qu’on l’apprenne de là ! — Parce que le détournement et [le cas de] l’abattage et de la vente sont deux versets qui viennent pour la même chose, et deux versets qui viennent pour la même chose n’enseignent pas [au-delà]. Le détournement, c’est ce que nous avons dit ; l’abattage et la vente, qu’est-ce ? Le verset dit : « Et il l’a abattu ou vendu » (Ex 21, 37) : de même que la vente se fait par un autre, de même l’abattage par un autre.
נילף מיניה משום דהוה מעילה טביחה ומכירה שני כתובים הבאים כאחד וכל שני כתובים הבאים כאחד אין מלמדין מעילה הא דאמרן טביחה ומכירה מאי היא אמר קרא (שמות כא, לז) וטבחו או מכרו מה מכירה ע"י אחר אף טביחה על ידי אחר
L’école de Rabbi Yichmaël a enseigné : « ou », pour inclure le mandataire. L’école de ’Hizkiya a enseigné : « à la place », pour inclure le mandataire.
דבי ר' ישמעאל תנא או לרבות את השליח דבי חזקיה תנא תחת לרבות את השליח
Cela va bien pour celui qui dit que deux versets qui viennent pour la même chose n’enseignent pas ; mais pour celui qui dit qu’ils enseignent, que peut-on dire ? — Le Miséricordieux l’a révélé au sujet des [sacrifices] abattus hors [du Sanctuaire] : « Du sang sera imputé à cet homme-là, il a répandu du sang » (Lv 17, 4) : lui, et non son mandataire.
הניחא למ"ד שני כתובים הבאים כאחד אין מלמדין אלא למ"ד מלמדין מאי איכא למימר גלי רחמנא בשחוטי חוץ (ויקרא יז, ד) דם יחשב לאיש ההוא דם שפך הוא ולא שלוחו
Nous l’avons trouvé pour les [sacrifices] abattus hors [du Sanctuaire] ; pour toute la Torah, d’où le tirons-nous ? On l’apprend des [sacrifices] abattus hors [du Sanctuaire].
אשכחן גבי שחוטי חוץ בכל התורה מנלן דיליף משחוטי חוץ
Plutôt que de l’apprendre des [sacrifices] abattus hors [du Sanctuaire], qu’on l’apprenne de ces [autres cas] ! — Le Miséricordieux a encore écrit : « Et cet homme-là sera retranché » (Lv 17, 4) : s’il ne sert pas pour son propre sujet, applique-le à la Torah tout entière.
אדיליף משחוטי חוץ ניליף מהנך הדר כתב רחמנא (ויקרא יז, ד) ונכרת האיש ההוא אם אינו ענין לגופו תנהו ענין לכל התורה כולה
Et selon celui qui dit que deux versets qui viennent pour la même chose n’enseignent pas, ces [mots] « lui », « celui-là », qu’en tire-t-il ? L’un pour exclure deux [personnes] qui tiennent un couteau et abattent ensemble ; et l’autre : lui, et non celui qui est contraint ; lui, et non celui qui agit par inadvertance ; lui, et non celui qui est induit en erreur.
ולמ"ד שני כתובים הבאים כאחד אין מלמדים הני ההוא ההוא מאי דריש בהו חד למעוטי שנים שאוחזים בסכין ושוחטים וחד הוא ולא אנוס הוא ולא שוגג הוא ולא מוטעה
Et ce qu’on a enseigné : Celui qui dit à son mandataire : Va tuer quelqu’un, c’est lui [le mandataire] qui est coupable et celui qui l’a envoyé est exempt. Chammaï l’Ancien dit au nom du prophète Aggée : Celui qui l’a envoyé est coupable, ainsi qu’il est dit : « Lui, tu l’as tué par l’épée des fils d’Ammon » (2 S 12, 9).
והא דתני האומר לשלוחו צא הרוג את הנפש הוא חייב ושולחיו פטור שמאי הזקן אומר משום חגי הנביא שולחיו חייב שנא' (שמואל ב יב, ט) אותו הרגת בחרב בני עמון
Quelle est la raison de Chammaï l’Ancien ? Il pense que deux versets qui viennent pour la même chose enseignent, et il n’interprète pas « lui », « celui-là ». Et si tu veux, dis : en vérité il interprète, et que signifie « coupable » ? Coupable selon les lois du Ciel.
מאי טעמיה דשמאי הזקן קסבר שני כתובים הבאים כאחד מלמדין והוא ההוא לא דריש ואיבעית אימא לעולם דריש ומאי חייב חייב בדיני שמים
Il s’ensuivrait que le premier tanna pense qu’il est exempt même selon les lois du Ciel ? Mais c’est [entre] une sanction grave et une sanction légère qu’ils diffèrent.
מכלל דת"ק סבר אפילו מדיני שמים נמי פטור אלא דינא רבה ודינא זוטא איכא בינייהו
Et l’autre ? — [Il explique :] Il est pour toi comme l’épée des fils d’Ammon : de même que pour l’épée des fils d’Ammon tu n’es pas puni, de même pour Urie le Hittite tu n’es pas puni. Pour quelle raison ? Il était rebelle à la royauté, car il lui avait dit : « Et mon seigneur Joab et les serviteurs de mon seigneur campent en rase campagne » (2 S 11, 11).
ואידך הרי לך כחרב בני עמון מה חרב בני עמון אין אתה נענש עליו אף אוריה החתי אי אתה נענש עליו מאי טעמא מורד במלכות הוה דקאמר ליה (שמואל ב יא, יא) ואדוני יואב וכל עבדי אדוני על פני השדה חונים
Rava dit : Même si tu dis que Chammaï pense que deux versets qui viennent pour la même chose enseignent et qu’il n’interprète pas « lui », « celui-là », il reconnaît que celui qui dit à son mandataire : Va avoir une relation interdite, ou : Va manger de la graisse interdite, c’est lui [le mandataire] qui est coupable et celui qui l’a envoyé est exempt, car nous ne trouvons dans toute la Torah que l’un tire jouissance et que l’autre en devienne coupable.
אמר רבא את"ל סבר שמאי שני כתובים הבאים כאחד מלמדין והוא ההוא לא דריש מודה באומר לשלוחו צא בעול את הערוה ואכול את החלב שהוא חייב ושולחיו פטור שלא מצינו בכל התורה כולה זה נהנה וזה מתחייב
Il a été dit : Rav dit : Le mandataire peut devenir témoin. L’école de Rabbi Chila dit : Le mandataire ne peut pas devenir témoin. Quelle est la raison de l’école de Rabbi Chila ? Si l’on dit : parce qu’il ne lui a pas dit : Sois mon témoin — mais alors, s’il a consacré une femme devant deux [personnes] sans leur dire : Vous êtes mes témoins, n’y aurait-il pas non plus de kiddouchin ?
איתמר רב אמר שליח נעשה עד דבי רבי שילא אמרי אין שליח נעשה עד מ"ט דבי רבי שילא אילימא משום דלא א"ל הוי לי עד אלא מעתה קידש אשה בפני שנים ולא אמר להם אתם עדיי ה"נ דלא הוו קידושי
Mais [voici la raison] : Rav dit que le mandataire peut devenir témoin, car il renforce [par là] sa propre parole ; l’école de Rabbi Chila dit que le mandataire ne peut pas devenir témoin, car puisque le maître a dit que le mandataire d’un homme est comme lui-même, il est comme sa propre personne.
אלא רב אמר שליח נעשה עד אלומי קא מאלימנא למילתיה דבי רבי שילא אמרי אין שליח נעשה עד כיון דאמר מר שלוחו של אדם כמותו הוה ליה כגופיה
On a objecté : S’il a dit à trois [personnes] : Allez et consacrez-moi la femme, l’un est mandataire et deux sont témoins, ce sont les paroles de Beit Chammaï ; et Beit Hillel disent : Ils sont tous mandataires, et le mandataire ne peut pas devenir témoin. Ils ne divergent donc qu’au sujet de trois ; mais pour deux, selon tous, non !
מיתיבי אמר לשלשה צאו וקדשו לי האשה אחד שליח ושנים עדים דברי ב"ש וב"ה אומרים כולם שלוחין הן ואין שליח נעשה עד עד כאן לא פליגי אלא בשלשה אבל בשנים דברי הכל לא
Il parle selon ce tanna-ci, car on a enseigné : Rabbi Natan dit : Beit Chammaï disent : un mandataire et un témoin ; et Beit Hillel disent : un mandataire et deux témoins. — Rav serait donc selon Beit Chammaï ? — Inverse [les opinions]. Et Rav A’ha, fils de Rava, enseignait à l’inverse : Rav dit : Le mandataire ne peut pas devenir témoin ; l’école de Rabbi Chila dit : Le mandataire peut devenir témoin. Et la halakha est que le mandataire peut devenir témoin.
הוא דאמר כי האי תנא דתניא רבי נתן אומר בית שמאי אומרים שליח ועד אחד וב"ה אומרים שליח ושני עדים ורב כבית שמאי איפוך ורב אחא בריה דרבא מתני איפכא רב אמר אין שליח נעשה עד דבי ר' שילא אמרי שליח נעשה עד והילכתא שליח נעשה עד
Rava dit au nom de Rav Na’hman : S’il a dit à deux [personnes] : Allez et consacrez-moi la femme, ce sont eux ses mandataires et ce sont eux ses témoins ; et de même pour le divorce,
אמר רבא אמר רב נחמן אמר לשנים צאו וקדשו לי את האשה הן הן שלוחיו הן הן עדיו וכן בגירושין
Original : Kiddushin 43a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.