Structure du débat :Baraïta 4Question 1Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
que partout où il n’y a que cinq séla’im, il passe avant son fils. Quelle en est la raison ? Le commandement qui concerne sa propre personne a la priorité. Ils ne divergent que lorsqu’il y a cinq [séla’im en biens] grevés et cinq [en biens] libres.
כל היכא דליכא אלא חמש סלעים הוא קודם לבנו מאי טעמא מצוה דגופיה עדיפא כי פליגי היכא דאיכא חמש משועבדים וחמש בני חורין
Rabbi Yehouda pense qu’une dette écrite dans la Torah est comme une dette inscrite dans un acte : avec ces cinq-là [libres], il rachète son fils, et le cohen va saisir pour lui-même les cinq [des biens] grevés.
ר' יהודה סבר מלוה דכתיב בתורה ככתובה בשטר דמיא בהני חמש פריק לבריה ואזיל כהן וטריף ליה לחמש משועבדים לדידיה
Et les Sages pensent qu’une dette écrite dans la Torah n’est pas comme une dette inscrite dans un acte ; c’est pourquoi le commandement qui concerne sa propre personne a la priorité.
Nos maîtres ont enseigné : [S’il doit] racheter son fils et monter [à Jérusalem] pour la fête, il rachète son fils et ensuite il monte pour la fête. Rabbi Yehouda dit : Il monte pour la fête et ensuite il rachète son fils, car celui-ci est un commandement qui passe, et celui-là un commandement qui ne passe pas.
ת"ר לפדות את בנו ולעלות לרגל פודה את בנו ואחר כך עולה לרגל ר' יהודה אומר עולה לרגל ואח"כ פודה את בנו שזו מצוה עוברת וזו מצוה שאינה עוברת
Pour Rabbi Yehouda, c’est compréhensible, selon la raison qu’il a donnée ; mais les Sages, quelle est leur raison ? Le verset dit : « Tout premier-né de tes fils, tu le rachèteras », et ensuite : « On ne paraîtra pas devant Moi les mains vides » (Ex 34, 20).
בשלמא לר' יהודה כדקאמר טעמא אלא רבנן מאי טעמייהו דאמר קרא (שמות לד, כ) כל בכור בניך תפדה והדר לא יראו פני ריקם
Nos maîtres ont enseigné : D’où savons-nous que s’il avait cinq fils de cinq femmes, il est tenu de les racheter tous ? Le verset dit : « Tout premier-né de tes fils, tu le rachèteras. » C’est évident ! Le Miséricordieux l’a fait dépendre de « celui qui ouvre la matrice ».
ת"ר מנין שאם היו לו חמשה בנים מחמש נשים שחייב לפדות כולן ת"ל כל בכור בניך תפדה פשיטא בפטר רחם תלא רחמנא
On aurait pu dire : déduisons « premier-né », « premier-né », de l’héritage : de même que là-bas [il s’agit des] prémices de sa vigueur, de même ici [il s’agit des] prémices de sa vigueur ; [la baraïta] nous enseigne donc [que non].
מהו דתימא נילף בכור בכור מנחלה מה להלן ראשית אונו אף כאן ראשית אונו קמ"ל:
Lui enseigner la Torah : d’où le savons-nous ? Car il est écrit : « Vous les enseignerez à vos fils » (Dt 11, 19). Et lorsque son père ne lui a pas enseigné, il est lui-même tenu de s’instruire, car il est écrit : « Vous étudierez » (Dt 5, 1).
Elle [la mère], d’où savons-nous qu’elle n’y est pas tenue ? Car il est écrit : velimadtem ouelmadtem — « vous enseignerez » et « vous étudierez » : quiconque a l’ordre d’étudier a l’ordre d’enseigner, et quiconque n’a pas l’ordre d’étudier n’a pas l’ordre d’enseigner.
איהי מנלן דלא מיחייבא דכתיב ולימדתם ולמדתם כל שמצווה ללמוד מצווה ללמד וכל שאינו מצווה ללמוד אינו מצווה ללמד
Et elle [la fille], d’où savons-nous qu’elle n’est pas tenue de s’instruire elle-même ? Car il est écrit : velimadtem ouelmadtem : quiconque les autres ont l’ordre d’instruire a l’ordre de s’instruire lui-même, et quiconque les autres n’ont pas l’ordre d’instruire n’a pas l’ordre de s’instruire lui-même. Et d’où savons-nous que les autres n’ont pas l’ordre de l’instruire ? Car le verset dit : « Vous les enseignerez à vos fils » — à vos fils et non à vos filles.
ואיהי מנלן דלא מיחייבה למילף נפשה דכתיב ולימדתם ולמדתם כל שאחרים מצווין ללמדו מצווה ללמד את עצמו וכל שאין אחרים מצווין ללמדו אין מצווה ללמד את עצמו ומנין שאין אחרים מצווין ללמדה דאמר קרא ולמדתם אותם את בניכם ולא בנותיכם
Nos maîtres ont enseigné : [Si] lui-même doit étudier et son fils doit étudier, il passe avant son fils. Rabbi Yehouda dit : Si son fils est zélé et vif d’esprit, et que son étude se maintient en lui, son fils passe avant lui. Comme dans le cas de Rav Ya’akov, fils de Rav A’ha bar Ya’akov : son père l’envoya auprès d’Abayé. Quand il revint, [son père] vit que ses enseignements n’étaient pas aiguisés. Il lui dit : « Moi, je vaux mieux que toi ; reste, toi, et c’est moi qui irai. »
ת"ר הוא ללמוד ובנו ללמוד הוא קודם לבנו ר' יהודה אומר אם בנו זריז וממולח ותלמודו מתקיים בידו בנו קודמו כי הא דרב יעקב בריה דרב אחא בר יעקב שדריה אבוה לקמיה דאביי כי אתא חזייה דלא הוה מיחדדין שמעתיה א"ל אנא עדיפא מינך תוב את דאיזיל אנא
Abayé entendit qu’il arrivait. Il y avait un démon dans la maison d’étude d’Abayé, de sorte que, lorsque [les disciples] y entraient à deux, même de jour, ils subissaient des dommages. Il leur dit : « Que personne ne lui offre l’hospitalité ; peut-être un miracle se produira-t-il. »
שמע אביי דקא הוה אתי הוה ההוא מזיק בי רבנן דאביי דכי הוו עיילי בתרין אפי' ביממא הוו מיתזקי אמר להו לא ליתיב ליה אינש אושפיזא אפשר דמתרחיש ניסא
Il entra et passa la nuit dans cette maison d’étude. [Le démon] lui apparut sous la forme d’un serpent à sept têtes. À chaque génuflexion qu’il faisait [en priant], une tête tombait. Il leur dit le lendemain : « Si un miracle ne s’était pas produit, vous m’auriez mis en danger. »
על בת בההוא בי רבנן אידמי ליה כתנינא דשבעה רישוותיה כל כריעה דכרע נתר חד רישיה אמר להו למחר אי לא איתרחיש ניסא סכינתין
Nos maîtres ont enseigné : [S’il doit] étudier la Torah et prendre femme, qu’il étudie la Torah et ensuite prenne femme ; mais s’il lui est impossible [de vivre] sans femme, qu’il prenne femme et ensuite étudie la Torah. Rav Yehouda a dit au nom de Chmouel : La halakha est qu’il prend femme et ensuite étudie la Torah.
ת"ר ללמוד תורה ולישא אשה ילמוד תורה ואח"כ ישא אשה ואם א"א לו בלא אשה ישא אשה ואח"כ ילמוד תורה אמר רב יהודה אמר שמואל הלכה נושא אשה ואח"כ ילמוד תורה
Rav ’Hisda faisait l’éloge de Rav Hamnouna devant Rav Houna, [disant] que c’était un grand homme. [Rav Houna] lui dit : « Quand il viendra chez toi, amène-le-moi. » Quand il vint, il vit qu’il ne portait pas de foulard [sur la tête]. Il lui dit : « Pourquoi ne portes-tu pas de foulard ? » Il lui répondit : « Parce que je ne suis pas marié. » [Rav Houna] détourna son visage de lui et lui dit : « Veille à ne pas revoir mon visage avant de t’être marié. »
משתבח ליה רב חסדא לרב הונא בדרב המנונא דאדם גדול הוא א"ל כשיבא לידך הביאהו לידי כי אתא חזייה דלא פריס סודרא א"ל מאי טעמא לא פריסת סודרא א"ל דלא נסיבנא אהדרינהו לאפיה מיניה א"ל חזי דלא חזית להו לאפי עד דנסבת
Rav Houna suit son propre raisonnement, car il a dit : [Celui qui a] vingt ans et n’a pas pris femme passe tous ses jours dans la transgression. Dans la transgression, peux-tu le penser ? Dis plutôt : tous ses jours dans des pensées de transgression.
רב הונא לטעמיה דאמר בן עשרים שנה ולא נשא אשה כל ימיו בעבירה בעבירה סלקא דעתך אלא אימא כל ימיו בהרהור עבירה
Rava a dit, et c’est aussi ce qu’on a enseigné dans l’école de Rabbi Yichmaël : Jusqu’à vingt ans, le Saint, béni soit-Il, reste assis et attend l’homme [pour voir] quand il prendra femme. Dès qu’il a atteint vingt [ans] sans s’être marié, Il dit : « Que ses os se dessèchent ! »
אמר רבא וכן תנא דבי ר' ישמעאל עד כ' שנה יושב הקב"ה ומצפה לאדם מתי ישא אשה כיון שהגיע כ' ולא נשא אומר תיפח עצמותיו
Rav ’Hisda a dit : Si je suis supérieur à mes collègues, c’est parce que je me suis marié à seize ans ; et si je m’étais marié à quatorze ans,
אמר רב חסדא האי דעדיפנא מחבראי דנסיבנא בשיתסר ואי הוה נסיבנא בארביסר
Original : Kiddushin 29b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.