l’akounas, l’afounas, le kaspatyas, l’akhspatyas et l’atounas, il est permis.
אקונס ואפונס כספתיאס ואכספטיאס ואטונס ה"ז מותר
’Houlin 66b חולין
Structure du débat :Baraïta 2Question 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Nous avons appris là : Tout ce qui a des écailles a des nageoires, mais il y en a qui ont des nageoires et n’ont pas d’écailles. S’il a des écailles et des nageoires, c’est un poisson pur ; s’il a des nageoires et n’a pas d’écailles, c’est un poisson impur.
תנן התם כל שיש לו קשקשת יש לו סנפיר ויש שיש לו סנפיר ואין לו קשקשת יש לו קשקשת ויש לו סנפיר דג טהור יש לו סנפיר ואין לו קשקשת דג טמא
Voyons : nous nous appuyons sur les écailles. Que le Miséricordieux écrive les écailles et n’écrive pas les nageoires ! Si le Miséricordieux avait écrit les écailles sans écrire les nageoires, j’aurais dit : que sont les écailles ? Des nageoires, et [j’aurais permis] même un poisson impur. [C’est pourquoi] le Miséricordieux a écrit nageoires et écailles.
מכדי אקשקשת קא סמכינן ליכתוב רחמנא קשקשת ולא ליכתוב סנפיר אי כתב רחמנא קשקשת ולא כתב סנפיר הוה אמינא מאי קשקשת סנפיר ואפי' דג טמא כתב רחמנא סנפיר וקשקשת
Et maintenant que le Miséricordieux a écrit nageoires et écailles, d’où [sait-on] que les écailles sont un vêtement ? Car il est écrit : « Il était revêtu d’une cuirasse à écailles » (1 S 17, 5). Qu’alors le Miséricordieux écrive les écailles et n’écrive pas les nageoires !
והשתא דכתב רחמנא סנפיר וקשקשת ממאי דקשקשת לבושא הוא דכתיב (שמואל א יז, ה) ושריון קשקשים הוא לבוש וליכתוב רחמנא קשקשת ולא ליכתוב סנפיר
Rabbi Abbahou a dit, et c’est aussi ce qu’a enseigné l’école de Rabbi Yichmaël : « Il rendra la Torah grande et glorieuse » (Is 42, 21).
א"ר אבהו וכן תנא דבי ר' ישמעאל (ישעיהו מב, כא) יגדיל תורה ויאדיר
Les Sages ont enseigné : De ce qu’il est dit : mange celui qui en a, j’entends : ne mange pas celui qui n’en a pas ; et de ce qu’il est dit : ne mange pas celui qui n’en a pas, j’entends : mange celui qui en a. Pourquoi l’a-t-il répété ? Pour qu’on enfreigne à son sujet un commandement positif et un interdit.
ת"ר ממשמע שנאמר אכול את שיש לו שומע אני אל תאכל את שאין לו וממשמע שנאמר אל תאכל את שאין לו שומע אני אכול את שיש לו ולמה שנאן לעבור עליו בעשה ולא תעשה
« Vous mangerez de tout ce qui est dans l’eau » (Lv 11, 9). Pourquoi le verset le dit-il ? Car on aurait pu penser : puisqu’Il a permis explicitement et qu’Il a permis sans précision, de même que lorsqu’Il a permis explicitement, Il n’a permis que dans les récipients, de même lorsqu’Il a permis sans précision, Il n’a permis que dans les récipients. D’où [sait-on qu’il faut] inclure les citernes, les fossés et les grottes, de sorte qu’on se penche et qu’on y boive sans s’abstenir ? Le verset dit : « Vous mangerez de tout ce qui est dans l’eau ».
(ויקרא יא, ט) תאכלו מכל אשר במים מה ת"ל שיכול הואיל והתיר במפורש והתיר בסתם מה כשהתיר במפורש לא התיר אלא בכלים אף כשהתיר בסתם לא התיר אלא בכלים מנין לרבות בורות שיחין ומערות ששוחה ושותה מהן ואינו נמנע ת"ל תאכלו מכל אשר במים
Où a-t-Il permis dans les récipients ? Car il est écrit : « Voici ce que vous mangerez de tout ce qui est dans l’eau », etc. « dans les mers et dans les rivières » : c’est là que celui qui en a, mange-le, et celui qui n’en a pas, ne le mange pas ; mais dans les récipients, même s’il n’en a pas, mange-le.
היכן התיר בכלים דכתיב את זה תאכלו מכל אשר במים וגו' בימים ובנחלים הוא דכי אית ליה אכול דלית ליה לא תיכול הא בכלים אע"ג דלית ליה אכול
Dis plutôt : dans les récipients, même s’il en a, ne le mange pas ! N’y pense pas, car il est écrit : « Et tout ce qui n’a pas de nageoires et d’écailles dans les mers et dans les rivières, parmi tout ce qui pullule dans l’eau » (Lv 11, 10) : dans les mers et dans les rivières, celui qui n’en a pas, ne le mange pas ; mais dans les récipients, même s’il n’en a pas, mange-le.
אימא בכלים אע"ג דאית ליה לא תיכול לא סלקא דעתך דכתיב (ויקרא יא, י) וכל אשר אין לו סנפיר וקשקשת בימים ובנחלים מכל שרץ המים בימים ובנחלים דלית ליה לא תיכול הא בכלים אע"ג דלית ליה אכול
Mais dis : « dans l’eau » est une généralité, « dans les mers et dans les rivières » est un détail ; généralité et détail : la généralité ne comprend que ce qui est dans le détail. Les mers et les rivières, oui ; les fosses et les tranchées, non.
ואימא במים כלל בימים ובנחלים פרט כלל ופרט אין בכלל אלא מה שבפרט ימים ונחלים אין נעיצין וחריצין לא
« Dans l’eau » reprend la généralité.
במים חזר וכלל
Ces deux généralités sont adjacentes l’une à l’autre ! Ravina a dit : Comme on dit en terre d’Israël : Partout où tu trouves deux généralités adjacentes l’une à l’autre,
הני תרי כללי דסמיכי להדדי נינהו אמר רבינא כדאמרי במערבא כל מקום שאתה מוצא שני כללות הסמוכין זה לזה
Original : Chullin 66b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.