on ne l’a enseigné que lorsqu’il n’a pas terminé ; mais s’il a terminé, il peut offrir de nouveau.
לא שנו אלא שלא גמר אבל גמר חוזר ומקריב
’Haguiga 9a חגיגה
Structure du débat :Michna 1Question 3Objection 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Que signifie « terminé » ? Si l’on dit : il a terminé ses sacrifices, qu’offrirait-il [encore] ? Mais [cela signifie] : lorsqu’il n’a pas terminé la journée ; mais s’il a terminé la journée, il peut offrir de nouveau.
מאי גמר אילימא גמר קרבנותיו מאי מקריב אלא שלא גמר היום אבל גמר היום חוזר ומקריב:
MICHNA: Celui qui n’a pas offert la ’haguiga le premier jour de fête de [Soukkot] l’offre durant toute la fête, y compris le dernier jour de fête.
מתני׳ מי שלא חג ביו"ט הראשון של חג חוגג את כל הרגל ויו"ט האחרון של חג
Si la fête est passée et qu’il n’a pas offert la ’haguiga, il n’est pas tenu de la compenser. C’est à ce sujet qu’il est dit : « Ce qui est tordu ne peut être redressé, et ce qui manque ne peut être compté » (Qo 1, 15).
עבר הרגל ולא חג אינו חייב באחריותו על זה נאמר (קהלת א, טו) מעוות לא יוכל לתקון וחסרון לא יוכל להמנות
Rabbi Chimon ben Menassia dit : qu’est-ce qui est tordu et ne peut être redressé ? C’est celui qui a une relation interdite et engendre d’elle un mamzer. Si tu dis : [il s’agit] de celui qui vole ou qui dérobe — il peut restituer et réparer.
ר' שמעון בן מנסייא אומר איזהו מעוות שאינו יכול להתקן זה הבא על הערוה והוליד ממנה ממזר א"ת בגונב וגוזל יכול הוא להחזירו ויתקן
Rabbi Chimon ben Yo’haï dit : on n’appelle « tordu » que ce qui était droit au début et s’est tordu. Et qui est-ce ? C’est le disciple des Sages qui se détourne de la Torah.
ר"ש בן יוחי אומר אין קורין מעוות אלא למי שהיה מתוקן בתחילה ונתעוות ואיזה זה תלמיד חכם הפורש מן התורה:
GUEMARA: D’où tirons-nous ces choses ? Rabbi Yo’hanan dit au nom de Rabbi Yichmaël : il est dit « ’atséret » à propos du septième [jour] de Pessa’h, et il est dit « ’atséret » à propos du huitième [jour] de la fête [de Soukkot] ; de même que là [c’est un jour] de compensation, ici aussi [c’est un jour] de compensation.
גמ׳ מנהני מילי אמר רבי יוחנן משום רבי ישמעאל נאמר עצרת בשביעי של פסח ונאמר עצרת בשמיני של חג מה להלן לתשלומין אף כאן לתשלומין
[Le mot] est disponible [pour une déduction], car s’il n’était pas disponible, on pourrait réfuter : qu’en est-il du septième [jour] de Pessa’h, qui n’est pas distinct de ceux qui le précèdent ? Diras-tu de même du huitième [jour] de la fête, qui est distinct de ceux qui le précèdent ?
מופנה דאי לאו מופנה איכא למיפרך מה לשביעי של פסח שכן אינו חלוק משלפניו תאמר בשמיני של חג שחלוק משלפניו
Certes, il est disponible : que signifie en effet « ’atséret » ? Retenu de faire un travail. Or il est écrit : « tu ne feras pas de travail » (Dt 16, 8). Pourquoi ai-je besoin que le Miséricordieux écrive « ’atséret » ? Conclus-en donc que c’est pour le rendre disponible.
לאיי אפנויי מופנה מכדי מאי עצרת עצור בעשיית מלאכה הכתיב (דברים טז, ח) לא תעשה מלאכה עצרת דכתב רחמנא למה לי אלא שמע מינה לאפנויי
Et un Tanna le tire d’ici, car il a été enseigné : « Vous la célébrerez comme fête pour l’Éternel sept jours » (Lv 23, 41). On pourrait penser qu’il offre la ’haguiga continuellement pendant les sept [jours] ; l’enseignement dit : « la » — c’est elle que tu célèbres, et tu ne célèbres pas pendant les sept [jours]. S’il en est ainsi, pourquoi est-il dit « sept » ? Pour la compensation.
ותנא מייתי לה מהכא דתניא (ויקרא כג, מא) וחגותם אותו חג לה' שבעת ימים יכול יהא חוגג והולך כל שבעה ת"ל אותו אותו אתה חוגג ואי אתה חוגג כל שבעה אם כן למה נאמר שבעה לתשלומין
Et d’où [sait-on] que s’il n’a pas offert la ’haguiga le premier jour de fête, il l’offre durant toute la fête et le dernier jour de fête ? L’enseignement dit : « au septième mois vous la célébrerez » (Lv 23, 41). Si [l’on dit] « au septième mois », on pourrait penser qu’il célèbre pendant tout le mois ; l’enseignement dit : « la » — c’est elle que tu célèbres, et tu ne célèbres pas en dehors d’elle.
ומנין שאם לא חג יו"ט הראשון של חג שחוגג והולך את כל הרגל ויום טוב האחרון ת"ל (ויקרא כג, מא) בחדש השביעי תחגו אותו אי בחדש השביעי יכול יהא חוגג והולך החדש כולו ת"ל אותו אותו אתה חוגג ואי אתה חוגג חוצה לו
Et quelle sorte de compensation ? Rabbi Yo’hanan dit : des compensations du premier [jour]. Et Rabbi Ochaya dit : des compensations les uns pour les autres.
ומאי תשלומין ר' יוחנן אמר תשלומין לראשון ור' אושעיא אמר תשלומין זה לזה
Quelle différence y a-t-il entre eux ? Rabbi Zeïra dit : celui qui était boiteux le premier jour et a recouvré [l’usage de sa jambe] le deuxième jour, voilà ce qui les sépare. Rabbi Yo’hanan dit : des compensations du premier [jour] ; puisqu’il n’était pas apte le premier [jour], il n’est pas apte le deuxième. Et Rabbi Ochaya dit : des compensations les uns pour les autres ; bien qu’il n’ait pas été apte le premier [jour], il est apte le deuxième.
מאי בינייהו א"ר זירא חיגר ביום ראשון ונתפשט ביום שני איכא בינייהו רבי יוחנן אמר תשלומין לראשון כיון דלא חזי בראשון לא חזי בשני ור' אושעיא אמר תשלומין זה לזה אע"ג דלא חזי בראשון חזי בשני
Mais Rabbi Yo’hanan a-t-il dit cela ?
ומי א"ר יוחנן הכי
’Hizkiya n’a-t-il pas dit : [le zav] qui est devenu impur le jour [de son septième jour de comptage] apporte [son sacrifice] ; la nuit, il n’apporte pas ?
והאמר חזקיה נטמא ביום מביא בלילה אינו מביא
Et Rabbi Yo’hanan dit : même la nuit, il apporte.
ורבי יוחנן אמר אף בלילה נמי מביא
Rabbi Yirmeya dit : l’impureté est différente, car elle a une compensation au second Pessa’h.
א"ר ירמיה שאני טומאה דיש לה תשלומין בפסח שני
Rav Papa objecta : cela va bien selon celui qui dit que le second Pessa’h
מתקיף לה רב פפא הניחא למאן דאמר פסח
Original : Chagigah 9a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.