C’est un rebelle à la royauté, et il n’est pas nécessaire de le juger. Elle lui dit : Saül est encore vivant, et ta renommée ne s’est pas encore répandue dans le monde. Il lui dit : « Béni soit ton discernement, et bénie sois-tu, toi qui m’as retenu [aujourd’hui] de verser le sang » (1 S 25, 33).
מורד במלכות הוא ולא צריך למידייניה אמרה לו עדיין שאול קיים ולא יצא טבעך בעולם אמר לה (שמואל א כה, לג) ברוך טעמך וברוכה את אשר כליתני [היום הזה] מבא בדמים
« Les sangs » [damim] : cela implique deux ! Mais cela enseigne qu’elle découvrit sa cuisse, et il marcha à sa lumière trois parasanges. Il lui dit : Écoute-moi. Elle lui dit : « Que ceci ne soit pas pour toi une occasion de chute » (1 S 25, 31). « Ceci » : on en déduit qu’il y a autre chose. Et qu’est-ce ? L’affaire de Bethsabée. Et ce fut bien la conclusion.
דמים תרתי משמע אלא מלמד שגילתה את שוקה והלך לאורה ג' פרסאות אמר לה השמיעי לי אמרה לו (שמואל א כה, לא) לא תהיה זאת לך לפוקה זאת מכלל דאיכא אחריתי ומאי ניהו מעשה דבת שבע ומסקנא הכי הואי
« L’âme de mon seigneur sera liée dans le faisceau de la vie » (1 S 25, 29). Lorsqu’elle prit congé de lui, elle lui dit : « Quand l’Éternel aura fait du bien à mon seigneur, souviens-toi de ta servante » (1 S 25, 31).
(שמואל א כה, כט) והיתה נפש אדוני צרורה בצרור החיים כי הוות מיפטרא מיניה אמרה ליה (שמואל א כה, לא) והטיב ה' לאדוני וזכרת את אמתך
Rav Na’hman dit : C’est ce que disent les gens : Une femme, tout en parlant, [tient] son fuseau. Certains disent : L’oison avance tête basse, mais ses yeux regardent au loin.
אמר רב נחמן היינו דאמרי אינשי איתתא בהדי שותא פילכא איכא דאמרי שפיל ואזיל בר אווזא ועינוהי מיטייפי
Houlda, comme il est écrit : « Hilkia le prêtre, A’hikam, Akhbor, etc. allèrent » (2 R 22, 14). Mais là où se trouvait Jérémie, comment pouvait-elle prophétiser ? On dit à l’école de Rav au nom de Rav : Houlda était une parente de Jérémie, et il ne s’en offusquait pas.
חולדה דכתיב (מלכים ב כב, יד) וילך חלקיהו הכהן ואחיקם ועכבור וגו' ובמקום דקאי ירמיה היכי מתנביא איהי אמרי בי רב משמיה דרב חולדה קרובת ירמיה היתה ולא הוה מקפיד עליה
Et Josias lui-même, comment a-t-il laissé Jérémie pour envoyer auprès d’elle ? Ceux de l’école de Rabbi Chila dirent : Parce que les femmes sont miséricordieuses.
ויאשיה גופיה היכי שביק ירמיה ומשדר לגבה אמרי דבי רבי שילא מפני שהנשים רחמניות הן
Rabbi Yo’hanan dit : Jérémie n’était pas là, car il était allé ramener les dix tribus. Et d’où savons-nous qu’il les ramena ? Il est écrit : « Car le vendeur ne retournera pas à ce qu’il a vendu » (Ez 7, 13). Est-il possible que le jubilé ait déjà cessé et qu’un prophète prophétise à son sujet qu’il cessera ? Mais cela enseigne que Jérémie les ramena.
ר' יוחנן אמר ירמיה לא הוה התם שהלך להחזיר עשרת השבטים ומנלן דאהדור דכתיב (יחזקאל ז, יג) כי המוכר אל הממכר לא ישוב אפשר יובל בטל ונביא מתנבא עליו שיבטל אלא מלמד שירמיה החזירן
Et Josias, fils d’Amon, régna sur eux, comme il est écrit : « Il dit : Quel est ce monument que je vois ? Les gens de la ville lui dirent : C’est le tombeau de l’homme de Dieu venu de Juda, qui a proclamé ces choses que tu as faites contre l’autel de Béthel » (2 R 23, 17). Qu’avait donc à faire Josias avec l’autel de Béthel ? Mais cela enseigne que Josias régna sur eux. Rav Na’hman dit : [On l’apprend] d’ici : « Juda aussi, une moisson t’est préparée, quand je ramènerai les captifs de mon peuple » (Os 6, 11).
ויאשיהו בן אמון מלך עליהן דכתיב (מלכים ב כג, יז) ויאמר מה הציון הלז אשר אני רואה ויאמרו אליו אנשי העיר הקבר איש האלהים אשר בא מיהודה ויקרא את הדברים האלה אשר עשית על המזבח בבית אל וכי מה טיבו של יאשיהו על המזבח בבית אל אלא מלמד שיאשיהו מלך עליהן רב נחמן אמר מהכא (הושע ו, יא) גם יהודה שת קציר לך בשובי שבות עמי
Esther, comme il est écrit : « Le troisième jour, Esther revêtit la royauté » (Est 5, 1). Il aurait fallu dire « des vêtements royaux » ! Mais [cela enseigne] que l’esprit saint la revêtit. Il est écrit ici « revêtit », et il est écrit là : « L’esprit revêtit Amassaï, etc. » (1 Ch 12, 19).
אסתר דכתיב (אסתר ה, א) ויהי ביום השלישי ותלבש אסתר מלכות בגדי מלכות מיבעי ליה אלא שלבשתה רוח הקדש כתיב הכא ותלבש וכתיב התם (דברי הימים א יב, יט) ורוח לבשה את עמשי וגו'
Rav Na’hman dit : L’orgueil ne sied pas aux femmes. Il y eut deux femmes orgueilleuses, et leurs noms sont odieux : l’une se nommait Guêpe [Zivourta] et l’autre Belette [Karkoucheta]. De la Guêpe il est écrit : « Elle envoya appeler Barak » (Jg 4, 6), alors qu’elle-même n’alla pas vers lui. De la Belette il est écrit : « Dites à l’homme » (2 R 22, 15), et elle n’a pas dit : Dites au roi.
אמר רב נחמן לא יאה יהירותא לנשי תרתי נשי יהירן הויין וסניין שמייהו חדא שמה זיבורתא וחדא שמה כרכושתא זיבורתא כתיב בה (שופטים ד, ו) ותשלח ותקרא לברק ואילו איהי לא אזלה לגביה כרכושתא כתיב בה (מלכים ב כב, טו) אמרו לאיש ולא אמרה אמרו למלך
Rav Na’hman dit : Houlda était des descendants de Josué. Il est écrit ici : « fils de Har’has » (2 R 22, 14), et il est écrit là : « à Timnat-Hérès » (Jg 2, 9).
אמר רב נחמן חולדה מבני בניו של יהושע היתה כתיב הכא (מלכים ב כב, יד) בן חרחס וכתיב התם (שופטים ב,ט) בתמנת חרס
Rav Eina le Vieux objecta à Rav Na’hman : Huit prophètes, qui étaient aussi prêtres, sont issus de Rahab la prostituée, et les voici : Néria, Baruch, Seraïa, Ma’hseïa, Jérémie, Hilkia, ’Hanamel et Challoum. Rabbi Yehouda dit : Houlda la prophétesse aussi était des descendants de Rahab la prostituée. Il est écrit ici : « fils de Tikva » (2 R 22, 14), et il est écrit là : « ce cordon [tikvat] de fil écarlate » (Jos 2, 18).
איתיביה רב עינא סבא לרב נחמן שמונה נביאים והם כהנים יצאו מרחב הזונה ואלו הן נריה ברוך ושריה מחסיה ירמיה חלקיה חנמאל ושלום רבי יהודה אומר אף חולדה הנביאה מבני בניה של רחב הזונה היתה כתיב הכא בן תקוה (מלכים ב כב, יד) וכתיב התם (יהושע ב, יח) את תקות חוט השני
Il lui dit : Eina le Vieux — et certains disent : Pot noir —, c’est par toi et moi que la question se résoudra : elle se convertit et Josué l’épousa. — Mais Josué avait-il une descendance ? N’est-il pas écrit : « Noun son fils, Josué son fils » (1 Ch 7, 27) ? — Il n’avait pas de fils, mais il avait des filles.
אמר ליה עינא סבא ואמרי לה פתיא אוכמא מיני ומינך תסתיים שמעתא דאיגיירא ונסבה יהושע ומי הוו ליה זרעא ליהושע והכתיב (דברי הימים א ז, כז) נון בנו יהושע בנו בני לא הוו ליה בנתן הוו ליה
Original : Megillah 14b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.