et elle était [grande] comme de Bei Mikhsé jusqu’à la forteresse de Toulbanki : vingt-deux parasanges de long et six parasanges de large.
והויא כמבי מיכסי עד אקרא דתולבנקי כ"ב פרסי אורכא ופותיא שיתא פרסי
Ketoubot 112a כתובות
Structure du débat :Baraïta 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Rabbi ’Helbo, Rabbi ’Avira et Rabbi Yossé bar ’Hanina arrivèrent en un certain endroit. On leur apporta une pêche qui était comme une marmite de Kfar Hino. Et une marmite de Kfar Hino, combien est-ce ? Cinq séa. Ils en mangèrent un tiers, en abandonnèrent un tiers, et en donnèrent un tiers à leurs bêtes.
רבי חלבו ור' עוירא ור' יוסי בר חנינא איקלעו לההוא אתרא אייתו קמייהו אפרסקא דהוה כאילפס כפר הינו ואילפס כפר הינו כמה הוי ה' סאין אכלו שליש והפקירו שליש ונתנו לפני בהמתן שליש
L’année suivante, Rabbi Éléazar arriva là-bas, et on lui en apporta [une]. Il la tint dans sa main et dit : « Une terre fertile en saline, à cause de la méchanceté de ses habitants » (Ps 107, 34).
לשנה איקלע ר' אלעזר להתם ואייתו לקמיה נקטו בידיה ואמר (תהלים קז, לד) ארץ פרי למלחה מרעת יושבי בה
Rabbi Yehochoua ben Lévi arriva à Gabla. Il vit des grappes qui se tenaient [grosses] comme des veaux. Il dit : « Des veaux entre les vignes ! » On lui dit : « Ce sont des grappes. » Il dit : « Terre, terre, rentre tes fruits ! Pour qui fais-tu sortir tes fruits ? Pour ces Arabes qui se sont dressés contre nous à cause de nos péchés ? »
רבי יהושע בן לוי איקלע לגבלא חזנהו להנהו קטופי דהוו קיימי כי עיגלי אמר עגלים בין הגפנים אמרו ליה קטופי נינהו אמר ארץ ארץ הכניסי פירותייך למי את מוציאה פירותייך לערביים הללו שעמדו עלינו בחטאתינו
L’année suivante, Rabbi ’Hiya arriva là-bas. Il les vit qui se tenaient [grosses] comme des chèvres. Il dit : « Des chèvres entre les vignes ! » On lui dit : « Va-t’en, ne nous fais pas comme ton collègue. »
לשנה איקלע ר' חייא להתם חזנהו דהוו קיימי כעיזי אמר עזים בין הגפנים אמרו ליה זיל לא תעביד לן כי חברך:
Nos maîtres ont enseigné : Dans les bénédictions de la terre d’Israël, une surface d’un séa produit cinquante mille kor. Dans la terre habitée de Tsoan, une surface d’un séa produit soixante-dix kor. Car il a été enseigné : Rabbi Meïr a dit : J’ai vu dans la vallée de Beit Chean une surface d’un séa produire soixante-dix kor.
תנו רבנן בברכותיה של ארץ ישראל בית סאה עושה חמשת ריבוא כורין בישיבתה של צוען בית סאה עושה שבעים כורין דתניא אמר רבי מאיר אני ראיתי בבקעת בית שאן בית סאה עושה שבעים כורין
Et il n’y a pas de meilleure parmi tous les pays que la terre d’Égypte, ainsi qu’il est dit : « Comme le jardin de l’Éternel, comme la terre d’Égypte » (Gn 13, 10) ; et il n’y a pas de meilleure dans toute la terre d’Égypte que Tsoan, où l’on élevait des rois, car il est écrit : « Car ses princes étaient à Tsoan » (Is 30, 4). Et il n’y a pas [de terre] plus rocailleuse dans toute la terre d’Israël que Hébron, où l’on enterrait les morts.
ואין לך מעולה בכל ארצות יותר מארץ מצרים שנאמר (בראשית יג, י) כגן ה' כארץ מצרים ואין לך מעולה בכל ארץ מצרים יותר מצוען דהוו מרבו בה מלכים דכתיב (ישעיהו ל, ד) כי היו בצוען שריו ואין לך טרשים בכל א"י יותר מחברון דהוו קברי בה שיכבי
Et malgré cela, Hébron était [mieux] bâtie que Tsoan, au septuple, car il est écrit : « Et Hébron avait été bâtie sept ans avant Tsoan d’Égypte » (Nb 13, 22). Que signifie « bâtie » ? Si l’on dit bâtie littéralement, est-il possible qu’un homme bâtisse une maison pour son fils cadet avant de la bâtir pour son fils aîné ? Ainsi qu’il est dit : « Et les fils de Cham : Couch, Mitsraïm, Pout et Canaan » (Gn 10, 6).
ואפילו הכי חברון מבונה על אחת משבעה בצוען דכתיב (במדבר יג, כב) וחברון שבע שנים נבנתה לפני צוען מצרים מאי נבנתה אילימא נבנתה ממש אפשר אדם בונה בית לבנו קטן קודם שיבנה לבנו גדול שנאמר (בראשית י, ו) ובני חם כוש ומצרים ופוט וכנען
C’est donc qu’elle était mieux pourvue que Tsoan, au septuple. Et cela s’applique à la [terre] rocailleuse ; mais [pour la terre] non rocailleuse, cinq cents [fois].
אלא שמבונה על אחת משבעה בצוען והני מילי בטרשים אבל שלא בטרשים חמש מאה
Et cela s’applique hors de ses bénédictions ; mais dans ses bénédictions, il est écrit : « Isaac sema dans cette terre, etc. » (Gn 26, 12).
והני מילי שלא בברכותיה אבל בברכותיה כתיב (בראשית כו, יב) ויזרע יצחק בארץ ההיא וגו'
Il a été enseigné : Rabbi Yossé a dit : Un séa [de blé] en Judée produisait cinq séa : un séa de farine, un séa de fleur de farine, un séa de son, un séa de gros son et un séa de recoupe. Un certain sadducéen dit à Rabbi ’Hanina : « Vous la louez bien, votre terre ! Mon père m’a laissé une seule surface d’un séa ; d’elle [je tire] de l’huile, d’elle du vin, d’elle des céréales, d’elle des légumineuses, d’elle paissent mes troupeaux. »
תניא אמר רבי יוסי סאה ביהודה היתה עושה חמש סאין סאה קמח סאה סלת סאה סובין סאה מורסין וסאה קיבוריא א"ל ההוא צדוקי לר' חנינא יאה משבחיתו בה בארעכון בית סאה אחת הניח לי אבא ממנה משח ממנה חמר ממנה עיבור ממנה קיטניות ממנה רועות מקנתי
Un Amoréen dit à un habitant de la terre d’Israël : « Ce palmier qui se tient au bord du Jourdain, combien en récoltez-vous ? » Il lui dit : « Soixante kor. » Il lui dit : « Vous n’y êtes pas encore entrés que vous l’avez déjà ruinée ! Nous, nous en récoltions cent vingt kor. » Il lui dit : « Moi aussi, je ne te parle que d’un côté. »
א"ל ההוא בר אמוראה לבר ארעא דישראל האי [תאלתא] דקיימא אגודא דירדנא כמה גדריתו מינה אמר ליה שיתין כורי א"ל אכתי לא עייליתו בה אחריבתוה אנן מאה ועשרים כורי הוה גזרינן מינה אמר ליה אנא נמי מחד גיסא קאמינא לך
Rav ’Hisda a dit : Que signifie ce qui est écrit : « Je te donnerai une terre de délices, l’héritage de la gazelle (tsevi) » (Jr 3, 19) ? Pourquoi la terre d’Israël est-elle comparée à une gazelle ? Pour te dire : de même que la peau de la gazelle ne contient [plus] sa chair [une fois écorchée], de même la terre d’Israël ne contient [plus] ses fruits. Autre explication : de même que la gazelle est la plus rapide de tous les animaux, de même la terre d’Israël est la plus rapide de tous les pays à mûrir ses fruits.
אמר רב חסדא מאי דכתיב (ירמיהו ג, יט) ואתן לך ארץ חמדה נחלת צבי למה ארץ ישראל נמשלה לצבי לומר לך מה צבי זה אין עורו מחזיק בשרו אף ארץ ישראל אינה מחזקת פירותיה דבר אחר מה צבי זה קל מכל החיות אף ארץ ישראל קלה מכל הארצות לבשל את פירותיה
Ou bien : de même que la gazelle est rapide mais que sa chair n’est pas grasse, de même la terre d’Israël serait rapide à mûrir mais ses fruits ne seraient pas gras ? L’Écriture dit : « ruisselant de lait et de miel » : plus gras que le lait et plus doux que le miel.
אי מה צבי זה קל ואין בשרו שמן אף ארץ ישראל קלה לבשל ואין פירותיה שמנים תלמוד לומר זבת חלב ודבש שמנים מחלב ומתוקים מדבש
Lorsque Rabbi Éléazar monta en terre d’Israël, il dit : « J’ai échappé à l’une. » Quand on lui conféra l’ordination, il dit : « J’ai échappé à deux. » Quand on le fit siéger au conseil de l’intercalation, il dit : « J’ai échappé à trois »,
רבי אלעזר כי הוה סליק לארץ ישראל אמר פלטי לי מחדא כי סמכוהו אמר פלטי לי מתרתי כי אותבוהו בסוד העיבור אמר פלטי לי מתלת
ainsi qu’il est dit : « Et Ma main sera contre les prophètes qui ont des visions vaines, etc. ; ils ne seront pas dans le conseil de Mon peuple » (Ez 13, 9) : c’est le conseil de l’intercalation ; « et ils ne seront pas inscrits dans le registre de la maison d’Israël » : c’est l’ordination ; « et ils ne viendront pas sur la terre d’Israël » : au sens littéral.
שנאמר (יחזקאל יג, ט) והיתה ידי אל הנביאים החוזים שוא וגו' בסוד עמי לא יהיו זה סוד עיבור ובכתב בית ישראל לא יכתבו זה סמיכה ואל אדמת ישראל לא יבואו כמשמעו
Lorsque Rabbi Zeïra monta en terre d’Israël, il ne trouva pas de bac pour traverser ; il se saisit d’une corde [tendue] et traversa. Un certain sadducéen lui dit : « Peuple précipité, qui avez fait passer votre bouche avant vos oreilles, vous en êtes encore à votre précipitation ! » Il lui dit : « Un lieu que Moïse et Aaron n’ont pas mérité, qui me dit que je le mériterai ? »
רבי זירא כי הוה סליק לא"י לא אשכח מברא למעבר נקט במצרא וקעבר אמר ליה ההוא צדוקי עמא פזיזא דקדמיתו פומייכו לאודנייכו אכתי בפזיזותייכו קיימיתו אמר ליה דוכתא דמשה ואהרן לא זכו לה אנא מי יימר דזכינא לה:
Rabbi Abba baisait les rochers d’Akko. Rabbi ’Hanina réparait ses obstacles [sur les routes]. Rabbi Ami et Rabbi Assi
ר' אבא מנשק כיפי דעכו ר' חנינא מתקן מתקליה ר' אמי ורבי אסי
Original : Ketubot 112a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.