Parabole d’Assuérus et de Haman : à quoi la chose ressemble-t-elle ? À deux hommes, dont l’un avait un monticule au milieu de son champ et l’autre un fossé au milieu de son champ. Le propriétaire du fossé se disait : Qui me donnera ce monticule contre de l’argent ! Le propriétaire du monticule se disait : Qui me donnera ce fossé contre de l’argent !
משל דאחשורוש והמן למה הדבר דומה לשני בני אדם לאחד היה לו תל בתוך שדהו ולאחד היה לו חריץ בתוך שדהו בעל חריץ אמר מי יתן לי תל זה בדמים בעל התל אמר מי יתן לי חריץ זה בדמים
Un jour, ils se rencontrèrent. Le propriétaire du fossé dit au propriétaire du monticule : Vends-moi ton monticule. Il lui dit : Prends-le gratuitement, et plût au ciel !
לימים נזדווגו זה אצל זה אמר לו בעל חריץ לבעל התל מכור לי תילך אמר לו טול אותה בחנם והלואי
« Le roi ôta son anneau » (Est 3, 10). Rabbi Abba bar Kahana dit : Le retrait de l’anneau fut plus puissant que les quarante-huit prophètes et les sept prophétesses qui prophétisèrent pour Israël : eux tous ne les ramenèrent pas au bien, tandis que le retrait de l’anneau les ramena au bien.
ויסר המלך את טבעתו אמר רבי אבא בר כהנא גדולה הסרת טבעת יותר מארבעים ושמונה נביאים ושבע נביאות שנתנבאו להן לישראל שכולן לא החזירום למוטב ואילו הסרת טבעת החזירתן למוטב
Nos maîtres ont enseigné : Quarante-huit prophètes et sept prophétesses prophétisèrent pour Israël, et ils n’ont rien retranché ni ajouté à ce qui est écrit dans la Torah, à l’exception de la lecture de la Méguila.
ת"ר ארבעים ושמונה נביאים ושבע נביאות נתנבאו להם לישראל ולא פחתו ולא הותירו על מה שכתוב בתורה חוץ ממקרא מגילה
Qu’ont-ils interprété ? Rabbi ’Hiya bar Avin dit au nom de Rabbi Yehochoua ben Kor’ha : Si, pour [le passage] de l’esclavage à la liberté, nous disons un cantique, à plus forte raison pour [le passage] de la mort à la vie !
מאי דרוש אמר רבי חייא בר אבין אמר רבי יהושע בן קרחה ומה מעבדות לחירות אמרי' שירה ממיתה לחיים לא כל שכן
S’il en est ainsi, disons aussi le Hallel ! — Parce qu’on ne dit pas le Hallel pour un miracle survenu hors de la terre d’Israël. — Mais la sortie d’Égypte, qui est un miracle survenu hors de la terre d’Israël, comment y disons-nous un cantique ?
אי הכי הלל נמי נימא לפי שאין אומרים הלל על נס שבחוצה לארץ יציאת מצרים דנס שבחוצה לארץ היכי אמרינן שירה
Comme on l’a enseigné : Avant qu’Israël n’entre dans la terre, tous les pays étaient aptes à ce qu’on y dise un cantique ; depuis qu’Israël est entré dans la terre, les pays ne sont plus aptes à ce qu’on y dise un cantique.
כדתניא עד שלא נכנסו ישראל לארץ הוכשרו כל ארצות לומר שירה משנכנסו ישראל לארץ לא הוכשרו כל הארצות לומר שירה
Rav Na’hman dit : Sa lecture, c’est son Hallel. Rava dit : Cela se comprend là-bas : « Louez, serviteurs de l’Éternel » (Ps 113, 1), et non serviteurs de Pharaon. Mais ici, [dira-t-on] : « Louez, serviteurs de l’Éternel », et non serviteurs d’Assuérus ? Nous sommes encore serviteurs d’Assuérus !
רב נחמן אמר קרייתא זו הלילא רבא אמר בשלמא התם (תהלים קיג, א) הללו עבדי ה' ולא עבדי פרעה אלא הכא הללו עבדי ה' ולא עבדי אחשורוש אכתי עבדי אחשורוש אנן
Tant selon Rava que selon Rav Na’hman, c’est difficile, car on a enseigné : Depuis qu’ils sont entrés dans la terre, les pays ne sont plus aptes à ce qu’on y dise un cantique ; dès qu’ils furent exilés, [les pays] retrouvèrent leur aptitude première.
בין לרבא בין לר"נ קשיא והא תניא משנכנסו לארץ לא הוכשרו כל הארצות לומר שירה כיון שגלו חזרו להכשירן הראשון
Et il n’y en a pas d’autres ? N’est-il pas écrit : « Il y avait un homme de Ramataïm-Tsofim » (1 S 1, 1) — un parmi deux cents [maatayim] voyants [tsofim] qui prophétisèrent pour Israël ?
ותו ליכא והכתיב (שמואל א א, א) ויהי איש אחד מן הרמתים צופים אחד ממאתים צופים שנתנבאו להם לישראל
Il y en eut certes beaucoup, comme on l’a enseigné : Beaucoup de prophètes se levèrent pour Israël, le double de ceux qui sortirent d’Égypte ; mais la prophétie qui était nécessaire pour les générations fut écrite, et celle qui n’était pas nécessaire ne fut pas écrite.
מיהוה טובא הוו כדתניא הרבה נביאים עמדו להם לישראל כפלים כיוצאי מצרים אלא נבואה שהוצרכה לדורות נכתבה ושלא הוצרכה לא נכתבה
Rabbi Chmouel bar Na’hmani dit : [Ramataïm-Tsofim signifie] un homme venant de deux hauteurs qui se font face. Rabbi ’Hanin dit : Un homme venant de gens qui se tiennent sur les hauteurs du monde. Et qui sont-ils ? Les fils de Coré, comme il est écrit : « Les fils de Coré ne moururent pas » (Nb 26, 11). On a enseigné au nom de notre maître : Un lieu fut fortifié pour eux dans la Géhenne, et ils s’y tinrent.
רבי שמואל בר נחמני אמר אדם הבא משתי רמות שצופות זו את זו רבי חנין אמר אדם הבא מבני אדם שעומדין ברומו של עולם ומאן נינהו בני קרח דכתיב (במדבר כו, יא) ובני קרח לא מתו תנא משום רבינו מקום נתבצר להם בגיהנם ועמדו עליו
Sept prophétesses : qui sont-elles ? Sarah, Myriam, Débora, Anne, Abigaïl, Houlda et Esther. Sarah, comme il est écrit : « père de Milka et père de Yiska » (Gn 11, 29), et Rabbi Yits’hak dit : Yiska, c’est Sarah. Et pourquoi l’appelait-on Yiska ? Parce qu’elle voyait [sakhta] par l’esprit saint, ainsi qu’il est dit : « Tout ce que Sarah te dira, écoute sa voix » (Gn 21, 12). Autre explication : Yiska, parce que tous contemplaient [sokhin] sa beauté.
שבע נביאות מאן נינהו שרה מרים דבורה חנה אביגיל חולדה ואסתר שרה דכתיב (בראשית יא, כט) אבי מלכה ואבי יסכה ואמר ר' יצחק יסכה זו שרה ולמה נקרא שמה יסכה שסכתה ברוח הקדש שנאמר (בראשית כא, יב) כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה ד"א יסכה שהכל סוכין ביופיה
Myriam, comme il est écrit : « Myriam la prophétesse, sœur d’Aaron, prit » (Ex 15, 20). Sœur d’Aaron, et non sœur de Moïse ? Rav Na’hman dit au nom de Rav : C’est qu’elle prophétisait alors qu’elle n’était encore que la sœur d’Aaron, et elle disait : Ma mère est destinée à enfanter un fils qui sauvera Israël. Au moment où il naquit, toute la maison fut remplie de lumière. Son père se leva, l’embrassa sur la tête et lui dit : Ma fille, ta prophétie s’est accomplie.
מרים דכתיב (שמות טו, כ) ותקח מרים הנביאה אחות אהרן ולא אחות משה אמר ר"נ אמר רב שהיתה מתנבאה כשהיא אחות אהרן ואומרת עתידה אמי שתלד בן שיושיע את ישראל ובשעה שנולד נתמלא כל הבית כולו אורה עמד אביה ונשקה על ראשה אמר לה בתי נתקיימה נבואתיך
Et lorsqu’on le jeta au fleuve, son père se leva, la frappa sur la tête et lui dit : Ma fille, où est ta prophétie ? C’est ce qui est écrit : « Sa sœur se tint à distance pour savoir » (Ex 2, 4) : pour savoir ce qu’il adviendrait à la fin de sa prophétie.
וכיון שהשליכוהו ליאור עמד אביה וטפחה על ראשה ואמר לה בתי היכן נבואתיך היינו דכתיב (שמות ב, ד) ותתצב אחותו מרחוק לדעה לדעת מה יהא בסוף נבואתה
Débora, comme il est écrit : « Débora, une femme prophétesse, femme de Lapidot » (Jg 4, 4). Que signifie « femme de Lapidot » ? Qu’elle faisait des mèches pour le Sanctuaire.
דבורה דכתיב (שופטים ד, ד) ודבורה אשה נביאה אשת לפידות מאי אשת לפידות שהיתה עושה פתילות למקדש
« Elle siégeait sous un palmier » (Jg 4, 5). Pourquoi précisément sous un palmier ? Rabbi Chimon ben Avchalom dit : À cause de l’interdit de l’isolement [avec un homme]. Autre explication : de même que ce palmier n’a qu’un seul cœur, de même Israël, en cette génération, n’avait qu’un seul cœur, tourné vers leur Père qui est aux cieux.
(שופטים ד, ה) והיא יושבת תחת תומר מאי שנא תחת תומר אמר ר' שמעון בן אבשלום משום יחוד דבר אחר מה תמר זה אין לו אלא לב אחד אף ישראל שבאותו הדור לא היה להם אלא לב אחד לאביהן שבשמים
Anne, comme il est écrit : « Anne pria et dit : Mon cœur exulte en l’Éternel, ma corne est élevée par l’Éternel » (1 S 2, 1). Ma corne est élevée, et non ma fiole : David et Salomon, qui furent oints avec la corne, leur royauté se prolongea ; Saül et Jéhu, qui furent oints avec la fiole, leur royauté ne se prolongea pas.
חנה דכתיב (שמואל א ב, א) ותתפלל חנה ותאמר עלץ לבי בה' רמה קרני בה' רמה קרני ולא רמה פכי דוד ושלמה שנמשחו בקרן נמשכה מלכותן שאול ויהוא שנמשחו בפך לא נמשכה מלכותן
« Nul n’est saint comme l’Éternel, car il n’y a personne en dehors de Toi [biltekha] » (1 S 2, 2). Rav Yehouda bar Menassia dit : Ne lis pas biltekha, mais levalotekha [pour Te survivre] : la manière d’agir du Saint, béni soit-Il, n’est pas celle de la chair et du sang. Pour la chair et le sang, l’œuvre de ses mains lui survit ; mais le Saint, béni soit-Il, survit à l’œuvre de ses mains.
(שמואל א ב, ב) אין קדוש כה' כי אין בלתך אמר רב יהודה בר מנשיא אל תקרי בלתך אלא לבלותך שלא כמדת הקב"ה מדת בשר ודם מדת בשר ודם מעשה ידיו מבלין אותו אבל הקדוש ברוך הוא מבלה מעשה ידיו
« Et il n’est pas de rocher [tsour] comme notre Dieu » (1 S 2, 2) : il n’est pas d’artiste [tsayar] comme notre Dieu. L’homme dessine une figure sur un mur, mais il ne peut y mettre souffle et âme, entrailles et intestins ; mais le Saint, béni soit-Il, forme une figure à l’intérieur d’une figure et y met souffle et âme, entrailles et intestins.
(שמואל א ב, ב) ואין צור כאלהינו אין צייר כאלהינו אדם צר צורה על גבי הכותל ואינו יכול להטיל בה רוח ונשמה קרבים ובני מעים אבל הקב"ה צר צורה בתוך צורה ומטיל בה רוח ונשמה קרבים ובני מעים
Abigaïl, comme il est écrit : « Et comme elle était montée sur l’âne et descendait à couvert de la montagne » (1 S 25, 20). « À couvert de la montagne » ? Il aurait fallu dire « de la montagne » !
אביגיל דכתיב (שמואל א כה, כ) והיה היא רוכבת על החמור ויורדת בסתר ההר בסתר ההר מן ההר מיבעי ליה
Rabba bar Chmouel dit : [Elle vint] au sujet du sang qui provient des parties couvertes. Elle prit du sang et le lui montra. Il lui dit : Montre-t-on du sang la nuit ? Elle lui dit : Juge-t-on des causes capitales la nuit ? Il lui dit :
אמר רבה בר שמואל על עסקי דם הבא מן הסתרים נטלה דם והראתה לו אמר לה וכי מראין דם בלילה אמרה לו וכי דנין דיני נפשות בלילה אמר לה
Original : Megillah 14a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.