d’une sandale qui n’a pas de talon. — S’il en est ainsi, que le verset écrive « naal » ; que signifie « hanaal » ? Déduis-en deux [choses].
למסולים שאין לו עקב אם כן ניכתוב קרא נעל מאי הנעל שמעת מינה תרתי:
Kiddouchin 14b קידושין
Structure du débat :Michna 1Question 2
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
MICHNA: L’esclave hébreu est acquis par l’argent et par l’acte ; et il s’acquiert lui-même par les années, par le jubilé et par la déduction de l’argent. La servante hébraïque a [un moyen] de plus que lui, car elle s’acquiert elle-même par les signes [de puberté]. Celui dont l’oreille a été percée est acquis par le perçage, et il s’acquiert lui-même par le jubilé et par la mort du maître.
מתני׳ עבד עברי נקנה בכסף ובשטר וקונה עצמו בשנים וביובל ובגרעון כסף יתירה עליו אמה העבריה שקונה את עצמה בסימנין הנרצע נקנה ברציעה וקונה את עצמו ביובל ובמיתת האדון:
GUEMARA: « L’esclave hébreu est acquis par l’argent. » D’où le savons-nous ? Le verset dit : « Sur l’argent de son acquisition » (Lv 25, 51) : cela enseigne qu’il est acquis par l’argent. Nous l’avons trouvé pour l’esclave hébreu vendu à un idolâtre, puisque toute son acquisition se fait par l’argent ;
גמ׳ עבד עברי נקנה בכסף מנלן אמר קרא (ויקרא כה, נא) מכסף מקנתו מלמד שנקנה בכסף אשכחן עבד עברי הנמכר לעובד כוכבים הואיל וכל קנינו בכסף
vendu à un Israélite, d’où le savons-nous ? Le verset dit : « Il la fera racheter » (Ex 21, 8) : cela enseigne qu’elle déduit [une part] de son prix de rachat et qu’elle sort.
נמכר לישראל מנלן אמר קרא (שמות כא, ח) והפדה מלמד שמגרעת פדיונה ויוצאה
Nous l’avons trouvé pour la servante hébraïque : puisqu’elle est consacrée par l’argent, elle est acquise par l’argent. L’esclave hébreu, d’où le savons-nous ? Le verset dit : « Si ton frère hébreu, ou une Hébreue, t’est vendu, il te servira six ans » (Dt 15, 12) : il compare l’Hébreu à l’Hébreue.
אשכחן אמה העבריה הואיל ומיקדשה בכסף מיקניא בכסף עבד עברי מנלן אמר קרא (דברים טו, יב) כי ימכר לך אחיך העברי או העבריה ועבדך שש שנים מקיש עברי לעבריה
Nous l’avons trouvé pour celui que le tribunal a vendu, puisqu’il est vendu contre son gré ; celui qui se vend lui-même, d’où le savons-nous ?
אשכחן מכרוהו ב"ד הואיל ונמכר בעל כורחו מוכר עצמו מנלן
On l’apprend par l’analogie « salarié » (Dt 15, 18) – « salarié » (Lv 25, 40). Cela convient pour celui qui apprend « salarié »–« salarié » ; mais pour celui qui n’apprend pas « salarié »–« salarié », que peut-on dire ?
יליף (דברים טו, יח) שכיר (ויקרא כה, מ) שכיר הניחא למאן דיליף שכיר שכיר אלא למאן דלא יליף שכיר שכיר מאי איכא למימר
Le verset dit : « Et si [la main de l’étranger] atteint » (Lv 25, 47) : [le « et »] ajoute au sujet précédent, et le [passage] d’en haut s’apprend de celui d’en bas.
אמר קרא (ויקרא כה, מז) וכי תשיג מוסף על ענין ראשון וילמד עליון מתחתון
Et quel tanna n’apprend pas « salarié »–« salarié » ? C’est ce tanna-ci, car il est enseigné : Celui qui se vend lui-même est vendu pour six [ans] et pour plus de six ; celui que le tribunal a vendu n’est vendu que pour six.
ומאן תנא דלא יליף שכיר שכיר האי תנא הוא דתניא המוכר עצמו נמכר לשש ויתר על שש מכרוהו ב"ד אינו נמכר אלא לשש
Celui qui se vend lui-même n’a pas l’oreille percée ; celui que le tribunal a vendu a l’oreille percée. À celui qui se vend lui-même, on ne fait pas de présent ; à celui que le tribunal a vendu, on fait un présent. À celui qui se vend lui-même, son maître ne donne pas de servante cananéenne ; à celui que le tribunal a vendu, son maître donne une servante cananéenne.
המוכר עצמו אינו נרצע מכרוהו ב"ד נרצע מוכר עצמו אין מעניקים לו מכרוהו ב"ד מעניקים לו המוכר עצמו אין רבו מוסר לו שפחה כנענית מכרוהו ב"ד רבו מוסר לו שפחה כנענית
Rabbi Éléazar dit : L’un comme l’autre n’est vendu que pour six [ans] ; l’un comme l’autre a l’oreille percée ; à l’un comme à l’autre on fait un présent ; à l’un comme à l’autre son maître donne une servante cananéenne. N’est-ce pas sur ceci qu’ils sont en désaccord : le premier tanna n’apprend pas « salarié »–« salarié », et Rabbi Éléazar apprend « salarié »–« salarié » ?
רבי אלעזר אומר זה וזה אינו נמכר אלא לשש זה וזה נרצע וזה וזה מעניקים לו וזה וזה רבו מוסר לו שפחה כנענית מאי לאו בהא קמיפלגי דתנא קמא לא יליף שכיר שכיר ור"א יליף שכיר שכיר
Rav Tavyomi a dit au nom d’Abayé : Tout le monde apprend « salarié »–« salarié », et ici ils sont en désaccord au sujet de ce verset. Quelle est la raison du premier tanna, qui dit que celui qui se vend lui-même est vendu pour six [ans] et pour plus de six ? Le Miséricordieux a restreint au sujet de celui que le tribunal a vendu : « Il te servira six ans » (Dt 15, 12) : celui-ci, et non celui qui se vend lui-même.
אמר רב טביומי משמיה דאביי דכולי עלמא יליף שכיר שכיר והכא בהאי קרא קמיפלגי מאי טעמא דתנא קמא דאמר מוכר עצמו נמכר לשש ויתר על שש מיעט רחמנא גבי מכרוהו בית דין (דברים טו, יב) ועבדך שש שנים זה ולא מוכר עצמו
Et l’autre ? « Il te servira » : toi, et non l’héritier.
ואידך ועבדך לך ולא ליורש
Et l’autre ? « Il te servira » est écrit une autre fois. Et l’autre ? Celui-là vient pour [la règle du perçage relative au] maître.
ואידך ועבדך אחרינא כתיב ואידך ההוא להרצאת אדון הוא דאתא
Quelle est la raison du premier tanna, qui dit que celui qui se vend lui-même n’a pas l’oreille percée ? Parce que le Miséricordieux a restreint au sujet de celui que le tribunal a vendu : « Son maître lui percera l’oreille avec un poinçon » (Ex 21, 6) : son oreille à lui, et non l’oreille de celui qui se vend lui-même.
מאי טעמא דתנא קמא דאמר מוכר עצמו אינו נרצע מדמיעט רחמנא גבי מכרוהו ב"ד (שמות כא, ו) ורצע אדניו את אזנו במרצע אזנו שלו ולא אזנו של מוכר עצמו
Original : Kiddushin 14b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.