Mais ses pères lui avaient laissé un domaine où se distinguer ; moi aussi, mes pères m’ont laissé un domaine où me distinguer.
אלא מקום הניחו לו אבותיו להתגדר בו אף אני מקום הניחו לי אבותי להתגדר בו
’Houlin 7a חולין
Structure du débat :Question 2
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
De là [on apprend qu’]un érudit qui a énoncé une parole de halakha, on ne l’écarte pas ; d’autres disent : on ne le délaisse pas ; d’autres disent : on ne le rend pas présomptueux.
מכאן לתלמיד חכם שאמר דבר הלכה שאין מזיחין אותו ואמרי לה אין מזניחין אותו ואמרי לה אין מזחיחין אותו
Celui qui dit « on ne l’écarte pas », comme il est écrit : « Le pectoral ne s’écartera pas » (Ex 28, 28) ; celui qui dit « on ne le délaisse pas », car il est écrit : « Car l’Éternel ne délaisse pas pour toujours » (Lm 3, 31) ; celui qui dit « on ne le rend pas présomptueux », car nous avons appris : Lorsque se multiplièrent les présomptueux, les controverses se multiplièrent en Israël.
מאן דאמר מזיחין כדכתיב (שמות כח, כח) ולא יזח החשן ומאן דאמר אין מזניחין דכתיב (איכה ג, לא) כי לא יזנח לעולם ה' ומאן דאמר מזחיחין דתנן משרבו זחוחי הלב רבו מחלוקות בישראל
Yehouda, fils de Rabbi Chimon ben Pazi, objecta : Y a-t-il quelqu’un pour dire que Beit-Cheân ne fait pas partie de la terre d’Israël ? Or il est écrit : « Menaché ne déposséda pas Beit-Cheân et ses localités, ni Taanakh et ses localités » (Jg 1, 27) !
מתקיף לה יהודה בריה דר' שמעון בן פזי ומי איכא למאן דאמר דבית שאן לאו מארץ ישראל היא והכתיב (שופטים א, כז) ולא הוריש מנשה את בית שאן ואת בנותיה ואת תענך ואת בנותיה
Il lui avait échappé ce qu’a dit Rabbi Chimon ben Elyakim au nom de Rabbi Éléazar ben Pedat, qui l’a dit au nom de Rabbi Éléazar ben Chamoua : Bien des villes, ceux qui montèrent d’Égypte les conquirent, et ceux qui montèrent de Babylonie ne les conquirent pas.
אישתמיטתיה הא דאמר ר' שמעון בן אליקים משום ר' אלעזר בן פדת שאמר משום ר' אלעזר בן שמוע הרבה כרכים כבשום עולי מצרים ולא כבשום עולי בבל
Et il considère que la première sanctification a sanctifié pour son temps et n’a pas sanctifié pour l’avenir ; et ils les ont laissées afin que les pauvres puissent compter sur elles pendant la septième année.
וקסבר קדושה ראשונה קדשה לשעתה ולא קדשה לעתיד לבא והניחום כדי שיסמכו עליהן עניים בשביעית
Rabbi Yirmeya dit à Rabbi Zeïra : Mais Rabbi Meïr n’a mangé qu’une simple feuille ! Il lui répondit : Il l’a mangée d’une botte, et nous avons appris : Le légume que l’on botte [est soumis à la dîme] dès qu’il est botté.
אמר ליה ר' ירמיה לרבי זירא והא ר' מאיר עלה בעלמא הוא דאכיל אמר ליה מאגודה אכליה ותנן ירק הנאגד משיאגד
Mais peut-être n’y a-t-il pas pensé ? Si, par le bétail des justes, le Saint, béni soit-Il, n’amène pas de faute, à plus forte raison par les justes eux-mêmes !
ודלמא לאו אדעתיה השתא בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידן צדיקים עצמן לא כל שכן
Mais peut-être a-t-il prélevé la dîme pour eux à partir d’un autre endroit ? Les ’haverim ne sont pas soupçonnés de prélever la terouma sur ce qui n’est pas à proximité. Mais peut-être a-t-il fixé son regard d’un côté et mangé de l’autre côté ? Il lui répondit : Vois quel grand homme témoigne à son sujet !
ודלמא עישר עליהם ממקום אחר לא נחשדו חברים לתרום שלא מן המוקף ודלמא נתן עיניו בצד זה ואכל בצד אחר אמר ליה חזי מאן גברא רבה קמסהיד עליה
Qu’est-ce que le [récit du] « bétail des justes » ? Rabbi Pin’has ben Yaïr allait racheter des captifs. Il rencontra le fleuve Guinaï.
מאי בהמתן של צדיקים דרבי פנחס בן יאיר הוה קאזיל לפדיון שבויין פגע ביה בגינאי נהרא
Il lui dit : Guinaï, partage tes eaux pour moi, et je passerai à travers toi. [Le fleuve] lui répondit : Tu vas faire la volonté de ton Créateur, et moi je vais faire la volonté de mon Créateur ; toi, il est douteux que tu y parviennes ou non ; moi, j’y parviens à coup sûr. Il lui dit : Si tu ne te partages pas, je décrète contre toi que les eaux ne passent plus jamais en toi. Il se partagea pour lui.
אמר ליה גינאי חלוק לי מימך ואעבור בך אמר ליה אתה הולך לעשות רצון קונך ואני הולך לעשות רצון קוני אתה ספק עושה ספק אי אתה עושה אני ודאי עושה אמר ליה אם אי אתה חולק גוזרני עליך שלא יעברו בך מים לעולם חלק ליה
Il y avait là un homme qui transportait du blé pour Pessa’h. [Rabbi Pin’has] lui dit : Partage-toi aussi pour celui-ci, qui est occupé à une mitsva. Il se partagea pour lui. Il y avait là un marchand arabe qui les accompagnait. Il lui dit : Partage-toi aussi pour celui-ci, afin qu’il ne dise pas : « C’est ainsi qu’on traite ses compagnons de route ? » Il se partagea pour lui.
הוה ההוא גברא דהוה דארי חיטי לפיסחא אמר ליה חלוק ליה נמי להאי דבמצוה עסיק חלק ליה הוה ההוא טייעא דלווה בהדייהו אמר ליה חלוק ליה נמי להאי דלא לימא כך עושים לבני לויה חלק ליה
Rav Yossef dit : Combien cet homme est-il plus grand que Moïse et les six cent mille ! Car là, ce fut une seule fois, et ici, trois fois. Mais peut-être ici aussi est-ce une seule fois ? [Disons] donc : comme Moïse et les six cent mille.
אמר רב יוסף כמה נפיש גברא ממשה ושתין רבוון דאילו התם חד זימנא והכא תלתא זימנין ודלמא הכא נמי חדא זימנא אלא כמשה ושתין רבוון
Il arriva dans une auberge. On jeta de l’orge à son âne ; il ne mangea pas.
אקלע לההוא אושפיזא רמו ליה שערי לחמריה לא אכל
Original : Chullin 7a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.