et on contraignit son maître, qui en fit une femme libre. Et Rav Na’hman bar Yits’haq a dit : On se conduisait avec elle comme avec une femme sans maître.
וכפו את רבה ועשאה בת חורין ואמר רב נחמן בר יצחק מנהג הפקר נהגו בה
Guittin 38b גיטין
Structure du débat :Baraïta 1Question 2Preuve 2
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Comment comparer ? Là, elle ne convenait ni à un esclave ni à un homme libre ; ici, il est possible qu’il la réserve à son esclave et la surveille.
הכי השתא התם לא לעבד חזיא ולא לבן חורין חזיא הכא אפשר דמיחד לה לעבדיה ומנטר לה
Le texte même : Rav Yehouda a dit au nom de Chmouel : Quiconque affranchit son esclave transgresse un commandement positif, car il est dit : « À jamais vous vous servirez d’eux » (Lv 25, 46).
גופא אמר רב יהודה אמר שמואל כל המשחרר עבדו עובר בעשה שנאמר (ויקרא כה, מו) לעולם בהם תעבודו
On objecta : Il arriva que Rabbi Eliézer entra à la synagogue et n’y trouva pas dix [hommes] ; il affranchit son esclave et celui-ci compléta les dix. Une mitsva est différente.
מיתיבי מעשה בר' אליעזר שנכנס בבית הכנסת ולא מצא עשרה ושחרר עבדו והשלימו לעשרה מצוה שאני:
Les Sages ont enseigné : « À jamais vous vous servirez d’eux » est facultatif, paroles de Rabbi Yichmaël ; Rabbi Akiva dit : c’est une obligation. Et peut-être Rabbi Eliézer pense-t-il comme celui qui dit : facultatif ?
ת"ר לעולם בהם תעבודו רשות דברי רבי ישמעאל ר"ע אומר חובה ודילמא ר"א סבר לה כמאן דאמר רשות
N’y pense pas, car il a été enseigné explicitement : Rabbi Eliézer dit : c’est une obligation.
לא סלקא דעתך דתניא בהדיא רבי אליעזר אומר חובה
Rabba a dit : C’est pour ces trois choses que les maîtres de maison déchoient de leurs biens : parce qu’ils affranchissent leurs esclaves, parce qu’ils inspectent leurs biens le Chabbat, et parce qu’ils fixent leur repas du Chabbat à l’heure de la maison d’étude. Car Rabbi ’Hiya bar Abba a dit au nom de Rabbi Yo’hanan : Il y avait deux familles à Jérusalem ; l’une fixait son repas le Chabbat, l’autre fixait son repas la veille du Chabbat, et toutes deux furent déracinées.
אמר רבה בהני תלת מילי נחתי בעלי בתים מנכסיהון דמפקי עבדייהו לחירותא ודסיירי נכסייהו בשבתא ודקבעי סעודתייהו בשבתא בעידן בי מדרשא דא"ר חייא בר אבא א"ר יוחנן שתי משפחות היו בירושלים אחת קבעה סעודתא בשבתא ואחת קבעה סעודתא בערב שבת ושתיהן נעקרו
Rabba a dit au nom de Rav : Celui qui consacre son esclave, celui-ci sort libre. Quelle en est la raison ? Sa personne ne peut être consacrée ; il n’a pas parlé de sa valeur ; il a voulu dire qu’il soit [du] « peuple saint » (Dt 14, 2).
אמר רבה אמר רב המקדיש עבדו יצא לחירות מאי טעמא גופיה לא קדיש לדמי לא קאמר דליהוי (דברים יד, ב) עם קדוש קאמר
Et Rav Yossef a dit au nom de Rav : Celui qui déclare son esclave sans maître, celui-ci sort libre. Celui qui dit [cela pour] « qui consacre », à plus forte raison [le dit-il pour] « qui déclare sans maître » ; celui qui dit [cela pour] « qui déclare sans maître », mais pour « qui consacre », non : peut-être a-t-il voulu parler de sa valeur.
ורב יוסף אמר רב המפקיר עבדו יצא לחירות מ"ד מקדיש כ"ש מפקיר מאן דאמר מפקיר אבל מקדיש לא דלמא לדמי קאמר
On a demandé : a-t-il besoin d’un acte d’affranchissement ou n’en a-t-il pas besoin ? Viens et entends, car Rav ’Hiya bar Avin a dit au nom de Rav : Dans un cas comme dans l’autre, il sort libre et a besoin d’un acte d’affranchissement.
איבעיא להו צריך גט שיחרור או לא צריך ת"ש דאמר רב חייא בר אבין אמר רב אחד זה ואחד זה יצא לחירות וצריך גט שחרור
Rabba a dit : Et nous avons objecté à notre enseignement : « Celui qui consacre ses biens, parmi lesquels il y avait des esclaves, les trésoriers n’ont pas le droit de les affranchir, mais ils les vendent à d’autres, et ces autres les affranchissent. Rabbi dit : Je dis, moi, que [l’esclave] peut aussi donner sa propre valeur et sortir, parce que c’est comme si [le trésorier] le lui vendait. » Tu opposes à Rav un enseignement tannaïtique ? Rav est un Tanna, et il peut diverger.
אמר רבה ומותבינן אשמעתין המקדיש נכסיו והיו בהן עבדים אין הגזברין רשאין להוציאן לחירות אבל מוכרין אותן לאחרים ואחרים מוציאין אותן לחירות רבי אומר אומר אני אף הוא נותן דמי עצמו ויוצא מפני שהוא כמוכרו לו מתני' קא רמית עליה דרב רב תנא הוא ופליג
Viens et entends : « Mais tout ce qu’un homme voue à l’anathème », etc. (Lv 27, 28) ; « d’homme » : ce sont ses esclaves et ses servantes cananéens. Ici, de quoi s’agit-il ? De celui qui a dit : pour leur valeur.
ת"ש (ויקרא כז, כח) אך כל חרם וגו' מאדם אלו עבדיו ושפחותיו הכנענים הכא במאי עסקינן דאמר לדמי
S’il en est ainsi, l’autre [enseignement] aussi [traite de celui] qui a dit : pour leur valeur.
אי הכי אידך נמי דאמר לדמי
S’il en était ainsi, « les trésoriers n’ont pas le droit de les affranchir » : qu’ont donc à y faire les trésoriers ?
א"ה אין הגזברים רשאין להוציאן לחירות גזברים מאי עבידתייהו
Et encore : « mais ils les vendent à d’autres, et ces autres les affranchissent » : qu’ont donc à y faire les autres ? Et encore : « Rabbi dit : Je dis, moi, que [l’esclave] peut aussi donner sa propre valeur et sortir, parce que c’est comme si [le trésorier] le lui vendait » : si c’était pour leur valeur, que signifierait « parce que c’est comme si on le lui vendait » ?
ותו אבל מוכרין אותן לאחרים ואחרים מוציאין אותן לחירות אחרים מאי עבידתייהו ותו רבי אומר אומר אני אף הוא נותן דמי עצמו ויוצא מפני שהוא כמוכרו לו ואי לדמי מאי מפני שהוא כמוכרו לו
Viens et entends : Celui qui consacre son esclave, [l’esclave] travaille et mange, car il n’a consacré que sa valeur.
תא שמע המקדיש עבדו עושה ואוכל שלא הקדיש אלא דמיו
Original : Gittin 38b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.