לשיירא וחנניא אומר חבלין לבור אבל לא פסין
Tu peux même dire [qu’elle est selon] ’Hanania : une citerne est une chose, un puits en est une autre.
אפי' תימא חנניא בור לחוד באר לחוד
Certains disent : puisqu’on n’enseigne pas « ’Hanania dit : on fait des cordes pour une citerne et des montants pour un puits », on en déduit que, selon ’Hanania, il n’y a pas de différence entre citerne et puits : des cordes, oui ; des montants, non. Dirons-nous que notre Michna n’est pas selon ’Hanania ?
איכא דאמרי מדלא קתני חנניא אומר עושין חבלין לבור ופסין לבאר מכלל דלחנניא לא שנא בור ולא שנא באר חבלין אין פסין לא לימא מתני' דלא כחנניא
Tu peux même dire [qu’elle est selon] ’Hanania : il répond au premier Tanna d’après ce que celui-ci a dit.
אפילו תימא חנניא למאי דקאמר ת"ק קא מהדר ליה
Dirons-nous que notre Michna n’est pas selon Rabbi Akiva ? Car nous avons appris : pour un puits public, une citerne publique et un puits privé, on fait des montants ; mais pour une citerne privée, on fait une cloison haute de dix palmes — paroles de Rabbi Akiva.
לימא מתני' דלא כר"ע דתנן אחד באר הרבים ובור הרבים ובאר היחיד עושין להן פסין אבל בור היחיד עושין לו מחיצה גבוה עשרה טפחים דברי ר"ע
Or ici, on enseigne « pour les puits » : pour les puits, oui ; pour les citernes, non.
ואילו הכא קתני לביראות לביראות אין לבורות לא
Tu peux même dire [qu’elle est selon] Rabbi Akiva : le puits d’eau vive, pour lequel la règle est tranchée sans distinction entre public et privé, il l’enseigne ; la citerne d’eau recueillie, pour laquelle la règle n’est pas tranchée, il ne l’enseigne pas.
אפי' תימא ר"ע באר מים חיים דפסיקא ליה לא שנא דרבים ול"ש דיחיד קתני בור מכונסין דלא פסיקא ליה לא קתני
Dirons-nous que notre Michna n’est pas selon Rabbi Yehouda ben Bava ? Car nous avons appris : Rabbi Yehouda ben Bava dit : on ne fait de montants que pour un puits public seulement ; or ici on enseigne « pour les puits », sans distinction entre public et privé.
לימא מתני' דלא כר' יהודה בן בבא דתנן רבי יהודה בן בבא אומר אין עושין פסין אלא לבאר הרבים בלבד ואילו הכא קתני לביראות ל"ש דרבים ול"ש דיחיד
Tu peux même dire [qu’elle est selon] Rabbi Yehouda ben Bava : que signifie « les puits » ? Les puits de tout le monde.
אפי' תימא ר' יהודה בן בבא מאי ביראות ביראות דעלמא
Que signifie deyomadin ? Rabbi Yirmeya ben Éléazar dit : deux colonnes (dyo ’amoudin).
מאי דיומדין א"ר ירמיה בן אלעזר דיו עמודין:
Signe mnémotechnique : Dyo, Lamenouda, Chéva’h, Zonit, Nitkalkel, Bamida, Chelocha.
ד"יו למ"נודה שב"ח זונ"ית נתק"לקל במי"דה שלש"ה סימן:
Nous avons appris là-bas : Rabbi Yehouda dit : toutes les figues chittin sont exemptées, sauf le dyofra. Qu’est-ce que le dyofra ? Oula dit : un arbre qui produit deux [récoltes de] fruits par an.
תנן התם ר' יהודה אומר כל השיתין פטורין חוץ מן הדיופרא מאי דיופרא אמר עולא אילן העושה דיו פירות בשנה
Rabbi Yirmeya ben Éléazar dit : le premier homme avait deux visages (dyo partsouf), ainsi qu’il est dit : « Par-derrière et par-devant Tu m’as formé » (Ps 139, 5). Il est écrit : « Et l’Éternel Dieu bâtit le côté, etc. » (Gn 2, 22) : Rav et Chmouel [divergent] ; l’un dit : [c’était] un visage ; l’autre dit : une queue.
א"ר ירמיה בן אלעזר דיו פרצוף פנים היה לו לאדם הראשון שנאמר (תהלים קלט, ה) אחור וקדם צרתני כתיב (בראשית ב, כב) ויבן ה' אלהים את הצלע וגו' רב ושמואל חד אמר פרצוף וחד אמר זנב
Pour celui qui dit « un visage », c’est bien : c’est ce qui est écrit : « Par-derrière et par-devant Tu m’as formé ». Mais pour celui qui dit « une queue », que signifie « Par-derrière et par-devant Tu m’as formé » ?
בשלמא למ"ד פרצוף היינו דכתיב אחור וקדם צרתני אלא למ"ד זנב מאי אחור וקדם צרתני
C’est selon Rabbi Ami, car Rabbi Ami a dit : le dernier dans l’œuvre de la Création, et le premier pour le châtiment.
כדר' אמי דא"ר אמי אחור למעשה בראשית וקדם לפורענות
Le dernier dans l’œuvre de la Création, c’est bien, car il ne fut créé qu’à la veille du Chabbat. Mais « le premier pour le châtiment », qu’est-ce ? Si l’on dit que c’est au sujet de la malédiction, c’est d’abord le serpent qui fut maudit, ensuite Ève, et enfin Adam !
בשלמא אחור למעשה בראשית דלא איברי עד מעלי שבתא אלא וקדם לפורענות מאי היא אילימא משום קללה הא בתחילה נתקלל נחש ולבסוף נתקללה חוה ולבסוף נתקלל אדם
C’est plutôt au sujet du Déluge, car il est écrit : « Et Il effaça tout être qui était sur la face de la terre, depuis l’homme jusqu’à la bête, etc. » (Gn 7, 23).
אלא למבול דכתיב (בראשית ז, כג) וימח את כל היקום אשר על פני האדמה מאדם ועד בהמה וגו'
Pour celui qui dit « un visage », c’est bien : c’est ce qui est écrit : « Il forma » (vayyitser), avec deux yod (Gn 2, 7). Mais pour celui qui dit « une queue », que signifie vayyitser [avec deux yod] ?
בשלמא למ"ד פרצוף היינו דכתיב (בראשית ב, ז) וייצר תרין יודין אלא למ"ד זנב מאי וייצר
C’est selon Rabbi Chimon ben Pazi, car Rabbi Chimon ben Pazi a dit : malheur à moi à cause de mon penchant (yitsri), malheur à moi à cause de mon Créateur (yotsri) !
כדר"ש בן פזי דא"ר שמעון בן פזי אוי לי מיצרי אוי לי מיוצרי
Pour celui qui dit « un visage », c’est bien : c’est ce qui est écrit : « Mâle et femelle Il les créa » (Gn 5, 2). Mais pour celui qui dit « une queue », que signifie « Mâle et femelle Il les créa » ?
בשלמא למאן דאמר פרצוף היינו דכתיב (בראשית ה, ב) זכר ונקבה בראם אלא למאן דאמר זנב מאי זכר ונקבה בראם
C’est selon Rabbi Abbahou, car Rabbi Abbahou a relevé une contradiction : il est écrit « Mâle et femelle Il les créa » (Gn 5, 2), et il est écrit « À l’image de Dieu Il le créa » (Gn 1, 27) ! Au début, il Lui vint à la pensée d’en créer deux, et finalement un seul fut créé.
לכדר' אבהו דר' אבהו רמי כתיב זכר ונקבה בראם וכתיב (בראשית א, כז) (כי) בצלם אלהים ברא אותו בתחלה עלתה במחשבה לבראות שנים ולבסוף לא נברא אלא אחד
Pour celui qui dit « un visage », c’est bien : c’est ce qui est écrit : « Et Il referma la chair à sa place » (Gn 2, 21). Mais pour celui qui dit « une queue », que signifie « Et Il referma la chair à sa place » ?
בשלמא למאן דאמר פרצוף היינו דכתיב (בראשית ב, כא) ויסגור בשר תחתנה אלא למאן דאמר זנב מאי ויסגור בשר תחתנה
Rav Zevid — certains disent Rabbi Yirmeya, certains disent Rav Na’hman bar Yits’hak — dit : cela n’a été nécessaire que pour l’endroit de l’incision.
אמר רב זביד ואיתימא ר' ירמיה ואיתימא רב נחמן בר יצחק לא נצרכה אלא למקום חתך
Pour celui qui dit « une queue », c’est bien : c’est ce qui est écrit : « Il bâtit ». Mais pour celui qui dit « un visage », que signifie « Il bâtit » ?
בשלמא למ"ד זנב היינו דכתיב ויבן אלא למ"ד פרצוף מאי ויבן
C’est selon Rabbi Chimon ben Menassia, car Rabbi Chimon ben Menassia a interprété : « Et l’Éternel Dieu bâtit le côté » (Gn 2, 22) — cela enseigne que le Saint, béni soit-Il, tressa [les cheveux d’]Ève et l’amena au premier homme, car dans les villes côtières on appelle la tresse binyata [bâtisse].
לכדר' שמעון בן מנסיא דדריש ר"ש בן מנסיא ויבן ה' אלהים את הצלע מלמד שקילעה הקב"ה לחוה והביאה לאדם הראשון שכן בכרכי הים קורין לקלעיתא בנייתא
Autre explication : « Et l’Éternel Dieu bâtit » (Gn 2, 22) — Rav ’Hisda dit, et certains disent qu’on l’a enseigné dans une baraïta : cela enseigne que le Saint, béni soit-Il, bâtit Ève à la manière d’une construction d’
דבר אחר ויבן ה' אלהים אמר רב חסדא ואמרי לה במתניתא תנא מלמד שבנאה הקב"ה לחוה כבניין
Original : Eruvin 18a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.