Elle est laide, celle-là ! [Mais il en est] comme l’a enseigné Rabbi : « Tu ne le mangeras pas » : l’Écriture parle de la viande dans le lait. [N.d.T. : référence biblique incertaine.]
כעורה זו ששנה רבי לא תאכלנו בבשר בחלב הכתוב מדבר
’Houlin 115b חולין
Structure du débat :Baraïta 1Question 1Objection 2
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Tu dis que l’Écriture parle de la viande dans le lait ; ou ne s’agit-il que de l’un quelconque des interdits de la Torah ? Tu diras : Va et apprends des treize règles par lesquelles la Torah est interprétée : une chose qui s’apprend de son contexte. De quoi parle l’Écriture ? De deux espèces. Ici aussi, de deux espèces.
אתה אומר בבשר בחלב הכתוב מדבר או אינו אלא באחד מכל האיסורין שבתורה אמרת צא ולמד מי"ג מדות שהתורה נדרשת בהן דבר הלמד מענינו במה הכתוב מדבר בשני מינין אף כאן בשני מינין
Si c’était de là, j’aurais pensé que cela vaut pour la consommation, mais pas pour le profit. Il nous l’apprend.
אי מההיא הוה אמינא הני מילי באכילה אבל בהנאה לא קמ"ל
Et Rabbi, le profit, d’où le tire-t-il ? Il le tire d’ici : il est dit ici : « Car tu es un peuple saint pour l’Éternel » (Dt 14, 2), et il est dit là-bas : « Il n’y aura pas de qadech parmi les fils d’Israël » (Dt 23, 18). De même que là-bas, [il s’agit de] profit, de même ici, [il s’agit de] profit.
ורבי בהנאה מנא ליה נפקא ליה מהכא נאמר כאן (דברים יד, ב) כי עם קדוש אתה לה' ונאמר להלן (דברים כג, יח) ולא יהיה קדש בבני ישראל מה להלן בהנאה אף כאן בהנאה
Dans l’école de Rabbi Eliézer, on a enseigné : « Vous ne mangerez d’aucune nevéla, etc. » (Dt 14, 21). La Torah a dit : Lorsque tu la vendras, ne la cuis pas [dans le lait] pour la vendre.
דבי רבי אליעזר תנא (דברים יד, כא) לא תאכלו כל נבלה [וגו'] אמרה תורה כשתמכרנה לא תבשלנה ותמכרנה
Dans l’école de Rabbi Yichmaël, on a enseigné : « Tu ne cuiras pas le chevreau dans le lait de sa mère » (Ex 23, 19) trois fois : l’une pour l’interdit de consommation, l’autre pour l’interdit de profit, et l’autre pour l’interdit de cuisson.
דבי רבי ישמעאל תנא (שמות כג, יט) לא תבשל גדי בחלב אמו ג' פעמים אחד לאיסור אכילה ואחד לאיסור הנאה ואחד לאיסור בשול
Il est enseigné : Issi ben Yehouda dit : D’où [savons-nous] que la viande dans le lait est interdite ? Il est dit ici : « Car tu es un peuple saint » (Dt 14, 2), et il est dit là-bas : « Vous serez pour Moi des hommes saints, et la chair déchirée dans les champs, vous ne la mangerez pas » (Ex 22, 30). De même que là-bas, c’est interdit, de même ici, c’est interdit.
תניא איסי בן יהודה אומר מנין לבשר בחלב שאסור נאמר כאן (דברים יד, ב) כי עם קדוש אתה ונאמר להלן (שמות כב, ל) ואנשי קדש תהיון לי ובשר בשדה טרפה לא תאכלו מה להלן אסור אף כאן אסור
Et je n’ai que la consommation ; le profit, d’où [le sais-je] ? Tu diras : C’est un raisonnement a fortiori. Si l’orla, par laquelle aucune transgression n’a été commise, est interdite au profit, la viande dans le lait, par laquelle une transgression a été commise, n’est-il pas logique qu’elle soit interdite au profit ?
ואין לי אלא באכילה בהנאה מנין אמרת ק"ו ומה ערלה שלא נעבדה בה עבירה אסורה בהנאה בשר בחלב שנעבדה בו עבירה אינו דין שאסור בהנאה
Qu’en est-il de l’orla ? Elle n’a pas eu de moment où elle était apte.
מה לערלה שכן לא היתה לה שעת הכושר
Le ’hamets à Pessa’h le prouvera, car il a eu un moment où il était apte, et il est interdit au profit. Qu’en est-il du ’hamets à Pessa’h ? Il est puni de retranchement.
חמץ בפסח יוכיח שהיתה לו שעת הכושר ואסור בהנאה מה לחמץ בפסח שכן ענוש כרת
Le mélange dans la vigne le prouvera, car il n’est pas puni de retranchement, et il est interdit au profit.
כלאי הכרם יוכיחו שאין ענוש כרת ואסור בהנאה
Pourquoi me faut-il une analogie verbale ? Qu’on tire le tout par un raisonnement a fortiori de l’orla : si l’orla, par laquelle aucune transgression n’a été commise, est interdite aussi bien à la consommation qu’au profit, la viande dans le lait, par laquelle une transgression a été commise, n’est-il pas logique qu’elle soit interdite aussi bien à la consommation qu’au profit ?
למה לי גז"ש לייתי כולה בק"ו מערלה ומה ערלה שלא נעבדה בה עבירה אסורה בין באכילה בין בהנאה בשר בחלב שנעבדה בו עבירה אינו דין שאסור בין באכילה בין בהנאה
Parce qu’on peut dire : celui qui laboure avec un bœuf et un âne, ou qui muselle une vache et la fait fouler, le prouvera, car une transgression a été commise par eux, et ils sont permis.
משום דאיכא למימר חורש בשור ובחמור וחוסם פי פרה ודש בה יוכיח שנעבדה בהם עבירה ושרו
Pourquoi me faut-il dire : « Le mélange dans la vigne le prouvera » ? Qu’il dise : « L’orla le prouvera », et que le raisonnement revienne [à son point de départ], et qu’on le tire par [la règle du] « point commun » !
למה לי למימר כלאי הכרם יוכיחו לימא ערלה תוכיח וליהדר דינא וליתי במה הצד
Rav Achi dit : Parce qu’on peut dire : la nevéla le prouvera, car elle est interdite à la consommation et permise au profit.
אמר רב אשי משום דאיכא למימר נבלה תוכיח שאסורה באכילה ומותרת בהנאה
Rav Mordekhaï dit à Rav Achi : Voici ce que nous disons au nom de Rech Lakich : Tout [raisonnement par le] « point commun », nous le réfutons à partir de ses propres [éléments] ; nous ne le réfutons pas à partir d’ailleurs.
אמר ליה רב מרדכי לרב אשי הכי אמרינן משמיה דריש לקיש כל מה הצד מגופו פרכינן מעלמא לא פרכינן
S’il en est ainsi, qu’on le tire par le « point commun » ! Parce qu’on peut réfuter : Qu’en est-il du point commun entre eux ? Ce sont des produits du sol.
אי הכי תיתי במה הצד משום דאיכא למיפרך מה להצד השוה שבהן שכן גדולי קרקע
S’il en est ainsi, maintenant aussi on peut réfuter : Qu’en est-il du mélange dans la vigne ? Ce sont des produits du sol !
אי הכי השתא נמי איכא למיפרך מה לכלאי הכרם שכן גדולי קרקע
Rav Mordekhaï dit à Rav Achi : Voici ce que nous disons au nom de Rech Lakich : Tout [raisonnement par le] « point commun », nous le réfutons par n’importe quel [argument] ; [mais par la formule] « Si tu as dit » (d’une chose à une autre), le raisonnement a fortiori, nous ne le réfutons pas par n’importe quel [argument].
א"ל רב מרדכי לרב אשי הכי אמרינן משמיה דר"ל כל מה הצד פרכינן כל דהו לא אם אמרת (חדא מחדא) קל וחומר פרכינן כל דהו לא פרכינן
Qu’on les réfute donc tous : Qu’en est-il de tous ? Ce sont des produits du sol !
וליפרוך לכולהו מה לכולהו שכן גדולי קרקע
אלא אמר ליה רב מרדכי לרב אשי הכי אמרינן משמיה דר"ל
Original : Chullin 115b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.