ici, il s’agit de nos caractères ; là, de leurs caractères.
כאן בגופן שלנו כאן בגופן שלהן
Meguila 9a מגילה
Structure du débat :Question 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Abayé lui dit : comment as-tu interprété celle-là ? Pour leurs caractères ? Pourquoi alors mentionner un texte [hébreu] écrit en araméen et de l’araméen écrit en hébreu ? Même un texte [hébreu] écrit en hébreu et de l’araméen écrit en araméen, puisqu’il est enseigné : « à moins qu’on ne l’écrive en écriture assyrienne, sur parchemin et à l’encre » !
אמר ליה אביי במאי אוקימתא לההיא בגופן שלהן מאי איריא מקרא שכתבו תרגום ותרגום שכתבו מקרא אפילו מקרא שכתבו מקרא ותרגום שכתבו תרגום נמי דהא קתני עד שיכתבנו אשורית על הספר בדיו
Il faut donc dire : il n’y a pas de difficulté : ceci est selon les Sages, cela selon Rabban Chimon ben Gamliel.
אלא לא קשיא הא רבנן הא רשב"ג
Si c’est selon Rabban Chimon ben Gamliel, il y a [aussi] le grec ! Il faut donc dire : il n’y a pas de difficulté : ici il s’agit des livres, là des tefilin et des mezouzot.
אי רשב"ג הא איכא יונית אלא לא קשיא כאן בספרים כאן בתפלין ומזוזות
Les tefilin et les mezouzot, quelle est la raison ? Parce qu’il est écrit à leur sujet : « Et ces paroles seront » (Dt 6, 6) : qu’elles restent telles qu’elles sont. Quel araméen écrit en hébreu y a-t-il là ? On comprend pour la Torah, où il y a « Yegar Sahadouta » (Gn 31, 47) ; mais ici, quel araméen y a-t-il ?
תפלין ומזוזות מ"ט משום דכתיב בהו (דברים ו, ו) והיו בהוייתן יהו מאי תרגום שכתבו מקרא איכא בשלמא תורה איכא (בראשית לא, מז) יגר שהדותא אלא הכא מאי תרגום איכא
Il faut donc dire : il n’y a pas de difficulté : ici il s’agit de la Méguila, là des livres. La Méguila, quelle est la raison ? Car il est écrit à son sujet : « selon leur écriture et selon leur langue » (Est 8, 9). Quel araméen écrit en hébreu y a-t-il là ?
אלא לא קשיא כאן במגילה כאן בספרים מגילה מ"ט דכתיב בה ככתבם וכלשונם מאי תרגום שכתבו מקרא איכא
Rav Papa a dit : « Et l’édit (pitgam) du roi sera entendu » (Est 1, 20). Rav Na’hman bar Yits’hak a dit : « et toutes les femmes rendront honneur (yekar) à leurs maris » (Est 1, 20).
אמר רב פפא (אסתר א, כ) ונשמע פתגם המלך רב נחמן בר יצחק אמר (אסתר א, כ) וכל הנשים יתנו יקר לבעליהן
Rav Achi a dit : lorsque cela est enseigné, c’est pour les autres livres, et c’est selon Rabbi Yehouda, car il est enseigné : les tefilin et les mezouzot ne s’écrivent qu’en écriture assyrienne, et nos maîtres ont permis le grec.
רב אשי אמר כי תניא ההיא בשאר ספרים ורבי יהודה היא דתניא תפלין ומזוזות אין נכתבין אלא אשורית ורבותינו התירו יונית
Mais il est écrit : « et elles seront » ! Dis donc : les livres s’écrivent en toute langue, et nos maîtres ont permis le grec. — « Ont permis » ? Cela implique que le premier Tanna interdisait !
והכתיב והיו אלא אימא ספרים נכתבים בכל לשון ורבותינו התירו יונית התירו מכלל דתנא קמא אסר
Dis donc : nos maîtres n’ont permis de les écrire qu’en grec. Et il est enseigné : Rabbi Yehouda a dit : même lorsque nos maîtres ont permis le grec, ils ne l’ont permis que pour le rouleau de la Torah.
אלא אימא רבותינו לא התירו שיכתבו אלא יונית ותניא א"ר יהודה אף כשהתירו רבותינו יונית לא התירו אלא בספר תורה
Et [cela] à cause de l’épisode du roi Ptolémée, car il est enseigné : il arriva que le roi Ptolémée rassembla soixante-douze anciens et les fit entrer dans soixante-douze maisons, sans leur révéler pourquoi il les avait rassemblés. Il entra auprès de chacun d’eux et leur dit : « Écrivez-moi la Torah de Moïse votre maître. » Le Saint, béni soit-Il, mit dans le cœur de chacun d’eux un [même] conseil, et ils s’accordèrent tous en une seule pensée.
ומשום מעשה דתלמי המלך דתניא מעשה בתלמי המלך שכינס שבעים ושנים זקנים והכניסן בשבעים ושנים בתים ולא גילה להם על מה כינסן ונכנס אצל כל אחד ואחד ואמר להם כתבו לי תורת משה רבכם נתן הקב"ה בלב כל אחד ואחד עצה והסכימו כולן לדעת אחת
Ils lui écrivirent : « Dieu créa au commencement » (Gn 1, 1) ; « Je ferai l’homme à l’image et à la ressemblance » (Gn 1, 26) ;
וכתבו לו אלהים ברא בראשית (בראשית א, א) אעשה אדם בצלם ובדמות (בראשית א, כו)
« Il acheva au sixième jour, et Il se reposa au septième jour » (Gn 2, 2) ; « Il le créa mâle et femelle » (Gn 5, 2) — et ils n’écrivirent pas « Il les créa » ;
ויכל ביום הששי וישבות ביום השביעי (בראשית ב, ב) זכר ונקבה בראו (בראשית ה, ב) ולא כתבו בראם
« Allons, Je descendrai et Je confondrai là leur langage » (Gn 11, 7) ; « Et Sara rit parmi ses proches » (Gn 18, 12) ;
הבה ארדה ואבלה שם שפתם (בראשית יא, ז) ותצחק שרה בקרוביה (בראשית יח, יב)
« Car dans leur colère ils ont tué un bœuf, et dans leur caprice ils ont arraché une mangeoire » (Gn 49, 6) ; « Moïse prit sa femme et ses fils et les fit monter sur un porteur d’hommes » (Ex 4, 20) ;
כי באפם הרגו שור וברצונם עקרו אבוס (בראשית מט, ו) ויקח משה את אשתו ואת בניו וירכיבם על נושא בני אדם (שמות ד, כ)
« Et le séjour des enfants d’Israël, qu’ils avaient séjourné en Égypte et dans les autres pays, fut de quatre cents ans » (Ex 12, 40) ; « Il envoya les notables des enfants d’Israël » (Ex 24, 5) ; « Et sur les notables des enfants d’Israël, Il ne porta pas la main » (Ex 24, 11) ;
ומושב בני ישראל אשר ישבו במצרים ובשאר ארצות ארבע מאות שנה (שמות יב, מ) וישלח את זאטוטי בני ישראל (שמות כד, ה) ואל זאטוטי בני ישראל לא שלח ידו (שמות כד, יא)
Original : Megillah 9a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.