Celle qui observe un jour pour un jour le prouve : elle rend impurs la couche et le siège, et elle n’a pas à compter sept jours.
שומרת יום כנגד יום תוכיח שמטמאה משכב ומושב ואינה טעונה ספירת שבעה
Meguila 8b מגילה
Structure du débat :Michna 2Question 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Et toi aussi, ne t’étonne pas que celui-ci, bien qu’il rende impurs la couche et le siège, n’ait pas à compter sept jours. C’est pourquoi le verset dit : « de son écoulement, il comptera » : [même pour] une partie de son écoulement, il comptera. Cela enseigne au sujet du zav qui a eu deux écoulements qu’il doit compter sept jours.
ואף אתה אל תתמה על זה שאע"פ שמטמא משכב ומושב לא יהא טעון ספירת שבעה תלמוד לומר מזובו וספר מקצת זובו וספר לימד על זב בעל שתי ראיות שטעון ספירת שבעה
Rav Papa dit à Abayé : en quoi est-il différent, ce « de son écoulement » dont on déduit l’inclusion du zav qui a eu deux écoulements, et en quoi est-il différent, ce « de son écoulement » dont on déduit l’exclusion du zav qui a eu deux écoulements ?
אמר ליה רב פפא לאביי מאי שנא האי מזובו דמרבי ביה זב בעל שתי ראיות ומאי שנא האי מזובו דממעט ביה זב בעל שתי ראיות
Il lui dit : si tu pensais que celui-ci vient pour exclure, le verset aurait pu s’en taire. Et si tu dis que cela se déduirait du raisonnement, celle qui observe un jour pour un jour le prouve.
אמר ליה אי סלקא דעתך האי למעוטי הוא דאתא לישתוק קרא מיניה וכי תימא אתיא מדינא שומרת יום כנגד יום תוכיח
Et si tu dis qu’il en a besoin pour [enseigner] « de son écoulement et non de sa lèpre », alors le verset aurait dû écrire « Et quand le zav sera purifié » et se taire. Pourquoi ai-je besoin de « de son écoulement » ? Pour enseigner au sujet du zav qui a eu deux écoulements qu’il doit compter sept jours.
וכי תימא האי מיבעי ליה מזובו ולא מנגעו א"כ ליכתוב קרא וכי יטהר הזב ולישתוק מזובו למה לי לימד על זב בעל שתי ראיות שטעון ספירת שבעה:
MICHNA: Il n’y a de différence entre le lépreux mis en observation et le lépreux déclaré définitif que [l’obligation de] laisser pousser les cheveux et de déchirer [les vêtements].
מתני׳ אין בין מצורע מוסגר למצורע מוחלט אלא פריעה ופרימה
Il n’y a de différence entre celui qui est purifié au sortir de l’observation et celui qui est purifié au sortir de la déclaration définitive que le rasage et les oiseaux.
אין בין טהור מתוך הסגר לטהור מתוך החלט אלא תגלחת וצפרים:
GUEMARA: Il en découle que, pour le renvoi [hors du camp] et l’impureté, l’un et l’autre sont égaux.
גמ׳ הא לענין שילוח [וטומאה] זה וזה שוין
D’où ces paroles [sont-elles tirées] ? Car Rav Chmouel bar Yits’hak enseigna devant Rav Houna : « le cohen le déclarera pur, c’est une dartre ; il lavera ses vêtements et il sera pur » (Lv 13, 6) : pur [dès lors] de l’obligation de laisser pousser les cheveux et de déchirer [les vêtements] qui était la sienne auparavant.
מנהני מילי דתני רב שמואל בר יצחק קמיה דרב הונא (ויקרא יג, ו) וטהרו הכהן מספחת היא וכבס בגדיו וטהר טהור מפריעה ופרימה דמעיקרא
Rava lui dit : s’il en est ainsi, au sujet du zav, où il est écrit : « il lavera ses vêtements et il sera pur » (Lv 15, 13), que signifie « il sera pur » là-bas ? Qu’y avait-il auparavant ?
א"ל רבא אלא מעתה גבי זב דכתיב (ויקרא טו, יג) וכבס בגדיו וטהר התם מאי וטהר מעיקרא איכא
C’est donc : pur désormais de rendre impur l’ustensile de terre par ébranlement, et même s’il voit de nouveau, il ne rend pas impur rétroactivement.
אלא טהור השתא מלטמא כלי חרס בהיסט אע"ג דהדר חזי לא מטמא למפרע
Ici aussi : pur [désormais de rendre impur par l’entrée, rétroactivement].
ה"נ טהור [השתא מלטמא בביאה למפרע]
Rava a donc dit : [on le déduit] d’ici : « Et le lépreux qui est atteint de la plaie » (Lv 13, 45) : celui dont la lèpre dépend de son corps ; cela exclut celui dont la lèpre ne dépend pas de son corps mais des jours.
אלא אמר רבא מהכא (ויקרא יג, מה) והצרוע אשר בו הנגע מי שצרעתו תלויה בגופו יצא זה שאין צרעתו תלויה בגופו אלא בימים
Abayé lui dit : s’il en est ainsi, [alors pour] « Tous les jours où la plaie sera en lui, il sera impur » (Lv 13, 46), [dira-t-on que] seul celui dont la lèpre dépend de son corps doit être renvoyé, et celui dont la lèpre ne dépend pas de son corps n’a pas à être renvoyé ?
אמר ליה אביי אלא מעתה (ויקרא יג, מו) כל ימי אשר הנגע בו יטמא מי שצרעתו תלויה בגופו הוא דטעון שילוח ושאין צרעתו תלויה בגופו אין טעון שילוח
Et si tu dis qu’il en est bien ainsi, n’est-il pas enseigné : il n’y a de différence entre le lépreux mis en observation et le lépreux déclaré définitif que [l’obligation de] laisser pousser les cheveux et de déchirer [les vêtements] — il en découle que pour le renvoi et pour rendre impur par l’entrée, l’un et l’autre sont égaux ?
וכי תימא הכי נמי והא קתני אין בין מצורע מוסגר למצורע מוחלט אלא פריעה ופרימה הא לענין שילוח ולטמויי בביאה זה וזה שוין
Il lui dit : « jours », « tous les jours » — pour inclure le lépreux mis en observation dans le renvoi.
א"ל ימי כל ימי לרבות מצורע מוסגר לשילוח
S’il en est ainsi, le rasage et les oiseaux, pourquoi ne [s’appliquent-ils] pas, puisqu’il est enseigné : il n’y a de différence entre celui qui est purifié au sortir de l’observation et celui qui est purifié au sortir de la déclaration définitive que le rasage et les oiseaux ?
אי הכי תגלחת וצפרים מ"ט לא דקתני אין בין טהור מתוך הסגר לטהור מתוך החלט אלא תגלחת וצפרים
Abayé a dit : le verset dit : « Le cohen sortira hors du camp, et voici, la plaie de la lèpre est guérie » (Lv 14, 3) : celui dont la lèpre dépend de la guérison ; cela exclut celui dont la lèpre ne dépend pas de la guérison mais des jours.
אמר אביי אמר קרא (ויקרא יד, ג) ויצא הכהן אל מחוץ למחנה והנה נרפא נגע הצרעת מי שצרעתו תלויה ברפואות יצא זה שאין צרעתו תלויה ברפואות אלא בימים:
MICHNA: Il n’y a de différence entre les livres [saints] d’une part, et les tefilin et les mezouzot d’autre part, que ceci : les livres s’écrivent en toute langue, alors que les tefilin et les mezouzot ne s’écrivent qu’en écriture assyrienne.
מתני׳ אין בין ספרים לתפלין ומזוזות אלא שהספרים נכתבין בכל לשון ותפלין ומזוזות אינן נכתבות אלא אשורית
Rabban Chimon ben Gamliel dit : même pour les livres, on n’a permis de les écrire qu’en grec.
רשב"ג אומר אף בספרים לא התירו שיכתבו אלא יוונית:
GUEMARA: Il en découle que, pour les coudre avec des tendons et pour rendre les mains impures, l’un et l’autre sont égaux.
גמ׳ הא לתופרן בגידין ולטמא את הידים זה וזה שוין:
« Et les livres s’écrivent en toute langue, etc. » On oppose ceci : un texte [hébreu] qu’on a écrit en araméen, de l’araméen qu’on a écrit en hébreu, ou l’écriture hébraïque [ancienne] ne rendent pas les mains impures, à moins qu’on ne l’écrive en écriture assyrienne, sur parchemin et à l’encre.
וספרים נכתבין בכל לשון וכו': ורמינהו מקרא שכתבו תרגום ותרגום שכתבו מקרא וכתב עברי אינו מטמא את הידים עד שיכתבנו בכתב אשורית על הספר ובדיו
Rava a dit : il n’y a pas de difficulté :
אמר רבא לא קשיא
Original : Megillah 8b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.