entrepôt : de même que cet entrepôt est large en bas et étroit en haut pour recevoir les fruits, de même la femme est large en bas et étroite en haut pour recevoir l’enfant.
אוצר מה אוצר זה רחב מלמטה וקצר מלמעלה כדי לקבל את הפירות אף האשה רחבה מלמטה וקצרה מלמעלה כדי לקבל את הולד
« Et Il l’amena à l’homme » (Gn 2, 22) — cela enseigne que le Saint, béni soit-Il, servit de garçon d’honneur au premier homme. De là [on apprend] qu’un grand doit servir de garçon d’honneur à un petit, sans en être affligé.
ויביאה אל האדם מלמד שעשה הקב"ה שושבינות לאדם הראשון מכאן לגדול שיעשה שושבינות לקטן ואל ירע לו
Et pour celui qui dit « un visage », lequel des deux marchait devant ? Rav Na’hman bar Yits’hak dit : il est logique que ce soit le mâle qui marchait devant, car il a été enseigné : un homme ne doit pas marcher derrière une femme sur la route, même si c’est sa propre épouse ; s’il la rencontre sur un pont, qu’il l’écarte sur le côté ; et quiconque traverse une rivière derrière une femme n’a pas de part au monde futur.
ולמאן דאמר פרצוף הי מינייהו סגי ברישא אמר רב נחמן בר יצחק מסתברא דזכר סגי ברישא דתניא לא יהלך אדם אחורי אשה בדרך ואפי' היא אשתו נזדמנה על הגשר יסלקנה לצדדין וכל העובר אחורי אשה בנהר אין לו חלק לעולם הבא:
Nos maîtres ont enseigné : celui qui compte de l’argent à une femme, de sa main à la sienne ou de sa main à elle à la sienne, afin de la regarder, fût-il semblable à Moïse notre maître qui reçut la Torah au mont Sinaï, n’échappera pas au jugement de la Géhenne ; c’est de lui que l’Écriture dit : « De main en main, le méchant ne restera pas impuni » (Pr 11, 21) — il n’échappera pas au jugement de la Géhenne.
תנו רבנן המרצה מעות לאשה מידו לידה או מידה לידו בשביל שיסתכל בה אפילו דומה למשה רבינו שקיבל תורה מהר סיני לא ינקה מדינה של גיהנם ועליו הכתוב אומר (משלי יא, כא) יד ליד לא ינקה רע לא ינקה מדינה של גיהנם
Rav Na’hman bar Yits’hak objecta : mais alors, au sujet d’Elkana, dont il est écrit « Elkana alla derrière sa femme », en serait-il de même ? Et au sujet d’Élisée, dont il est écrit « Il se leva et alla derrière elle » (2 R 4, 30), en serait-il de même ?
מתקיף לה רב נחמן בר יצחק אלא מעתה גבי אלקנה דכתיב וילך אלקנה אחרי אשתו הכי נמי וגבי אלישע דכתיב (מלכים ב ד, ל) ויקם וילך אחריה הכי נמי
Rav Achi dit : et selon ce qu’a dit Rav Na’hman, que Manoa’h était un ignorant, il n’avait même pas étudié à l’école élémentaire, car il est écrit : « Rébecca et ses servantes se levèrent, montèrent sur les chameaux et allèrent derrière l’homme » (Gn 24, 61) — et non devant l’homme.
אמר רב אשי ולמאי דאמר רב נחמן מנוח עם הארץ היה אפילו בי רב נמי לא קרא דכתיב (בראשית כד, סא) ותקם רבקה ונערותיה ותרכבנה על הגמלים ותלכנה אחרי האיש ולא לפני האיש
Rabbi Yo’hanan dit : [mieux vaut marcher] derrière un lion que derrière une femme ; derrière une femme que derrière une idole ; derrière une idole que derrière une synagogue à l’heure où l’on prie.
אמר רבי יוחנן אחרי ארי ולא אחרי אשה אחרי אשה ולא אחרי עבודת כוכבים אחורי עבודת כוכבים ולא אחורי בית הכנסת בשעה שמתפללין
Rabbi Yirmeya ben Éléazar dit encore : toutes ces années où le premier homme fut en état d’excommunication, il engendra des esprits, des démons et des démones, ainsi qu’il est dit : « Adam vécut cent trente ans et engendra à sa ressemblance, selon son image » (Gn 5, 3) ; on en déduit que jusque-là, il n’avait pas engendré selon son image.
ואמר ר' ירמיה בן אלעזר כל אותן השנים שהיה אדם הראשון בנידוי הוליד רוחין ושידין ולילין שנאמר (בראשית ה, ג) ויחי אדם שלשים ומאת שנה ויולד בדמותו כצלמו מכלל דעד האידנא לאו כצלמו אוליד
On objecta : Rabbi Meïr disait : le premier homme était un grand pieux ; quand il vit que la mort avait été décrétée à cause de lui, il resta en jeûne cent trente ans, se sépara de sa femme cent trente ans, et porta des ceintures de figuier sur sa chair cent trente ans.
מיתיבי היה ר' מאיר אומר אדם הראשון חסיד גדול היה כיון שראה שנקנסה מיתה על ידו ישב בתענית מאה ושלשים שנה ופירש מן האשה מאה ושלשים שנה והעלה זרזי תאנים על בשרו מאה ושלשים שנה
Rabbi Yirmeya ben Éléazar dit encore : on dit une partie des louanges d’un homme en sa présence, et la totalité hors de sa présence. Une partie de ses louanges en sa présence, car il est écrit : « Car c’est toi que J’ai vu juste devant Moi dans cette génération » (Gn 7, 1) ;
ואמר רבי ירמיה בן אלעזר מקצת שבחו של אדם אומרים בפניו וכולו שלא בפניו מקצת שבחו בפניו דכתיב (בראשית ז, א) כי אותך ראיתי צדיק לפני בדור הזה
Rabbi Yirmeya ben Éléazar dit encore : que signifie ce qui est écrit : « Et voici, une feuille d’olivier arrachée dans son bec » (Gn 8, 11) ? La colombe dit devant le Saint, béni soit-Il : Maître du monde, que ma nourriture soit amère comme l’olive et remise en Ta main, et qu’elle ne soit pas douce comme le miel et dépendante de la main d’un être de chair et de sang. Il est écrit ici taraf, et il est écrit là-bas : « Nourris-moi (hatrifeni) du pain qui m’est alloué » (Pr 30, 8).
וא"ר ירמיה בן אלעזר מאי דכתיב (בראשית ח, יא) והנה עלה זית טרף בפיה אמרה יונה לפני הקב"ה רבש"ע יהיו מזונותי מרורין כזית ומסורין בידך ואל יהיו מתוקין כדבש ותלוין ביד בשר ודם כתיב הכא טרף וכתיב התם (משלי ל, ח) הטריפני לחם חוקי
Rabbi Yirmeya ben Éléazar dit encore : toute maison où l’on entend des paroles de Torah la nuit ne sera plus jamais détruite, ainsi qu’il est dit : « Et l’on ne dit pas : Où est Dieu, mon Créateur, qui donne des chants dans la nuit ? » (Jb 35, 10).
וא"ר ירמיה בן אלעזר כל בית שנשמעין בו דברי תורה בלילה שוב אינו נחרב שנאמר (איוב לה, י) ולא אמר איה אלוה עושי נותן זמירות בלילה
Rabbi Yirmeya ben Éléazar dit encore : depuis le jour où le Temple a été détruit, il suffit au monde de se servir de deux lettres, ainsi qu’il est dit : « Que toute âme loue Yah, Hallelouyah » (Ps 150, 6).
ואמר רבי ירמיה בן אלעזר מיום שחרב בית המקדש דיו לעולם שישתמש בשתי אותיות שנאמר (תהלים קנ, ו) כל הנשמה תהלל יה הללויה
Rabbi Yirmeya ben Éléazar dit encore : Babylone a été maudite, ses voisins ont été maudits ; Samarie a été maudite, ses voisins ont été bénis. Babylone a été maudite, ses voisins ont été maudits, car il est écrit : « Je la ferai devenir le domaine du hérisson, et des marais d’eau » (Is 14, 23). Samarie a été maudite, ses voisins ont été bénis, car il est écrit : « Je ferai de Samarie un monceau de pierres des champs,
ואמר רבי ירמיה בן אלעזר נתקללה בבל נתקללו שכיניה נתקללה שומרון נתברכו שכיניה נתקללה בבל נתקללו שכיניה דכתיב (ישעיהו יד, כג) ושמתיה למורש קיפוד ואגמי מים נתקללה שומרון נתברכו שכיניה דכתיב (מיכה א, ו) ושמתי שומרון לעי השדה
Original : Eruvin 18b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.