Structure du débat :Michna 1Baraïta 1Question 1Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Celui qui rembourse une dette à son prochain pendant la septième année, [le créancier] doit lui dire : « J’annule [la dette]. » Et s’il lui répond : « Malgré cela », il peut l’accepter de lui, car il est dit : « Et voici la parole de la rémission » (Dt 15, 2).
המחזיר חוב לחבירו בשביעית צריך שיאמר לו משמט אני ואם אמר לו אע"פ כן יקבל הימנו שנאמר (דברים טו, ב) וזה דבר השמטה
Rabba a dit : Et il peut le faire attendre jusqu’à ce qu’il dise cela. Abayé lui objecta : « Lorsqu’il les lui donne, qu’il ne lui dise pas : “Je te les donne pour ma dette”, mais qu’il lui dise : “Ils sont à moi et je te les donne en cadeau.” » Il lui répondit : Il peut aussi le faire attendre jusqu’à ce qu’il dise cela.
אמר רבה ותלי לי' עד דאמר הכי איתיביה אביי כשהוא נותן לו אל יאמר לו בחובי אני נותן לך אלא יאמר לו שלי הן ובמתנה אני נותן לך אמר ליה תלי ליה נמי עד דאמר הכי
Abba bar Marta, qui est Abba bar Minyomi, devait de l’argent à Rabba. Il le lui apporta pendant la septième année. [Rabba] lui dit : J’annule [la dette]. Il le reprit et s’en alla. Abayé vint et le trouva affligé. Il lui dit : Pourquoi le Maître est-il affligé ? Il lui dit : Voici ce qui s’est passé.
אבא בר מרתא דהוא אבא בר מניומי הוה מסיק ביה רבה זוזי אייתינהו ניהליה בשביעית אמר ליה משמט אני שקלינהו ואזל אתא אביי אשכחיה דהוה עציב אמר ליה אמאי עציב מר אמר ליה הכי הוה מעשה
[Abayé] alla le trouver et lui dit : As-tu apporté l’argent au Maître ? Il lui dit : Oui. Il lui dit : Et que t’a-t-il dit ? Il lui dit : « J’annule. » Il lui dit : Et lui as-tu dit : « Malgré cela » ? Il lui dit : Non. Il lui dit : Si tu lui avais dit « malgré cela », il l’aurait accepté de toi. Maintenant du moins, apporte-le-lui et dis-lui : « Malgré cela. » Il alla le lui apporter et lui dit : « Malgré cela. » Il le prit de lui. [Rabba] dit : Ce jeune érudit n’avait pas eu de jugeote dès le départ.
אזל לגביה אמר ליה אמטת ליה זוזי למר אמר ליה אין אמר ליה ומאי אמר לך אמר ליה משמט אני אמר ליה ואמרת ליה אף על פי כן אמר ליה לא אמר ליה ואי אמרת ליה אף על פי כן הוה שקלינהו מינך השתא מיהת אמטינהו ניהליה ואימא ליה אע"פ כן אזל אמטינהו ניהליה ואמר ליה אף על פי כן שקלינהו מיניה אמר לא הוה ביה דעתא בהאי צורבא מרבנן מעיקרא
Rav Yehouda a dit au nom de Rav Na’hman : Un homme est cru lorsqu’il dit : « J’avais un prozboul et je l’ai perdu. » Pour quelle raison ? Puisque les Sages ont institué le prozboul, il ne délaisse pas le permis pour consommer l’interdit.
אמר רב יהודה אמר רב נחמן נאמן אדם לומר פרוסבול היה בידי ואבד ממני מאי טעמא כיון דתקינו רבנן פרוסבול לא שביק היתירא ואכיל איסורא
Lorsqu’on venait devant Rav, il disait [au créancier] : Avais-tu peut-être un prozboul et l’as-tu perdu ? Un cas comme celui-ci, c’est : « Ouvre ta bouche pour le muet » (Pr 31, 8).
כי אתו לקמיה דרב אמר ליה מידי פרוסבול היה לך ואבד כגון זה פתח פיך לאלם הוא
C’est une controverse de Tannaïm, car il a été enseigné : Celui qui produit un acte de créance doit avoir avec lui un prozboul ; et les Sages disent : ce n’est pas nécessaire.
תנאי היא דתניא המוציא שטר חוב צריך שיהא עמו פרוסבול וחכמים אומרים אינו צריך:
MICHNA: Un esclave qui a été capturé et qu’on a racheté : si c’est en tant qu’esclave, il sera asservi ; si c’est en tant qu’homme libre, il ne sera pas asservi. Rabban Chimon ben Gamliel dit : dans un cas comme dans l’autre, il sera asservi.
מתני׳ עבד שנשבה ופדאוהו אם לשום עבד ישתעבד אם לשום בן חורין לא ישתעבד רשב"ג אומר בין כך ובין כך ישתעבד:
GUEMARA: De quoi s’agit-il ? Si l’on dit [qu’on l’a racheté] avant le renoncement [du maître], en tant qu’homme libre, pourquoi ne sera-t-il pas asservi ? Mais [si c’est] après le renoncement, en tant qu’esclave, pourquoi sera-t-il asservi ?
גמ׳ במאי עסקינן אילימא לפני יאוש לשום בן חורין אמאי לא ישתעבד אלא לאחר יאוש לשום עבד אמאי ישתעבד
Abayé a dit : En réalité, [il s’agit d’] avant le renoncement : en tant qu’esclave, il sera asservi à son premier maître ; en tant qu’homme libre, il ne sera asservi ni à son premier maître ni à son second maître. Pas à son second maître, puisqu’il l’a racheté en tant qu’homme libre ; pas non plus à son premier maître, de peur que [les gens] ne s’abstiennent de racheter.
אמר אביי לעולם לפני יאוש ולשום עבד ישתעבד לרבו ראשון לשום בן חורין לא ישתעבד לא לרבו ראשון ולא לרבו שני לרבו שני לא דהא לשום בן חורין פרקיה לרבו ראשון נמי לא דילמא ממנעי ולא פרקי
Rabban Chimon ben Gamliel dit : dans un cas comme dans l’autre, il sera asservi. Il estime que, de même que c’est une mitsva de racheter les hommes libres, c’est une mitsva de racheter les esclaves.
רבן שמעון בן גמליאל אומר בין כך ובין כך ישתעבד קסבר כשם שמצוה לפדות את בני חורין כך מצוה לפדות את העבדים
Rava a dit : En réalité, [il s’agit d’] après le renoncement : en tant qu’esclave, il sera asservi à son second maître ; en tant qu’homme libre, il ne sera asservi ni à son premier maître ni à son second maître. Pas à son second maître, puisqu’il l’a racheté en tant qu’homme libre ; pas non plus à son premier maître, puisque c’était après le renoncement.
רבא אמר לעולם לאחר יאוש ולשום עבד ישתעבד לרבו שני לשום בן חורין לא ישתעבד לא לרבו ראשון ולא לרבו שני לרבו שני לא דהא לשום בן חורין פרקיה לרבו ראשון נמי לא דהא לאחר יאוש הוה
Rabban Chimon ben Gamliel dit : dans un cas comme dans l’autre, il sera asservi, conformément à ’Hizkiya. Car ’Hizkiya a dit : Pourquoi a-t-on dit « dans un cas comme dans l’autre, il sera asservi » ? Afin que chacun n’aille pas se livrer aux troupes [ennemies] et se soustraire ainsi à la main de son maître.
רבן שמעון בן גמליאל אומר בין כך ובין כך ישתעבד כדחזקיה דאמר חזקיה מפני מה אמרו בין כך ובין כך ישתעבד שלא יהא כל אחד ואחד הולך ומפיל עצמו לגייסות ומפקיע עצמו מיד רבו
On objecta : Rabban Chimon ben Gamliel leur dit : De même que c’est une mitsva de racheter les hommes libres, c’est une mitsva de racheter les esclaves. Cela se comprend pour Abayé, qui dit « avant le renoncement » : c’est pourquoi il dit « de même que ».
מיתיבי אמר להן רשב"ג כשם שמצוה לפדות את בני חורין כך מצוה לפדות את העבדים בשלמא לאביי דאמר לפני יאוש היינו דקאמר כשם
Rava te répondra : Rabban Chimon ben Gamliel ne savait pas de quoi parlaient les Sages, et voici ce qu’il leur disait : Si vous parlez d’avant le renoncement, c’est [le principe] « de même que » ; si vous parlez d’après le renoncement, c’est [le raisonnement] de ’Hizkiya.
אמר לך רבא רשב"ג לא הוי ידע מאי קאמרי רבנן והכי קאמר להו אי לפני יאוש קאמריתו היינו כשם אי לאחר יאוש קאמריתו כדחזקיה
Et selon Rava, qui dit « après le renoncement, et [il est asservi] à son second maître » : le second maître, de qui l’acquiert-il ? Du ravisseur. Le ravisseur lui-même l’acquiert-il donc ?
ולרבא דאמר לאחר יאוש ולרבו שני רבו שני ממאן קני ליה משבאי שבאי גופיה מי קני ליה
Oui, il l’acquiert pour son travail. Car Rech Lakich a dit : D’où [sait-on] qu’un idolâtre acquiert un idolâtre pour son travail ? Car il est dit : « Et aussi parmi les fils des résidents qui séjournent chez vous, d’eux vous achèterez » (Lv 25, 45) : vous, vous achetez d’eux,
אין קני ליה למעשה ידיו דאמר ריש לקיש מנין לעובד כוכבים שקנה את העובד כוכבים למעשה ידיו שנאמר (ויקרא כה, מה) וגם מבני התושבים הגרים עמכם מהם תקנו אתם קונים מהם
Original : Gittin 37b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.