est permis immédiatement, parce qu’ils l’échangent.
מותר מיד מפני שהן מחליפין
’Houlin 4b חולין
Structure du débat :Question 4
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Ils pensaient : de qui est cet [enseignement] ? De Rabbi Yehouda, qui dit que [l’interdit du] ’hamets après Pessa’h est de la Torah ; et on enseigne : « parce qu’ils l’échangent » ; on voit donc qu’il ne délaisse pas le permis pour manger l’interdit.
סברוה הא מני רבי יהודה היא דאמר חמץ אחר הפסח דאורייתא וקתני מפני שהן מחליפין אלמא לא שביק התירא ואכיל איסורא
D’où [le sais-tu] ? Peut-être est-ce de Rabbi Chimon, qui dit que [l’interdit du] ’hamets après Pessa’h est rabbinique ; et c’est quand [l’interdit est] rabbinique que nous sommes indulgents, mais quand il est de la Torah, nous ne sommes pas indulgents.
ממאי דלמא ר"ש היא דאמר חמץ אחר הפסח דרבנן וכי מקילינן בדרבנן בדאורייתא לא מקילינן
Et même si c’est de Rabbi Chimon, enseigne-t-on « car je dis qu’ils l’ont échangé » ? On enseigne « parce qu’ils l’échangent », c’est-à-dire qu’ils l’échangent certainement ; et si, pour [un interdit] rabbinique, il ne délaisse pas le permis pour manger l’interdit, pour [un interdit] de la Torah, à plus forte raison !
ותיהוי נמי ר"ש מי קתני שאני אומר החליפו מפני שמחליפין קתני דודאי מחליפין ומה בדרבנן לא שביק התירא ואכיל איסורא בדאורייתא לא כ"ש
Dirons-nous [que ceci] le soutient : Tous abattent, même un Samaritain, même un incirconcis, et même un Israélite apostat. Cet incirconcis, de quel cas s’agit-il ? Si l’on dit que ses frères sont morts à cause de la circoncision, c’est un Israélite irréprochable ! Il est donc évident [qu’il s’agit d’]un apostat quant à l’incirconcision, et [le tanna] considère que l’apostat pour une seule chose n’est pas apostat pour toute la Torah.
לימא מסייע ליה הכל שוחטין ואפילו כותי ואפילו ערל ואפילו ישראל מומר האי ערל ה"ד אילימא מתו אחיו מחמת מילה האי ישראל מעליא הוא אלא פשיטא מומר לערלות וקא סבר מומר לדבר אחד לא הוי מומר לכל התורה כולה
Cite la fin : « Et même un Israélite apostat. » Cet apostat, de quel cas s’agit-il ? Si c’est un apostat pour une autre chose, c’est la même chose que l’apostat quant à l’incirconcision ! N’est-ce donc pas un apostat pour la chose même [qu’il abat, les charognes], conformément à Rava ?
אימא סיפא ואפילו ישראל מומר האי מומר ה"ד אי מומר לדבר אחר היינו מומר לערלות אלא לאו מומר לאותו דבר וכדרבא
Non, en fait, je te dirai : un apostat pour la chose même, non ; pourquoi ? Puisqu’il y est habitué, c’est pour lui comme un permis. Il s’agit plutôt d’un apostat quant à l’idolâtrie, et conformément à Rav ’Anan, car Rav ’Anan a dit au nom de Chmouel : Un Israélite apostat quant à l’idolâtrie, il est permis de manger de son abattage.
לא לעולם אימא לך מומר לאותו דבר לא מ"ט כיון דדש ביה כהתירא דמי ליה אלא מומר לעבודת כוכבים וכדרב ענן דאמר רב ענן אמר שמואל ישראל מומר לעבודת כוכבים מותר לאכול משחיטתו
Revenons au texte : Rav ’Anan a dit au nom de Chmouel : Un Israélite apostat quant à l’idolâtrie, il est permis de manger de son abattage, car nous trouvons que Yehochaphat, roi de Juda, a profité du festin d’A’hav, comme il est dit : « A’hav sacrifia pour lui et pour le peuple qui était avec lui du petit et du gros bétail en abondance, et il l’incita à monter à Ramot-Guilead » (2 Ch 18, 2).
גופא אמר רב ענן אמר שמואל ישראל מומר לעבודת כוכבים מותר לאכול משחיטתו שכן מצינו ביהושפט מלך יהודה שנהנה מסעודת אחאב שנאמר (דברי הימים ב יח, ב) ויזבח לו אחאב צאן ובקר לרוב ולעם אשר עמו ויסיתהו לעלות אל רמות גלעד
Mais peut-être a-t-il sacrifié, sans que [Yehochaphat] ait mangé ? Il est écrit : « il l’incita ». Mais peut-être [l’incita-t-il] par des paroles ? Il n’y a pas d’incitation par des paroles.
ודלמא מיזבח זבח מיכל לא אכל ויסיתהו כתיב ודלמא בדברים אין הסתה בדברים
Non ? N’est-il pas écrit : « Si ton frère t’incite » (Dt 13, 7) ? [Il l’incite] en mangeant et en buvant. Mais n’est-il pas écrit : « Tu m’as incité contre lui pour l’engloutir sans raison » (Jb 2, 3) ? En haut, c’est différent.
ולא והכתיב (דברים יג, ז) כי יסיתך אחיך באכילה ובשתיה והכתיב (איוב ב, ג) ותסיתני בו לבלעו חנם למעלה שאני
Mais peut-être a-t-il bu de la boisson, mais n’a-t-il pas mangé de nourriture ? En quoi la boisson est-elle différente ? Parce que nous disons qu’un apostat quant à l’idolâtrie n’est pas un apostat pour toute la Torah ; [pour] la nourriture aussi, un apostat quant à l’idolâtrie n’est pas un apostat pour toute la Torah !
ודלמא משתא אשתי מיכל לא אכל מאי שנא שתיה דאמרינן מומר לעבודת כוכבים לא הוי מומר לכל התורה כולה אכילה נמי מומר לעבודת כוכבים לא הוי מומר לכל התורה כולה
Comment comparer ? La boisson, c’est leur vin ordinaire, et le vin des idolâtres n’avait pas encore été interdit ; mais pour la nourriture, je te dirai qu’un apostat quant à l’idolâtrie est un apostat pour toute la Torah.
הכי השתא שתיה סתם יינן הוא ועדיין לא נאסר יינן של עובדי כוכבים אבל אכילה אימא לך מומר לעבודת כוכבים הוי מומר לכל התורה כולה
Si tu veux, dis : ce n’est pas l’usage d’un roi de boire sans manger. Et si tu veux, dis : il est écrit « il sacrifia… et il l’incita » ; par quoi l’incita-t-il ? Par le sacrifice.
איבעית אימא לאו אורחיה דמלכא משתיא בלא מיכלא ואיבעית אימא ויזבח ויסיתהו כתיב במה הסיתו בזביחה
Mais peut-être est-ce ’Ovadia qui a abattu ? Il est écrit « en abondance » : ’Ovadia n’y aurait pas suffi.
ודלמא עובדיה זבח לרוב כתיב עובדיה לא הוה ספיק
Mais peut-être les sept mille ont-ils abattu, comme il est écrit : « Je laisserai en Israël sept mille [hommes], tous les genoux qui n’ont pas fléchi devant le Baal, etc. » (1 R 19, 18) ? Ils se cachaient d’Izével.
ודלמא שבעת אלפים זבוח דכתיב (מלכים א יט, יח) והשארתי בישראל שבעת אלפים כל הברכים אשר לא כרעו לבעל וגו' טמורי הוו מיטמרי מאיזבל
Mais peut-être les hommes d’A’hav étaient-ils irréprochables ? Cela ne peut te venir à l’esprit, car il est écrit : « Un souverain qui prête l’oreille à une parole mensongère, tous ses serviteurs sont méchants » (Pr 29, 12).
ודלמא גברי דאחאב הוו מעלו לא ס"ד דכתיב (משלי כט, יב) מושל מקשיב על דבר שקר כל משרתיו רשעים
Mais peut-être les hommes de Yehochaphat n’étaient-ils pas non plus irréprochables : les hommes d’A’hav abattirent et les hommes de Yehochaphat mangèrent ; ’Ovadia abattit et Yehochaphat mangea ?
ודלמא גברי דיהושפט נמי לא הוו מעלו זבוח גברי דאחאב אכול גברי דיהושפט זבוח עובדיה אכל יהושפט
Cela ne peut te venir à l’esprit, car de ce que « un souverain qui prête l’oreille à une parole mensongère, tous ses serviteurs sont méchants », [on déduit que] pour une parole de vérité, ses serviteurs sont justes.
לא סלקא דעתך מדמושל מקשיב על דבר שקר כל משרתיו רשעים הא לדבר אמת משרתיו צדיקים
Mais peut-être les hommes d’A’hav abattirent-ils, et A’hav et ses hommes mangèrent ; les hommes de Yehochaphat abattirent, et Yehochaphat et ses hommes mangèrent ?
ודלמא זבוח גברי דאחאב אכל אחאב וגבריה זבוח גברי דיהושפט אכל יהושפט וגבריה
Original : Chullin 4b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.