Structure du débat :Michna 1Question 5Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
et ensuite a péché, il apporte un taureau, [s’il] a péché et ensuite a quitté sa fonction d’oint, faut-il le dire ? — Parce qu’il enseigne à propos du prince que s’il a quitté sa fonction de prince et ensuite a péché, il apporte comme un homme ordinaire, il enseigne pour cette raison à propos de l’oint [que s’il a péché et ensuite a quitté sa fonction], il apporte un taureau.
ואח"כ חטא מביא פר חטא ואח"כ עבר ממשיחותו צריכא למימר משום דקתני גבי נשיא דכי עבר מנשיאותו ואח"כ חטא כהדיוט מייתי אהכי תני גבי משיח [חטא ואח"כ עבר] מביא פר
D’où ces choses ? Car nos maîtres ont enseigné : « et il offrira pour son péché » (Lv 4, 3) — cela enseigne qu’il apporte son sacrifice expiatoire [même] après avoir quitté [sa fonction].
Car on pourrait [dire] : n’est-ce pas un raisonnement ? Si le prince, qui apporte [un sacrifice] pour une erreur d’action, n’apporte pas son sacrifice expiatoire après avoir quitté [sa fonction], l’oint, qui n’apporte pas pour une [simple] erreur d’action, mais pour l’ignorance de la loi jointe à une erreur d’action, à plus forte raison [n’apportera-t-il pas] ! C’est pourquoi le verset dit : « et il offrira pour son péché » — cela enseigne qu’il apporte pour son péché après avoir quitté [sa fonction].
שיכול והלא דין הוא ומה נשיא שמביא בשגגת מעשה אין מביא חטאתו משעבר משיח שאין מביא בשגגת מעשה אלא על העלם דבר עם שגגת מעשה [לא] כ"ש תלמוד לומר והקריב על חטאתו מלמד שמביא על חטאתו משעבר
Et que le prince aussi apporte, par un raisonnement a fortiori : si l’oint, qui n’apporte pas pour une [simple] erreur d’action, apporte un sacrifice expiatoire après avoir quitté [sa fonction], le prince, qui apporte un sacrifice expiatoire pour une erreur d’action, n’est-il pas logique qu’il apporte son sacrifice expiatoire après avoir quitté [sa fonction] ? C’est pourquoi le verset dit : « lorsqu’un prince pèche » (Lv 4, 22) — lorsqu’il est prince, oui ; lorsqu’il est un homme ordinaire, non.
ונייתי נמי נשיא מק"ו ומה משיח שאין מביא בשגגת מעשה מביא חטאת משעבר נשיא שמביא חטאת בשגגת מעשה אינו דין שמביא חטאתו משעבר תלמוד לומר (ויקרא ד, כב) אשר נשיא יחטא כשהוא נשיא אין כשהוא הדיוט לא:
MICHNA: S’ils ont péché avant d’avoir été nommés, puis ont été nommés, ils sont comme des hommes ordinaires. Rabbi Chimon dit : Si [leur péché] leur est devenu connu avant qu’ils aient été nommés, ils sont passibles ; [s’il leur est devenu connu] après qu’ils ont été nommés, ils sont exempts.
מתני׳ חטאו עד שלא נתמנו ואח"כ נתמנו הרי אלו כהדיוטות ר"ש אומר אם נודע להם עד שלא נתמנו חייבים ומשנתמנו פטורים
Qui est le prince ? C’est le roi, comme il est dit : « [l’un] de tous les commandements de l’Éternel son Dieu » (Lv 4, 22) — celui qui n’a au-dessus de lui que l’Éternel son Dieu.
איזהו נשיא זה מלך שנאמר (ויקרא ד, כב) מכל מצות ה' אלהיו שאין על גביו אלא ה' אלהיו:
Car on pourrait [dire] : n’est-ce pas un raisonnement ? Si le prince, qui apporte pour une erreur d’action, n’apporte pas pour les [péchés] antérieurs, l’oint, qui n’apporte que pour l’ignorance de la loi jointe à une erreur d’action, n’est-il pas logique qu’il n’apporte pas pour les [péchés] antérieurs ?
שיכול והלא דין הוא ומה נשיא שמביא בשגגת מעשה אין מביא על הקודמות משיח שאין מביא אלא על העלם דבר עם שגגת מעשה אינו דין שלא יביא על הקודמות
Non ! Si tu le dis du prince, qui n’apporte pas son sacrifice expiatoire après avoir quitté [sa fonction], le diras-tu de l’oint, qui apporte son sacrifice expiatoire après avoir quitté [sa fonction] ? Puisqu’il apporte son sacrifice expiatoire après avoir quitté [sa fonction], qu’il apporte [aussi] pour les [péchés] antérieurs ! C’est pourquoi le verset dit : « le prêtre oint pèche » — s’il a péché alors qu’il est oint, il apporte ; alors qu’il est un homme ordinaire, il n’apporte pas.
לא אם אמרת בנשיא שכן אין מביא חטאתו משעבר תאמר במשיח שמביא חטאתו משעבר הואיל ומביא חטאתו משעבר יביא על הקודמות תלמוד לומר המשיח יחטא חטא כשהוא משיח מביא כשהוא הדיוט אינו מביא
Car on pourrait [dire] : n’est-ce pas un raisonnement ? Si l’oint, qui apporte son sacrifice expiatoire après avoir quitté [sa fonction], n’apporte pas pour les [péchés] antérieurs, le prince, qui n’apporte pas son sacrifice expiatoire après avoir quitté [sa fonction], n’est-il pas logique qu’il n’apporte pas pour les [péchés] antérieurs ?
שיכול והלא דין הוא ומה משיח שמביא חטאתו משעבר אינו מביא על הקודמות נשיא שאין מביא חטאתו משעבר אינו דין שלא יביא על הקודמות
Qu’en est-il de l’oint ? C’est qu’il n’apporte pas pour une [simple] erreur d’action ; le diras-tu du prince, qui apporte pour une erreur d’action ? Puisqu’il apporte pour une erreur d’action, qu’il apporte [aussi] pour les [péchés] antérieurs ! C’est pourquoi le verset dit : « lorsqu’un prince pèche » — qu’il a péché alors qu’il est prince, et non qu’il a péché alors qu’il était encore un homme ordinaire.
מה למשיח שכן אין מביא בשגגת מעשה תאמר בנשיא שמביא בשגגת מעשה הואיל ומביא בשגגת מעשה יביא על הקודמות תלמוד לומר אשר נשיא יחטא שחטא והרי הוא נשיא ולא שחטא ועודהו הדיוט:
Nos maîtres ont enseigné : « Lorsqu’un prince pèche » — on pourrait penser que c’est un décret ; c’est pourquoi le verset dit : « Si le prêtre oint pèche » : de même que là-bas [cela signifie] « s’il arrive qu’il pèche », de même ici, « s’il arrive qu’il pèche ».
ת"ר אשר נשיא יחטא יכול גזרה ת"ל אם הכהן המשיח יחטא מה להלן לכשיחטא אף כאן לכשיחטא
On répond : Oui, nous trouvons qu’il est écrit : « et je mettrai une plaie de lèpre dans une maison du pays de votre possession » (Lv 14, 34) — c’est pour eux une bonne nouvelle que des plaies viennent sur eux ; ce sont les paroles de Rabbi Yehouda. Rabbi Chimon dit : À l’exclusion des plaies dues à une contrainte. N’est-ce pas que Rabbi Yehouda a dit « une bonne nouvelle » ? Ici aussi, dis que c’est un décret ; c’est pourquoi il est écrit « si ».
אמרי אין אשכחן דכתיב (ויקרא יד, לד) ונתתי נגע צרעת בבית ארץ אחוזתכם בשורה היא להם שנגעים באים עליהם דברי רבי יהודה רבי שמעון אומר פרט לנגעי אונסין לאו אמר רבי יהודה בשורה הכא נמי אימא גזרה היא הלכך כתיב אם
Et selon Rabbi Chimon, les plaies dues à une contrainte ne rendent-elles pas impur ? N’a-t-il pas été enseigné : « Un homme, lorsqu’il y aura » (Lv 13, 2) — à partir de la parole [divine] et au-delà. Or n’est-ce pas un raisonnement ? Il est impur par l’écoulement et impur par les plaies ; de même que [pour] l’écoulement, [c’est] à partir de la parole et au-delà, de même [pour] les plaies, à partir de la parole et au-delà.
ולרבי שמעון נגעי אונסין מי לא מטמו והא תניא (ויקרא יג, ב) אדם כי יהיה מן הדבור ואילך והלא דין הוא טמא בזב וטמא בנגעים מה זב מן הדבור ואילך אף נגעים מן הדבור ואילך
Non ! Si tu le dis de l’écoulement, qui ne rend pas impur [lorsqu’il est dû] à une contrainte, le diras-tu des plaies, qui rendent impur [même lorsqu’elles sont dues] à une contrainte ? C’est pourquoi le verset dit : « Un homme, lorsqu’il y aura » — à partir de la parole et au-delà. Rava a dit : [Rabbi Chimon vise] l’exclusion des plaies [causées] par des esprits. Rav Papa a dit : l’exclusion des plaies [causées] par sortilèges.
לא אם אמרת בזב שכן אין מטמא באונס תאמר בנגעים שמטמאין באונס תלמוד לומר אדם כי יהיה מן הדבור ואילך רבא אמר פרט לנגעי רוחות רב פפא אמר פרט לנגעי כשפים
Nos maîtres ont enseigné : « lorsqu’un prince pèche » — à l’exclusion du malade. Parce qu’il est malade, est-il destitué de sa fonction de prince ? Rav Avdimi bar ’Hama a dit : À l’exclusion du prince devenu lépreux, comme il est dit : « L’Éternel frappa le roi, et il fut lépreux jusqu’au jour de sa mort ; il habita dans la maison de la liberté, et Yotam, fils du roi, était à la tête de la maison » (2 R 15, 5). Puisqu’il dit « dans la maison de la liberté », on en déduit que jusque-là, il était serviteur.
תנו רבנן אשר נשיא יחטא פרט לחולה משום דהוה ליה חולה אידחי ליה מנשיאותיה אמר רב אבדימי בר חמא פרט לנשיא שנצטרע שנאמר (מלכים ב טו, ה) וינגע ה' את המלך ויהי מצורע עד יום מותו וישב בבית החפשית ויותם בן המלך על הבית מדקאמר בבית החפשית מכלל דעד השתא עבד הוה
Comme [dans l’histoire de] Rabbi Gamliel et Rabbi Yehochoua, qui voyageaient en bateau. Rabbi Gamliel avait avec lui du pain ; Rabbi Yehochoua avait avec lui du pain et de la fleur de farine. Le pain de Rabbi Gamliel fut épuisé, et il dut compter sur la farine de Rabbi Yehochoua. Il lui dit : Savais-tu donc que nous aurions un si grand retard, pour avoir apporté de la farine ? Il lui répondit : Une étoile se lève tous les soixante-dix ans et égare les marins ; je me suis dit : peut-être se lèvera-t-elle et nous égarera-t-elle.
כי הא דר' גמליאל ורבי יהושע הוו אזלי בספינתא בהדי דר' גמליאל הוה פיתא בהדי רבי יהושע הוה פיתא וסולתא שלים פיתיה דר' גמליאל סמך אסולתיה דרבי יהושע אמר ליה מי הוה ידעת דהוה לן עכובא כולי האי דאיתית סולתא אמר ליה כוכב אחד לשבעים שנה עולה ומתעה את (הספינות) [הספנים] ואמרתי שמא יעלה ויתעה [אותנו]
Il lui dit : Tu as tant [de savoir] en ta possession, et tu dois monter en bateau ? Il lui répondit : Au lieu de t’étonner de moi, étonne-toi de deux disciples que tu as sur la terre ferme, Rabbi Éléazar ’Hisma et Rabbi Yo’hanan ben Goudgueda, qui savent évaluer combien de gouttes il y a dans la mer, et qui n’ont ni pain à manger ni vêtement à porter. Il résolut de les installer à la tête [de l’académie].
אמר ליה כל כך בידך ואתה עולה בספינה א"ל עד שאתה תמה עלי תמה על שני תלמידים שיש לך ביבשה רבי אלעזר חסמא ורבי יוחנן בן גודגדא שיודעין לשער כמה טפות יש בים ואין להם פת לאכול ולא בגד ללבוש נתן דעתו להושיבם בראש
Lorsqu’il débarqua, il les fit appeler, et ils ne vinrent pas. Il les fit appeler de nouveau, et ils vinrent. Il leur dit : Vous imaginez-vous que c’est une autorité que je vous donne ?
כשעלה שלח להם ולא באו חזר ושלח ובאו אמר להם כמדומין אתם ששררה אני נותן לכם
Original : Horayot 10a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.