aptes à être offertes ; d’où inclure celles qui ont un défaut ? J’inclus celles qui ont un défaut, car elles sont d’une espèce apte. Et d’où inclure la bête sauvage ? J’inclus la bête sauvage, car elle est soumise à l’abattage comme le bétail. D’où inclure les oiseaux ? L’Écriture dit : « Et il l’abattra », « et il l’abattra », « et il l’abattra ».
הראוים ליקרב מנין לרבות בעלי מומין מרבה אני בעלי מומין שכן מין המכשיר ומנין לרבות את החיה מרבה אני את החיה שהיא בשחיטה כבהמה מנין לרבות את העופות ת"ל ושחטו ושחט אותו ושחט אותו
On pourrait penser qu’il ne doit pas abattre, mais que s’il a abattu, il le jettera aux chiens ; l’Écriture dit : « Vous le jetterez au chien » (Ex 22, 30) : c’est cela que tu jettes au chien, et tu ne jettes pas [au chien] des [bêtes] profanes abattues dans le parvis.
יכול לא ישחוט ואם שחט ישליכנו לפני כלבים תלמוד לומר (שמות כב, ל) לכלב תשליכון אותו אותו אתה משליך לכלב ואי אתה משליך חולין שנשחטו בעזרה
Mar Yehouda trouva Rav Yossef et Rav Chmouel, fils de Rabba bar bar ’Hana, qui se tenaient à l’entrée de la maison de Rabba. Il leur dit : Il a été enseigné : Celui qui consacre [une femme] avec le premier-né de l’âne, avec de la viande dans du lait ou avec des [bêtes] profanes abattues dans le parvis — Rabbi Chimon dit : Elle est consacrée ; et les Sages disent : Elle n’est pas consacrée. Il ressort donc que [l’interdit des bêtes] profanes abattues dans le parvis, selon Rabbi Chimon, n’est pas de la Torah.
אשכחינהו מר יהודה לרב יוסף ולרב שמואל בריה דרבה בר בר חנה דהוו קיימי אפיתחא דבי רבה אמר להו תניא המקדש בפטר חמור בבשר בחלב ובחולין שנשחטו בעזרה ר' שמעון אומר מקודשת וחכ"א אינה מקודשת אלמא חולין שנשחטו בעזרה לר' שמעון לאו דאורייתא
Or on oppose : Rabbi Chimon dit : Les [bêtes] profanes abattues dans le parvis seront brûlées, ainsi qu’une bête sauvage abattue dans le parvis ! Ils se turent.
ורמינהו ר"ש אומר חולין שנשחטו בעזרה ישרפו וכן חיה שנשחטה בעזרה אישתיקו
Ils vinrent devant Rabba. Il leur dit : Je vous en résous la moitié : il s’agit ici du cas où elle a été abattue et s’est révélée tréfa, et Rabbi Chimon suit son principe.
אתו לקמיה דרבה אמר להו פלגא אוקמינכי הב"ע כגון שנשחטה ונמצאת טריפה ור"ש לטעמיה
Car il a été enseigné : Celui qui abat une [bête] tréfa, ou celui qui abat [une bête] qui se révèle tréfa — l’une et l’autre étant profanes dans le parvis — Rabbi Chimon en permet la jouissance, et les Sages l’interdisent.
דתניא השוחט את הטריפה וכן השוחט ונמצאת טריפה זה וזה חולין בעזרה ר"ש מתיר בהנאה וחכמים אוסרים
S’il les a vendus et a consacré avec leur prix, elle est consacrée. D’où le savons-nous ? De ce que le Miséricordieux a révélé, au sujet de l’idolâtrie : « Tu deviendrais anathème comme elle » (Dt 7, 26) — tout ce que tu tires d’elle est comme elle ; on en déduit que pour tous les interdits de la Torah, [le prix] est permis.
מכרן וקידש בדמיהן מקודשת מנלן מדגלי רחמנא בעבודת כוכבים (דברים ז, כו) והיית חרם כמוהו כל שאתה מהייה הימנה הרי הוא כמוהו מכלל דכל איסורים שבתורה שרו
Et apprenons d’elle [que le prix est interdit] ! — Parce que l’idolâtrie et la septième année sont deux versets qui viennent pareillement, et deux versets qui viennent pareillement n’enseignent pas [pour d’autres cas].
ונילף מינה משום דהוה עבודת כוכבים ושביעית שני כתובים הבאים כאחד וכל שני כתובים הבאים כאחד אין מלמדין
L’idolâtrie, c’est ce que nous avons dit. La septième année, de quoi s’agit-il ? « C’est le jubilé, il sera saint pour vous » (Lv 25, 12) : de même que le sacré saisit son prix, de même la septième année saisit son prix.
עבודת כוכבים הא דאמרן שביעית מאי היא (ויקרא כה, יב) יובל היא קודש תהיה לכם מה קודש תופס את דמיו אף שביעית תופסת דמיה
Si c’est ainsi, de même que le sacré saisit son prix et passe au profane, de même la septième année saisirait son prix et passerait au profane ! L’Écriture dit : « il sera » — qu’elle reste dans son état.
אי מה קודש תופס את דמיו ויוצא לחולין אף שביעית תופסת דמיה ויוצאה לחולין תלמוד לומר תהיה בהוייתה תהא
Comment ? S’il a acheté de la viande avec des fruits de la septième année, les uns et les autres doivent être éliminés en la septième année. [S’il a acheté] du poisson avec la viande, la viande sort et le poisson entre ; du vin avec le poisson, le poisson sort et le vin entre ; de l’huile avec le vin, le vin sort et l’huile entre. Comment donc ? Le dernier, chaque fois, est saisi par la septième année, et le fruit lui-même reste interdit.
כיצד לקח בפירות שביעית בשר אלו ואלו מתבערים בשביעית בבשר דגים יצא בשר נכנסו דגים בדגים יין יצאו דגים נכנס יין ביין שמן יצא יין נכנס שמן הא כיצד אחרון אחרון נתפס בשביעית ופירי עצמו אסור
Cela convient selon celui qui dit qu’ils n’enseignent pas ; mais selon celui qui dit qu’ils enseignent, que peut-on dire ? Des restrictions sont écrites : il est écrit ici « Car c’est un anathème » (Dt 7, 26), et il est écrit là-bas « C’est le jubilé » (Lv 25, 11) : cela, oui ; une autre chose, non.
הניחא למאן דאמר אין מלמדין אלא למאן דאמר מלמדין מאי איכא למימר מיעוטי כתיבי כתיב הכא (דברים ז, כו) כי חרם הוא וכתיב התם (ויקרא כה, יא) יובל היא היא אין מידי אחרינא לא
MICHNA: Celui qui consacre [une femme] avec des teroumot, avec des dîmes, avec des dons [sacerdotaux], avec l’eau lustrale ou avec la cendre lustrale, elle est consacrée, même s’il est Israélite.
מתני׳ המקדש בתרומות ובמעשרות ובמתנות ובמי חטאת ובאפר חטאת הרי זו מקודשת ואפילו ישראל
GUEMARA: ’Oulla dit : Le bénéfice de faveur n’est pas une valeur pécuniaire. Rabbi Abba objecta à ’Oulla : Celui qui consacre avec des teroumot, avec des dîmes, avec des dons, avec l’eau lustrale ou avec la cendre de la vache, elle est consacrée, même s’il est Israélite !
גמ׳ אמר עולא טובת הנאה אינה ממון איתיביה רבי אבא לעולא המקדש בתרומות ובמעשרות ובמתנות במי חטאת ובאפר פרה הרי זו מקודשת ואפילו ישראל
Il lui dit : Il s’agit ici d’un Israélite à qui sont échus des produits non prélevés [tével] de la maison de son grand-père maternel, cohen, et [le Tanna] estime que des dons non prélevés sont considérés comme prélevés.
א"ל הכא בישראל שנפלו לו טבלים מבית אבי אמו כהן וקא סבר מתנות שלא הורמו כמי שהורמו דמיין
Rabbi ’Hiya bar Avin demanda à Rav Houna : Le bénéfice de faveur est-il une valeur pécuniaire ou n’est-il pas une valeur pécuniaire ? Il lui dit : Vous l’avez appris : Celui qui consacre avec des teroumot, avec des dîmes, avec des dons, avec l’eau lustrale ou avec la cendre de la vache, elle est consacrée, même s’il est Israélite. Il lui dit : Ne l’avons-nous pas établi pour un Israélite à qui sont échus des produits non prélevés de la maison de son grand-père maternel, cohen ?
בעא מיניה ר' חייא בר אבין מרב הונא טובת הנאה ממון או אינה ממון אמר ליה תניתוה המקדש בתרומות ובמעשרות ובמתנות במי חטאת ובאפר פרה הרי זו מקודשת ואפילו ישראל א"ל ולאו אוקימנא בישראל שנפלו לו טבלים מבית אבי אמו כהן
Original : Kiddushin 58a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.