précoces, et un panier des figues très mauvaises, qu’on ne pouvait manger tant elles étaient mauvaises » (Jr 24, 1-2) ?
הבכורות והדוד (ה) אחד תאנים רעות מאד אשר לא תאכלנה מרוע
Érouvin 21b עירובין
Structure du débat :Baraïta 1Question 1Récit 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Les bonnes figues, ce sont les justes parfaits ; les mauvaises figues, ce sont les méchants complets. Et peut-être diras-tu que leur espoir est perdu et leur attente anéantie ? L’Écriture dit : « Les mandragores (doudaïm) exhalent leur parfum » (Ct 7, 14) : les uns comme les autres exhaleront un jour leur parfum.
תאנים הטובות אלו צדיקים גמורים תאנים הרעות אלו רשעים גמורים ושמא תאמר אבד סברם ובטל סיכוים ת"ל הדודאים נתנו ריח אלו ואלו עתידין שיתנו ריח
Rava a interprété publiquement : que signifie ce qui est écrit : « Les mandragores exhalent leur parfum » (Ct 7, 14) ? Ce sont les jeunes gens d’Israël qui n’ont pas goûté le goût du péché.
דרש רבא מאי דכתיב (שיר השירים ז, יד) הדודאים נתנו ריח אלו בחורי ישראל שלא טעמו טעם חטא
« Et à nos portes, toutes sortes de fruits exquis (meguadim) » : ce sont les filles d’Israël qui déclarent (maguidot) leurs portes à leurs maris ; autre version : qui lient (oguedot) leurs portes à leurs maris.
ועל פתחינו כל מגדים אלו בנות ישראל שמגידות פתחיהן לבעליהן ל"א שאוגדות פתחיהן לבעליהן
« Des nouveaux comme des anciens, mon bien-aimé, je les ai gardés pour toi » : l’Assemblée d’Israël a dit devant le Saint, béni soit-Il : Maître du monde, j’ai décrété sur moi-même de nombreux décrets, plus que ce que Tu as décrété sur moi, et je les ai observés.
חדשים גם ישנים דודי צפנתי לך אמרה כנסת ישראל לפני הקב"ה רבונו של עולם הרבה גזירות גזרתי על עצמי יותר ממה שגזרת עלי וקיימתים
Rav ’Hisda dit à l’un des rabbanim qui lui récitait de l’aggada : as-tu entendu ce que signifie « des nouveaux comme des anciens » ? Il lui répondit : ceux-ci sont les commandements légers, et ceux-là les commandements graves.
א"ל רב חסדא לההוא מדרבנן דהוה קא מסדר אגדתא קמיה מי שמיע לך חדשים גם ישנים מהו אמר ליה אלו מצות קלות ואלו מצות חמורות
Il lui dit : la Torah a-t-elle donc été donnée en plusieurs fois ? C’est plutôt : ceux-ci sont des paroles de la Torah, et ceux-là des paroles des scribes.
א"ל וכי תורה פעמים פעמים ניתנה אלא הללו מדברי תורה והללו מדברי סופרים
Rava a interprété publiquement : que signifie ce qui est écrit : « Et plus qu’à ceux-ci, mon fils, prends garde : faire beaucoup de livres, etc. » (Qo 12, 12) ? Mon fils, prends garde aux paroles des scribes plus qu’aux paroles de la Torah, car les paroles de la Torah comportent des commandements positifs et des interdits, tandis que pour les paroles des scribes, quiconque transgresse les paroles des scribes est passible de mort.
דרש רבא מאי דכתיב (קהלת יב, יב) ויותר מהמה בני הזהר עשות ספרים הרבה וגו' בני הזהר בדברי סופרים יותר מדברי תורה שדברי תורה יש בהן עשה ולא תעשה ודברי סופרים כל העובר על דברי סופרים חייב מיתה
Peut-être diras-tu : si elles ont de la substance, pourquoi n’ont-elles pas été écrites ? Le verset dit : « faire beaucoup de livres, il n’y a pas de fin ».
שמא תאמר אם יש בהן ממש מפני מה לא נכתבו אמר קרא עשות ספרים הרבה אין קץ
« Et beaucoup d’étude (lahag) est une fatigue de la chair » (Qo 12, 12) : Rav Papa, fils de Rav A’ha bar Ada, dit au nom de Rav A’ha bar Oula : cela enseigne que quiconque se moque des paroles des Sages est condamné à des excréments bouillants.
(קהלת יב, יב) ולהג הרבה יגיעת בשר א"ר פפא בריה דרב אחא בר אדא משמיה דרב אחא בר עולא מלמד שכל המלעיג על דברי חכמים נידון בצואה רותחת
Rava objecta : est-il écrit la’ag [moquerie] ? Il est écrit lahag ! C’est plutôt : quiconque les étudie goûte le goût de la viande.
מתקיף לה רבא מי כתיב לעג להג כתיב אלא כל ההוגה בהן טועם טעם בשר
Nos maîtres ont enseigné : il arriva que Rabbi Akiva était emprisonné, et Rabbi Yehochoua ha-Garsi le servait. Chaque jour, on lui apportait de l’eau en quantité mesurée. Un jour, le gardien de la prison le rencontra et lui dit : aujourd’hui, ton eau est abondante ; aurais-tu besoin de percer [le mur de] la prison ? Il en versa la moitié et lui donna la moitié.
תנו רבנן מעשה בר"ע שהיה חבוש בבית האסורין והיה ר' יהושע הגרסי משרתו בכל יום ויום היו מכניסין לו מים במדה יום אחד מצאו שומר בית האסורין אמר לו היום מימך מרובין שמא לחתור בית האסורין אתה צריך שפך חציין ונתן לו חציין
Lorsqu’il arriva auprès de Rabbi Akiva, celui-ci lui dit : Yehochoua, ne sais-tu pas que je suis vieux et que ma vie dépend de la tienne ?
כשבא אצל ר"ע אמר לו יהושע אין אתה יודע שזקן אני וחיי תלויין בחייך
Il lui raconta tout cet événement. Il lui dit : donne-moi de l’eau pour que je me lave les mains. Il lui dit : pour boire, elle ne suffit pas ; pour te laver les mains, elle suffirait ? Il lui répondit : que puis-je faire, puisqu’on est passible de mort à leur sujet ? Mieux vaut que je meure de ma propre mort, plutôt que de transgresser l’avis de mes collègues.
סח לו כל אותו המאורע אמר לו תן לי מים שאטול ידי אמר לו לשתות אין מגיעין ליטול ידיך מגיעין אמר לו מה אעשה שחייבים עליהן מיתה מוטב אמות מיתת עצמי ולא אעבור על דעת חבירי
On raconte qu’il ne goûta à rien jusqu’à ce qu’il lui ait apporté de l’eau et qu’il se soit lavé les mains. Quand les Sages entendirent la chose, ils dirent : si dans sa vieillesse il est ainsi, à plus forte raison dans sa jeunesse ; et si en prison il est ainsi, à plus forte raison hors de prison.
אמרו לא טעם כלום עד שהביא לו מים ונטל ידיו כששמעו חכמים בדבר אמרו מה בזקנותו כך בילדותו על אחת כמה וכמה ומה בבית האסורין כך שלא בבית האסורין על אחת כמה וכמה
Rav Yehouda dit au nom de Chmouel : au moment où Salomon institua les érouvin et l’ablution des mains, une voix céleste sortit et dit : « Mon fils, si ton cœur est sage, mon cœur à moi aussi se réjouira » (Pr 23, 15) ; et il est dit : « Sois sage, mon fils, et réjouis mon cœur, que je puisse répondre à qui m’outrage » (Pr 27, 11).
אמר רב יהודה אמר שמואל בשעה שתיקן שלמה עירובין ונטילת ידים יצתה בת קול ואמרה (משלי כג, טו) בני אם חכם לבך ישמח לבי גם אני ואומר (משלי כז, יא) חכם בני ושמח לבי ואשיבה חרפי דבר
Rava a interprété publiquement : que signifie ce qui est écrit : « Viens, mon bien-aimé, sortons aux champs, passons la nuit dans les villages ; levons-nous tôt pour les vignes, voyons si la vigne a fleuri, si le bourgeon s’est ouvert, si les grenadiers ont fleuri ; là je te donnerai mes amours » (Ct 7, 12-13) ?
דרש רבא מאי דכתיב (שיר השירים ז, יב) לכה דודי נצא השדה נלינה בכפרים נשכימה לכרמים נראה אם פרחה הגפן פתח הסמדר הנצו הרמונים שם אתן את דודי לך
« Viens, mon bien-aimé, sortons aux champs » : l’Assemblée d’Israël a dit devant le Saint, béni soit-Il : Maître du monde, ne me juge pas comme les habitants des villes, parmi lesquels il y a vol, débauche, serment vain et faux serment ; « sortons aux champs » : viens, je Te montrerai des disciples des Sages qui s’occupent de la Torah dans la gêne.
לכה דודי נצא השדה אמרה כנסת ישראל לפני הקב"ה רבש"ע אל תדינני כיושבי כרכים שיש בהן גזל ועריות ושבועת שוא ושבועת שקר נצא השדה בא ואראך תלמידי חכמים שעוסקין בתורה מתוך הדחק
« Passons la nuit dans les villages (bakefarim) » : ne lis pas bakefarim, mais bakofrim [chez les renégats] : viens, je Te montrerai ceux à qui Tu as prodigué le bien et qui T’ont renié.
נלינה בכפרים אל תקרי בכפרים אלא בכופרים בא ואראך אותם שהשפעת להן טובה והן כפרו בך
« Levons-nous tôt pour les vignes » : ce sont les synagogues et les maisons d’étude ; « voyons si la vigne a fleuri » : ce sont les maîtres de l’Écriture ; « si le bourgeon s’est ouvert » : ce sont les maîtres de la Michna ; « si les grenadiers ont fleuri » : ce sont les maîtres de la Guemara ; « là je te donnerai mes amours » : je Te montrerai ma gloire et ma grandeur, la louange de mes fils et de mes filles.
נשכימה לכרמים אלו בתי כנסיות ובתי מדרשות נראה אם פרחה הגפן אלו בעלי מקרא פתח הסמדר אלו בעלי משנה הנצו הרמונים אלו בעלי גמרא שם אתן את דודי לך אראך כבודי וגודלי שבח בני ובנותי
Rav Hamnouna dit : que signifie ce qui est écrit : « Il prononça trois mille paraboles, et ses cantiques furent au nombre de mille et cinq » (1 R 5, 12) ? Cela enseigne que Salomon prononça, sur chaque parole de la Torah, trois mille paraboles, et sur chaque parole des scribes, mille et cinq raisons.
אמר רב המנונא מאי דכתיב (מלכים א ה, יב) וידבר שלשת אלפים משל ויהי שירו חמשה ואלף מלמד שאמר שלמה על כל דבר ודבר של תורה שלשת אלפים משל על כל דבר ודבר של סופרים חמשה ואלף טעמים
Rava a interprété publiquement : que signifie ce qui est écrit : « De plus, comme Qohéleth était sage, il enseigna encore la connaissance au peuple ; il pesa, examina et composa de nombreuses paraboles » (Qo 12, 9) ? « Il enseigna la connaissance au peuple » : il la lui enseigna avec les signes des accents et l’expliqua par ce qui lui ressemble.
דרש רבא מאי דכתיב (קהלת יב, ט) ויותר שהיה קהלת חכם עוד לימד דעת את העם [ו] איזן וחקר תיקן משלים הרבה לימד דעת את העם דאגמריה בסימני טעמים ואסברה במאי דדמי ליה
« Il pesa (izen), examina et composa de nombreuses paraboles » : Oula dit au nom de Rabbi Eliézer : au début, la Torah ressemblait à un panier sans anses (oznayim), jusqu’à ce que vienne Salomon, qui lui fit des anses.
[ו] איזן וחקר תיקן משלים הרבה אמר עולא אמר רבי אליעזר בתחילה היתה תורה דומה לכפיפה שאין לה אזנים עד שבא שלמה ועשה לה אזנים
« Ses boucles (kevoutsotav) sont des touffes (taltalim) » (Ct 5, 11) : Rav ’Hisda dit au nom de Mar Oukva : cela enseigne qu’on peut interpréter, sur chaque trait (kots) [des lettres], des monceaux et des monceaux (tilé tilim) de halakhot.
קווצותיו תלתלים אמר רב חסדא אמר מר עוקבא מלמד שיש לדרוש על כל קוץ וקוץ תילי תילים של הלכות
« Noires comme le corbeau » (Ct 5, 11) : chez qui les trouves-tu ? Chez celui
שחורות כעורב במי אתה מוצאן במי
Original : Eruvin 21b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.