est une compensation du premier ; mais selon celui qui dit que le second est une fête à part entière, que peut-on dire ?
שני תשלומין דראשון הוא אלא למ"ד שני רגל בפני עצמו הוא מאי איכא למימר
’Haguiga 9b חגיגה
Structure du débat :Question 2
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Rav Papa dit donc : Rabbi Yo’hanan pense que la nuit ne constitue pas un manque de temps. Mais Rabbi Yo’hanan a-t-il dit cela ?
אלא אמר רב פפא קסבר רבי יוחנן לילה אינו מחוסר זמן ומי א"ר יוחנן הכי
Rabbi Yo’hanan n’a-t-il pas dit : [le zav qui] a vu un [écoulement] la nuit et deux le jour apporte [un sacrifice],
והאמר רבי יוחנן ראה אחת בלילה ושתים ביום מביא
[mais s’il a vu] deux [écoulements] la nuit et un le jour, il n’apporte pas [de sacrifice] ? Or si tu pensais que Rabbi Yo’hanan considère que la nuit ne constitue pas un manque de temps, même [s’il a vu] deux la nuit et un le jour, il devrait apporter !
שתים בלילה ואחת ביום אינו מביא ואי ס"ד קסבר רבי יוחנן לילה אינו מחוסר זמן אפילו שתים בלילה ואחת ביום מביא
Lorsque Rabbi Yo’hanan a dit cela, c’était selon les paroles de celui qui dit que la nuit constitue un manque de temps. — Selon les paroles de celui qui le dit, c’est évident ! — C’est [le cas de] deux le jour et un la nuit qui lui était nécessaire.
כי קא"ר יוחנן לדברי האומר לילה מחוסר זמן לדברי האומר פשיטא שתים ביום ואחת בלילה אצטריכא ליה
Il te serait venu à l’esprit de dire selon l’objection de Rav Chicha, fils de Rav Idi ; cela nous apprend [qu’il en est] selon Rav Yossef.
סלקא דעתך אמינא כאתקפתא דרב שישא בריה דרב אידי קמ"ל כדרב יוסף:
« Si la fête est passée et qu’il n’a pas offert la ’haguiga, il n’est pas tenu de la compenser ; et c’est à ce sujet qu’il est dit : Ce qui est tordu ne peut être redressé, et ce qui manque ne peut être compté. »
עבר הרגל ולא חג אינו חייב באחריותו ועל זה נאמר מעוות לא יוכל לתקון וחסרון לא יוכל להימנות:
Bar Hé-Hé dit à Hillel : ce « être compté », il aurait fallu [dire] « être complété » ! Mais [il s’agit de] celui que ses compagnons ont compté pour une chose commandée, et qui ne s’est pas fait compter avec eux.
א"ל בר הי הי להלל האי להימנות להמלאות מיבעי ליה אלא זה שמנוהו חביריו לדבר מצוה והוא לא נמנה עמהן
On a aussi enseigné ainsi : « Ce qui est tordu ne peut être redressé » — c’est celui qui a omis la lecture du Chema du matin ou la lecture du Chema du soir, ou qui a omis la prière du matin ou la prière du soir. « Et ce qui manque ne peut être compté » — c’est celui dont les compagnons se sont comptés pour une chose commandée, et qui ne s’est pas fait compter avec eux.
תניא נמי הכי מעוות לא יוכל לתקון זה שביטל ק"ש של שחרית או קריאת שמע של ערבית או שביטל תפלה של שחרית או תפלה של ערבית וחסרון לא יוכל להימנות זה שנמנו חביריו לדבר מצוה והוא לא נמנה עמהן
Bar Hé-Hé dit à Hillel : que signifie ce qui est écrit : « Et vous verrez de nouveau [la différence] entre le juste et le méchant, entre celui qui sert Dieu et celui qui ne L’a pas servi » (Ml 3, 18) ? Le juste, c’est celui qui sert Dieu ; le méchant, c’est celui qui ne L’a pas servi ! Il lui dit : celui qui sert et celui qui n’a pas servi sont tous deux des justes accomplis ; mais celui qui répète sa leçon cent fois n’est pas comparable à celui qui répète sa leçon cent une fois.
א"ל בר הי הי להלל מאי דכתיב (מלאכי ג, יח) ושבתם וראיתם בין צדיק לרשע בין עובד אלהים לאשר לא עבדו היינו צדיק היינו עובד אלהים היינו רשע היינו אשר לא עבדו א"ל עבדו ולא עבדו תרוייהו צדיקי גמורי נינהו ואינו דומה שונה פרקו מאה פעמים לשונה פרקו מאה ואחד
Il lui dit : et pour une seule fois, on l’appelle « celui qui ne L’a pas servi » ? Il lui dit : oui. Va et apprends du marché des âniers : dix parasanges pour un zouz, onze parasanges pour deux zouzim.
א"ל ומשום חד זימנא קרי ליה לא עבדו א"ל אין צא ולמד משוק של חמרין עשרה פרסי בזוזא חד עשר פרסי בתרי זוזי
Élie dit à Bar Hé-Hé, et certains disent à Rabbi Éléazar : que signifie ce qui est écrit : « Voici, Je t’ai épuré, mais non comme l’argent ; Je t’ai éprouvé au creuset de la pauvreté » (Is 48, 10) ? Cela enseigne que le Saint, béni soit-Il, a passé en revue toutes les bonnes qualités pour les donner à Israël, et n’a trouvé que la pauvreté. Chmouel dit, et certains disent que c’est Rav Yossef : c’est ce que disent les gens : la pauvreté sied aux Juifs comme une bride rouge à un cheval blanc.
א"ל אליהו לבר הי הי וא"ל לר' אלעזר מאי דכתיב (ישעיהו מח, י) הנה צרפתיך ולא בכסף בחרתיך בכור עוני מלמד שחזר הקב"ה על כל מדות טובות ליתן לישראל ולא מצא אלא עניות אמר שמואל ואיתימא רב יוסף היינו דאמרי אינשי יאה עניותא ליהודאי כי ברזא סומקא לסוסיא חיורא:
« Rabbi Chimon ben Menassia dit : qu’est-ce qui est tordu et ne peut être redressé ? C’est celui qui a une relation interdite et engendre d’elle un mamzer, etc. » S’il a engendré, oui ; s’il n’a pas engendré, non ?
ר' שמעון בן מנסיא אומר אי זה הוא מעוות לא יוכל לתקון זה הבא על הערוה והוליד ממנה ממזר וכו': הוליד אין לא הוליד לא
Or il a été enseigné : Rabbi Chimon ben Menassia dit : celui qui vole [quelque chose à] quelqu’un peut restituer ce qu’il a volé et réparer ; celui qui dérobe [quelque chose à] quelqu’un peut restituer ce qu’il a dérobé et réparer ; mais celui qui a une relation avec une femme mariée et la rend interdite à son mari est chassé du monde et s’en va.
והא תניא רבי שמעון בן מנסיא אומר גונב אדם אפשר שיחזיר גנבו ויתקן גוזל אדם אפשר שיחזיר גזלו ויתקן אבל הבא על אשת איש ואסרה לבעלה נטרד מן העולם והלך לו
Rabbi Chimon ben Yo’haï dit : on ne dit pas : examinez le chameau, examinez le porc, mais : examinez l’agneau. Et qui est-ce ? C’est le disciple des Sages qui s’est détourné de la Torah.
רבי שמעון בן יוחי אומר אין אומר בקרו גמל בקרו חזיר אלא בקרו טלה ואי זה זה תלמיד חכם שפירש מן התורה
Rabbi Yehouda ben Lakich dit : tout disciple des Sages qui s’est détourné de la Torah, c’est à son sujet que l’Écriture dit : « Comme l’oiseau qui erre loin de son nid, ainsi est l’homme qui erre loin de son lieu » (Pr 27, 8) ; et elle dit : « Qu’ont trouvé vos pères d’injuste en Moi, pour qu’ils se soient éloignés de Moi ? » (Jr 2, 5).
רבי יהודה בן לקיש אמר כל תלמיד חכם שפירש מן התורה עליו הכתוב אומר (משלי כז, ח) כצפור נודדת מן קנה כן איש נודד ממקומו ואומר (ירמיהו ב, ה) מה מצאו אבותיכם בי עול כי רחקו מעלי
Il n’y a pas de difficulté : ici, [il s’agit] de sa sœur non mariée ; là, d’une femme mariée. Et si tu veux, je dirai : l’un et l’autre [concernent] une femme mariée, et il n’y a pas de difficulté : ici,
לא קשיא כאן באחותו פנויה כאן באשת איש ואי בעית אימא הא והא באשת איש ולא קשיא כאן
Original : Chagigah 9b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.