Structure du débat :Michna 1Baraïta 1Question 1Objection 1Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
[Pour déduire] une chose d’une [autre] chose, nous réfutons par une indulgence ou une rigueur ; par n’importe quel [argument], nous ne réfutons pas. [Pour déduire] une chose de deux, nous réfutons même par n’importe quel [argument].
חדא מחדא קולא וחומרא פרכינן כל דהו לא פרכינן חדא מתרתי אפילו כל דהו פרכינן
[Pour déduire] une chose de trois : si le raisonnement revient [à son point de départ] et que l’on procède par le « point commun », nous réfutons par n’importe quel [argument] ; sinon, nous réfutons par une indulgence ou une rigueur, [mais] par n’importe quel [argument], nous ne réfutons pas.
חדא מתלת אי הדר דינא ואתי במה הצד פרכינן כל דהו ואי לא קולא וחומרא פרכינן כל דהו לא פרכינן
Et qu’on réfute : Qu’en est-il du mélange dans la vigne ? Il n’a pas eu de moment où il était apte ! Rav Ada bar Ahava dit : Cela veut dire que pour le mélange dans la vigne, c’est sa racine qui est interdite, et il a eu un moment où il était apte, avant l’enracinement.
ולפרוך מה לכלאי הכרם שכן לא היתה להן שעת הכושר אמר רב אדא בר אהבה זאת אומרת כלאי הכרם עיקרן נאסר והיתה להן שעת הכושר קודם השרשה
Rav Chemaya bar Zeïra objecta : Celui qui fait passer un pot percé dans une vigne, si [la plante] a crû d’un deux-centième, c’est interdit. S’il a crû, oui ; s’il n’a pas crû, non !
מתיב רב שמעיה בר זעירא המעביר עציץ נקוב בכרם אם הוסיף מאתים אסור הוסיף אין לא הוסיף לא
Abayé dit : Deux versets sont écrits. Il est écrit : « de peur que ne soit sanctifiée la pleine récolte » (Dt 22, 9), et il est écrit : « la semence ».
Comment [les concilier] ? Ce qui est semé dès l’origine, [est interdit] à l’enracinement ; ce qui était semé et arrive [dans la vigne], s’il a crû, oui ; s’il n’a pas crû, non.
הא כיצד זרוע מעיקרו בהשרשה זרוע ובא הוסיף אין לא הוסיף לא
Notre Michna n’est pas conforme à ce Tanna-ci, car il est enseigné : Rabbi Chimon ben Yehouda dit au nom de Rabbi Chimon : La viande dans le lait est interdite à la consommation et permise au profit, car il est dit : « Car tu es un peuple saint » (Dt 14, 2), et il est dit là-bas : « Vous serez pour Moi des hommes saints » (Ex 22, 30).
מתני' דלא כי האי תנא דתניא רבי שמעון בן יהודה אומר משום רבי שמעון בשר בחלב אסור באכילה ומותר בהנאה שנאמר (דברים יד, ב) כי עם קדוש אתה ונאמר להלן (שמות כב, ל) ואנשי קדש תהיון לי
Rabbi Akiva pense qu’un interdit s’applique sur un interdit : la graisse interdite et la bête morte n’ont pas besoin d’un verset ; le fœtus est un véritable chevreau. Il leur reste donc toutes [les mentions] pour exclure l’animal sauvage, la volaille et la bête impure.
קסבר רבי עקיבא איסור חל על איסור חלב ומתה לא צריכי קרא שליל גדי מעליא הוא אייתרו להו כולהו פרט לחיה ועוף ולבהמה טמאה:
Ce qui les sépare, c’est l’animal sauvage : Rabbi Yossé le Galiléen pense que l’animal sauvage [est interdit] par la Torah, et Rabbi Akiva pense que l’animal sauvage [n’est interdit que] par les rabbins.
איכא בינייהו חיה רבי יוסי הגלילי סבר חיה דאורייתא ור' עקיבא סבר חיה דרבנן
Si tu veux, dis : Ce qui les sépare, c’est la volaille. Rabbi Akiva pense que l’animal sauvage et la volaille ne sont pas [interdits] par la Torah ; il en découle qu’ils sont interdits par les rabbins. Et Rabbi Yossé le Galiléen pense que la volaille n’est même pas interdite par les rabbins.
איבעית אימא עוף איכא בינייהו ר' עקיבא סבר חיה ועוף אינן מן התורה הא מדרבנן אסירי ור' יוסי הגלילי סבר עוף אפילו מדרבנן נמי לא אסיר
Il est enseigné de même : À l’endroit de Rabbi Eliézer, on coupait du bois [le Chabbat] pour faire du charbon afin de forger le fer [pour la circoncision]. À l’endroit de Rabbi Yossé le Galiléen, on mangeait de la chair de volaille dans du lait.
תניא נמי הכי במקומו של רבי אליעזר היו כורתין עצים לעשות פחמין לעשות ברזל במקומו של רבי יוסי הגלילי היו אוכלין בשר עוף בחלב
Lévi se rendit chez Yossef l’oiseleur. On lui apporta une tête de paon dans du lait, et il ne leur dit rien. Lorsqu’il vint devant Rabbi, celui-ci lui dit : Pourquoi ne les as-tu pas excommuniés ?
לוי איקלע לבי יוסף רישבא אייתו לקמיה רישא דטיוסא בחלבא ולא אמר להו ולא מידי כי אתא לקמיה דרבי אמר ליה אמאי לא תשמתינהו
Il lui répondit : C’est l’endroit de Rabbi Yehouda ben Betéra, et je me suis dit qu’il leur avait enseigné selon Rabbi Yossé le Galiléen, qui dit : « À l’exclusion de la volaille, qui n’a pas de lait de mère. »
אמר ליה אתריה דרבי יהודה בן בתירא הוא ואמינא דרש להו כרבי יוסי הגלילי דאמר יצא עוף שאין לו חלב אם:
MICHNA: La caillette [d’une bête abattue par] un païen et celle d’une nevéla sont interdites. Celui qui fait cailler [du lait] avec la peau de la caillette d’une [bête] valide,
מתני׳ קבת עובד כוכבים ושל נבלה הרי זו אסורה המעמיד בעור של קבה כשרה
Original : Chullin 116a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.