les réceptions [du sang], les aspersions, le fait de faire boire la femme soupçonnée d’adultère (sota), la nuque brisée de la génisse, la purification du lépreux et la bénédiction sacerdotale, que ce soit à l’intérieur [du Temple] ou à l’extérieur ? Le verset dit : « Des fils d’Aaron » — un service qui est dit des fils d’Aaron.
וקבלות הזאות והשקאת סוטה ועריפת עגלה ערופה וטהרת מצורע ונשיאות כפים בין מבפנים בין מבחוץ תלמוד לומר מבני אהרן עבודה האמורה לבני אהרן
« Et tout cohen qui ne le reconnaît pas n’a pas de part dans la prêtrise. » La raison est qu’il ne le reconnaît pas ; mais s’il le reconnaît, [il a part] bien qu’il n’y soit pas versé.
וכל כהן שאינו מודה בה אין לו חלק בכהונה טעמא דאינו מודה בה הא מודה בה אע"ג דאינו בקי בהן
Rabbi Abba a dit au nom de Rav Houna, au nom de Rav : Les filaments qui sont dans la mâchoire sont interdits, et tout cohen qui ne sait pas les retirer, on ne lui donne pas le don.
אמר ר' אבא אמר רב הונא אמר רב חוטין שבלחי אסורים וכל כהן שאינו יודע ליטלן אין נותנין לו מתנה
Mais ce n’est pas fondé : si c’est pour rôtir, ils fondent et s’écoulent ; et si c’est pour la marmite, s’il les découpe et les sale, ils fondent et s’écoulent.
ולא היא אי בטויא מידב דייבי ואי לקדרה אי דמיחתך להו ומלח להו מידב דייבי
Rava a dit : Rav Yossef nous a mis à l’épreuve : Le cohen qui s’empare des dons, chérit-il le commandement ou méprise-t-il le commandement ? Et je lui ai résolu : « Et il donnera » (Dt 18, 3) — et non qu’il prenne de lui-même.
אמר רבא בדק לן רב יוסף האי כהנא דחטיף מתנתא חבובי קא מחבב מצוה או זלזולי קא מזלזל במצוה ופשטנא ליה (דברים יח, ג) ונתן ולא שיטול מעצמו
Abayé a dit : Au début, je m’emparais des dons, me disant que je chérissais le commandement. Lorsque j’ai entendu ceci : « Et il donnera » — et non qu’il prenne de lui-même, je ne m’en emparais plus, mais je disais : Donnez-les-moi. Et lorsque j’ai entendu ce qu’on a enseigné dans une baraïta : « Ils se détournèrent vers le gain » (1 S 8, 3) — Rabbi Meïr dit : les fils de Chmouel réclamaient leurs parts de leur bouche, je ne le disais plus non plus, mais si on me les donnait, je les prenais.
אמר אביי מריש הוה חטיפנא מתנתא אמינא חבובי קא מחביבנא מצוה כיון דשמענא להא ונתן ולא שיטול מעצמו מיחטף לא חטיפנא מימר אמרי הבו לי וכיון דשמענא להא דתניא (שמואל א ח, ג) ויטו אחרי הבצע ר' מאיר אומר בני שמואל חלקם שאלו בפיהם מימר נמי לא אמינא ואי יהבו לי שקילנא
Lorsque j’ai entendu ce qu’on a enseigné dans une baraïta : « Les modestes retirent leurs mains, et les gloutons partagent », je ne les prenais plus non plus, sauf la veille de Yom Kippour, pour m’affermir dans [mon statut de] cohen.
כיון דשמענא להא דתניא הצנועים מושכין את ידיהם והגרגרנים חולקים משקל נמי לא שקילנא לבר ממעלי יומא דכיפורי לאחזוקי נפשאי בכהני
Rav Yossef a dit : Le cohen qui a un disciple des Sages dans son voisinage et qui est dans la gêne, qu’il lui fasse acquérir les dons, même s’ils ne sont pas encore parvenus entre ses mains, [comme] pour les connaissances [habituelles] des cohanim et des lévites.
אמר רב יוסף האי כהנא דאית ליה צורבא מרבנן בשבבותיה ודחיקא ליה מילתא ליזכי ליה מתנתא ואף על גב דלא אתי לידיה במכרי כהונה ולויה
Rava et Rav Safra arrivèrent chez Mar Yo’hana, fils de Rav ’Hana bar Ada — et certains disent chez Mar Yo’hana, fils de Rav ’Hana bar Bizna. Il leur prépara un veau au tiers [de sa croissance]. Rava dit à son serviteur : Fais-nous acquérir les dons, car je veux manger la langue avec de la moutarde.
רבא ורב ספרא איקלעו לבי מר יוחנא בריה דרב חנא בר אדא ואמרי לה לבי מר יוחנא בריה דרב חנא בר ביזנא עביד להו עגלא תילתא א"ל רבא לשמעיה זכי לן מתנתא דבעינא למיכל לישנא בחרדלא
Il les lui fit acquérir ; Rava mangea et Rav Safra ne mangea pas. On fit lire en rêve à Rav Safra : « Qui ôte son vêtement par un jour de froid, du vinaigre sur du nitre, ainsi celui qui chante des chants à un cœur affligé » (Pr 25, 20).
זכי ליה רבא אכל ורב ספרא לא אכל אקריוה לרב ספרא בחלמא (משלי כה, כ) מעדה בגד ביום קרה חומץ על נתר ושר בשירים על לב רע
Il vint devant Rav Yossef et lui dit : Peut-être est-ce parce que j’ai transgressé l’enseignement du maître qu’on m’a fait lire ainsi ? Il lui répondit : Quand j’ai dit [cela], c’était pour un autre, qui entend [et y consent] ; [mais faire acquérir] contre son gré ? Et quand j’ai dit [cela], c’était pour celui qui n’a pas d’autre possibilité ; or celui-ci en avait la possibilité.
אתא לקמיה דרב יוסף א"ל דלמא משום דעברי אשמעתא דמר אקריין הכי אמר ליה כי אמרי אנא באחר שמעא בעל כרחיה מזכי וכי אמרי אנא למאן דלא אפשר ליה הא אפשר ליה
Mais alors, pourquoi m’a-t-on fait lire ainsi ? — C’était à l’adresse de Rava. — Qu’on le fasse lire à Rava ! — Rava était en état de réprimande [céleste].
ואלא מ"ט אקריין הכי כלפי רבא ולקריין לרבא רבא נזוף הוה
Car Rav Yehouda a dit au nom de Rav : Quiconque enseigne à un disciple indigne tombe dans la Géhenne, ainsi qu’il est dit : « Toute ténèbre est cachée pour ses trésors ; un feu non attisé le dévorera ; il fera du mal au survivant dans sa tente » (Jb 20, 26). Et « survivant » ne désigne autre que le disciple des Sages, ainsi qu’il est dit : « Et parmi les survivants que l’Éternel appelle » (Jl 3, 5).
דאמר רב יהודה אמר רב כל השונה לתלמיד שאינו הגון נופל בגיהנם שנאמר (איוב כ, כו) כל חושך טמון לצפוניו תאכלהו אש לא נופח ירע שריד באהלו ואין שריד אלא ת"ח שנאמר (יואל ג, ה) ובשרידים אשר ה' קורא
Rabbi Zeïra a dit au nom de Rav : Quiconque enseigne à un disciple indigne est comme celui qui jette une pierre à Mercure, ainsi qu’il est dit : « Comme on lie une pierre dans une fronde, ainsi est celui qui donne de l’honneur à un sot » (Pr 26, 8). Et il est écrit : « Le plaisir ne sied pas au sot » (Pr 19, 10).
אמר רבי זירא אמר רב כל השונה לתלמיד שאינו הגון כזורק אבן למרקוליס שנאמר (משלי כו, ח) כצרור אבן במרגמה כן נותן לכסיל כבוד וכתיב (משלי יט, י) לא נאוה לכסיל תענוג:
Et celui qui s’associe avec eux doit [le] signaler. Même avec un idolâtre ? Or on objecte : Celui qui s’associe avec un cohen doit signaler, et celui qui s’associe avec un idolâtre, ou [qui vend] des consacrés devenus inaptes, n’a pas besoin de signaler.
והמשתתף עמהן צריך לרשום: ואפילו עם העובד כוכבים ורמינהו המשתתף עם כהן צריך לרשום והמשתתף עם העובד כוכבים ופסולי המוקדשים אין צריך לרשום
Original : Chullin 133a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.