Il nous apprend : « Elle sortira gratuitement », etc. (Ex 21, 11).
קמ"ל (שמות כא, יא) ויצאה חנם כו'
Kiddouchin 4b קידושין
Structure du débat :Question 2
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Et selon Mar bar Rav Achi, qui dit : « N’est-ce pas un a fortiori ? », n’avons-nous pas dit qu’une chose qui se déduit d’un a fortiori, le verset prend parfois la peine de l’écrire ? — Cela vaut là où il n’y a pas d’autre manière de répondre ; mais là où il y a une autre manière de répondre, nous répondons [ainsi].
ולמר בר רב אשי דאמר ולאו ק"ו הוא הא אמרינן מילתא דאתיא בק"ו טרח וכתב לה קרא ה"מ היכא דליכא לשנויי אבל היכא דאיכא לשנויי משנינן:
Et le tanna l’apporte d’ici, comme il est enseigné : « Si un homme prend une femme et s’unit à elle, et qu’il arrive qu’elle ne trouve pas grâce à ses yeux, parce qu’il a trouvé en elle, etc. » (Dt 24, 1). Il n’y a de « prise » que par l’argent, et ainsi il est dit : « Je donne l’argent du champ, prends-le de moi » (Gn 23, 13).
ותנא מייתי לה מהכא דתניא (דברים כד, א) כי יקח איש אשה ובעלה והיה אם לא תמצא חן בעיניו כי מצא בה וגו' אין קיחה אלא בכסף וכן הוא אומר (בראשית כג, יג) נתתי כסף השדה קח ממני
Mais n’est-ce pas un raisonnement ? Si la servante hébraïque, qui n’est pas acquise par le rapport, est acquise par l’argent, celle-ci, qui est acquise par le rapport, n’est-il pas logique qu’elle soit acquise par l’argent ?
והלא דין הוא ומה אמה העבריה שאינה נקנית בביאה נקנית בכסף זו שנקנית בביאה אינו דין שתקנה בכסף
La yevama le prouvera, elle qui est acquise par le rapport et n’est pas acquise par l’argent. — Quant à la yevama, c’est qu’elle n’est pas acquise par l’acte ; diras-tu la même chose de celle-ci, qui est acquise par l’acte ?
יבמה תוכיח שנקנית בביאה ואינה נקנית בכסף מה ליבמה שכן אין נקנית בשטר תאמר בזו שנקנית בשטר
L’enseignement dit : « Si un homme prend. » Pourquoi ai-je besoin d’un verset ? Cela découle [du raisonnement] ! Rav Achi a dit : Parce qu’on peut dire que le raisonnement est réfuté à sa base.
ת"ל כי יקח איש הא למה לי קרא הא אתיא לה אמר רב אשי משום דאיכא למימר מעיקרא דדינא פירכא
D’où le tires-tu ? De la servante hébraïque. Quant à la servante hébraïque, c’est qu’elle sort par l’argent ; diras-tu la même chose de celle-ci, qui ne sort pas par l’argent ? L’enseignement dit : « Si un homme prend. »
מהיכא קא מייתית לה מאמה העבריה מה לאמה העבריה שכן יוצאה בכסף תאמר בזו שאינה יוצאה בכסף ת"ל כי יקח איש
Et il était nécessaire d’écrire « Elle sortira gratuitement », et il était nécessaire d’écrire « Si un homme prend ». Car si le Miséricordieux avait écrit [seulement] « Si [un homme] prend », j’aurais dit que l’argent des fiançailles que le mari lui donne est à elle ; le Miséricordieux a écrit « Elle sortira gratuitement ».
ואיצטריך למיכתב ויצאה חנם ואיצטריך למיכתב כי יקח איש דאי כתב רחמנא כי יקח הוה אמינא קידושין דיהב לה בעל דידה הוו כתב רחמנא ויצאה חנם
Et si le Miséricordieux avait écrit [seulement] « Elle sortira gratuitement », j’aurais dit que, lorsque c’est elle qui lui donne [l’argent] et qu’elle le consacre, ce sont des fiançailles [valides] ; le Miséricordieux a écrit « Si [un homme] prend », et non « si [une femme] prend ».
ואי כתב רחמנא ויצאה חנם הוה אמינא היכא דיהבה (ליה) איהי לדידיה וקידשתו הוו קידושי כתב רחמנא כי יקח ולא כי תקח:
« Et s’unit à elle » : cela enseigne qu’elle est acquise par le rapport. Mais n’est-ce pas un raisonnement ? Si la yevama, qui n’est pas acquise par l’argent, est acquise par le rapport, celle-ci, qui est acquise par l’argent, n’est-il pas logique qu’elle soit acquise par le rapport ?
ובעלה מלמד שנקנית בביאה והלא דין הוא ומה יבמה שאין נקנית בכסף נקנית בביאה זו שנקנית בכסף אינו דין שנקנית בביאה
La servante hébraïque le prouvera, elle qui est acquise par l’argent et n’est pas acquise par le rapport. — Quant à la servante hébraïque, c’est que son acquisition n’est pas en vue du mariage ; diras-tu la même chose de celle-ci, dont l’acquisition est en vue du mariage ?
אמה העבריה תוכיח שנקנית בכסף ואין נקנית בביאה מה לאמה העבריה שאין קנינה לשום אישות תאמר בזו שקנינה לשום אישות
L’enseignement dit : « Et s’unit à elle. » Et pourquoi ai-je besoin d’un verset ? Cela découle [du raisonnement] ! Rav Achi a dit : Parce qu’on peut dire que le raisonnement est réfuté à sa base. D’où le tires-tu ? De la yevama.
ת"ל ובעלה ולמה לי קרא הא אתיא לה אמר רב אשי משום דאיכא למימר מעיקרא דדינא פירכא מהיכא קא מייתית לה מיבמה
Quant à la yevama, c’est qu’elle est déjà liée [au beau-frère] ; diras-tu la même chose de celle-ci, qui n’est pas déjà liée ? L’enseignement dit : « Et s’unit à elle. »
מה ליבמה שכן זקוקה ועומדת תאמר בזו שאין זקוקה ועומדת תלמוד לומר ובעלה:
Original : Kiddushin 4b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.