Structure du débat :Baraïta 1Question 2Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
elle finira par souffrir [de même] sous son mari ? On lui répondit : Celle qui a des relations de force n’est pas comparable à celle qui a des relations de plein gré. Rav Na’hman a donc dit au nom de Rabba bar Avouha : [Il s’agit de] la douleur de l’écartement des jambes, ainsi qu’il est dit : « Tu as écarté tes jambes pour tout passant » (Ez 16, 25).
שסופה להצטער תחת בעלה אמרו לו אינו דומה נבעלת באונס לנבעלת ברצון אלא אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה צער של פיסוק הרגלים וכן הוא אומר (יחזקאל טז, כה) ותפשקי את רגליך לכל עובר
S’il en est ainsi, la séduite aussi [devrait y avoir droit] ! Rav Na’hman a dit au nom de Rabba bar Avouha : Une parabole : à quoi ressemble le cas de la séduite ? À un homme qui dit à son prochain : « Déchire mes soieries, et tu seras quitte. » — Mais [ces droits] appartiennent à son père ! Rav Na’hman a donc dit au nom de Rabba bar Avouha : Les plus avisées d’entre elles disent que la séduite n’éprouve pas de douleur.
אי הכי מפותה נמי אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה משל דמפותה למה הדבר דומה לאדם שאמר לחבירו קרע שיראין שלי והפטר שלי דאבוה נינהו אלא אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה פקחות שבהן אומרות מפותה אין לה צער
Mais nous voyons bien qu’elle en éprouve ! Abayé a dit : Ma mère m’a dit : Comme de l’eau chaude sur la tête d’un chauve. Rava a dit : La fille de Rav ’Hisda m’a dit : Comme la piqûre de la lancette du saigneur. Rav Papa a dit : La fille d’Abba de Soura m’a dit : Comme du pain dur dans la mâchoire.
והא קא חזינן דאית לה אמר אביי אמרה לי אם כמיא חמימי על רישיה דקרחא רבא אמר אמרה לי בת רב חסדא כי ריבדא דכוסילתא רב פפא אמר אמרה לי בת אבא סוראה כי נהמא אקושא בחינכי:
« Le violeur paie aussitôt, et le séducteur lorsqu’il la renvoie, etc. » Lorsqu’il la renvoie ? C’est donc sa femme ! Abayé a dit : Dis : lorsqu’il ne l’épouse pas. On l’a également enseigné : Bien qu’on ait dit que le séducteur paie [l’amende] lorsqu’il ne l’épouse pas, la honte et la dépréciation, il les paie aussitôt. Et tant pour le violeur que pour le séducteur, elle comme son père peuvent s’opposer [au mariage].
האונס נותן מיד המפתה לכשיוציא וכו': לכשיוציא אשתו היא אמר אביי אימא לכשלא יכנוס תניא נמי הכי אע"פ שאמרו המפתה נותן לכשלא יכנוס בושת ופגם נותן מיד ואחד האונס ואחד המפתה בין היא ובין אביה יכולין לעכב
Cela se comprend pour la séduite, car il est écrit : « Si son père refuse » (Ex 22, 16). Je n’aurais que son père ; elle-même, d’où [le sait-on] ? Le verset dit : « refuse [refuser] » : en tout cas.
בשלמא מפותה כתיב (שמות כב, טז) אם מאן ימאן אביה אין לי אלא אביה היא עצמה מנין תלמוד לומר ימאן מכל מקום
Mais pour le violeur, cela se comprend pour elle, car il est écrit : « Et elle sera pour lui [une femme] » (Dt 22, 29) : avec son consentement à elle. Mais son père, d’où le savons-nous ?
אלא אונס בשלמא איהי כתיב (דברים כב, כט) ולו תהיה מדעתה אלא אביה מנלן
Abayé a dit : Pour que le pécheur ne soit pas récompensé. Rava a dit : [C’est un raisonnement] a fortiori : si pour le séducteur, qui n’a transgressé que la volonté de son père, elle comme son père peuvent s’opposer, pour le violeur, qui a transgressé la volonté de son père et la sienne propre, à plus forte raison !
אמר אביי שלא יהא חוטא נשכר רבא אמר ק"ו ומה מפתה שלא עבר אלא על דעת אביה בלבד בין היא ובין אביה יכולין לעכב אונס שעבר על דעת אביה ועל דעת עצמה לא כל שכן
Rava ne dit pas comme Abayé : puisqu’il paie l’amende, le pécheur n’est pas récompensé. Abayé ne dit pas comme Rava : pour le séducteur, comme elle peut s’opposer, son père aussi peut s’opposer ; pour le violeur, comme elle ne peut pas s’opposer [à ce qu’il l’épouse, s’il le veut], son père non plus ne peut s’opposer.
רבא לא אמר כאביי כיון דקא משלם קנס לאו חוטא נשכר הוא אביי לא אמר כרבא מפתה דאיהו מצי מעכב אביה נמי מצי מעכב אונס דאיהו לא מצי מעכב אביה נמי לא מצי מעכב
Il est enseigné ailleurs : Bien qu’on ait dit que le violeur paie aussitôt, lorsqu’il la renvoie, elle n’a rien à réclamer de lui. — Lorsqu’il la renvoie ? Peut-il donc la renvoyer ? — Dis : lorsqu’elle part elle-même, elle n’a rien à réclamer de lui. S’il est mort, l’argent de son amende tient lieu de sa ketouba. Rabbi Yossé, fils de Rabbi Yehouda, dit : Elle a une ketouba d’une mané.
תניא אידך אע"פ שאמרו אונס נותן מיד כשיוציא הוא אין לה עליו כלום כשיוציא מי מצי מפיק לה אימא כשתצא היא אין לה עליו כלום מת יצא כסף קנסה בכתובתה רבי יוסי ברבי יהודה אומר יש לה כתובה מנה
Sur quoi divergent-ils ? Les Sages pensent : Quelle est la raison pour laquelle les Sages ont institué la ketouba ? Pour qu’il ne lui soit pas facile de la renvoyer ; or celui-ci ne peut pas la renvoyer. Et Rabbi Yossé, fils de Rabbi Yehouda, pense : Celui-ci aussi peut la tourmenter jusqu’à ce qu’elle dise : « Je ne veux pas de toi. »
במאי קמיפלגי רבנן סברי טעמא מאי תקינו רבנן כתובה כדי שלא תהא קלה בעיניו להוציאה והא לא מצי מפיק לה ורבי יוסי ברבי יהודה סבר הא נמי מצער לה עד דאמרה היא לא בעינא לך:
« Le violeur boit dans son pot. » Rava de Parzakia dit à Rav Achi : Puisqu’on apprend [ces deux sujets] l’un de l’autre,
אונס שותה בעציצו: אמר ליה רבא מפרזקיא לרב אשי מכדי מיגמר גמרי מהדדי
Original : Ketubot 39b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.