Structure du débat :Michna 2Question 1Non tranché 1Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
je me pose la question : quoi ? Cet homme vise-t-il deux taureaux, de sorte que tant qu’il ne les a pas complétés, ils ne sont pas offerts ? Ou peut-être vise-t-il deux béliers et un agneau — deux d’une espèce et un d’une autre espèce, le disons-nous ou non ? Qu’en est-il ? Que cela reste en suspens.
מיבעיא לי מאי גברא לשני פרים קא מכוין ועד דממלי להו לא קרבי או דלמא לשני אילים וכבש אחד קמכווין תרי מחד מינא וחד מחד מינא אמרינן או לא מאי תיקו:
Rabbi Tarfon dit : De même que nous trouvons que le vin vient comme obligation et vient comme don, de même l’huile, qui vient comme obligation, vient comme don. Rabbi Akiva lui dit : Non ; si tu le dis du vin, qui est offert séparément [même] avec son obligation, le diras-tu de l’huile, qui n’est pas offerte séparément avec son obligation ?
אמר רבי טרפון מה מצינו ביין שהוא בא חובה ובא נדבה אף שמן שהוא בא חובה בא נדבה אמר לו רבי עקיבא לא אם אמרת ביין שכן קרב עם חובתו בפני עצמו תאמר בשמן שאינו קרב עם חובתו בפני עצמו
Deux [personnes] ne font pas don [ensemble] d’un seul dixième ; mais on fait don [en commun] d’un holocauste, d’un sacrifice de paix et d’un oiseau, même d’un seul oiseau.
אין שנים מתנדבין עשרון אחד אבל מתנדבין עולה ושלמים ועוף אפילו פרידה אחת:
C’est évident ! — Tu aurais pu dire : pour l’offrande de farine volontaire, le Miséricordieux a révélé ces cinq offrandes de farine : celles-ci oui, davantage non. Il nous apprend [que non]. Ces paroles [valent] pour un don non spécifié ; mais là où il a précisé, il a précisé.
פשיטא מהו דתימא מנחת נדבה גלי בה רחמנא הני חמשה מנחות אין טפי לא קא משמע לן הני מילי בסתמא אבל היכא דפריש פריש:
Deux ne font pas don, etc. Quelle en est la raison ? Si l’on dit : parce qu’il est écrit « offrira » (Lv 2, 1) — pour l’holocauste aussi il est écrit « offrira » (Lv 1, 2) !
אין שנים מתנדבין: מאי טעמא אילימא משום דכתיב (ויקרא ב, א) תקריב עולה נמי הא כתיב (ויקרא א, ב) יקריב
Mais pour l’holocauste, quelle est la raison ? Parce qu’il est écrit : « pour vos holocaustes » (Nb 29, 39). Pour l’offrande de farine aussi, il est écrit : « pour vos offrandes de farine » (Nb 29, 39) ! Mais c’est parce qu’il est écrit à son sujet : « une âme » (Lv 2, 1).
אלא עולה מאי טעמא דכתיב (במדבר כט, לט) לעולותיכם מנחה נמי הא כתיב (במדבר כט, לט) למנחותיכם אלא משום דכתיב בה (ויקרא ב, א) נפש
Il a aussi été enseigné ainsi : Rabbi dit : « Qui offrira son sacrifice, pour tous leurs vœux et pour tous leurs dons qu’ils offriront à l’Éternel » (Lv 22, 18) : tous viennent en association ; le verset n’a écarté que l’offrande de farine, car il est dit [à son sujet] « une âme ».
תניא נמי הכי רבי אומר (ויקרא כב, יח) אשר יקריב קרבנו לכל נדריהם ולכל נדבותם אשר יקריבו לה' הכל באין בשותפות לא סילק הכתוב אלא מנחה שנאמר נפש
Rabbi Yits’hak dit : Pourquoi l’offrande de farine se distingue-t-elle, en ce qu’il est dit à son sujet « une âme » ? Le Saint, béni soit-Il, a dit : Qui a coutume d’apporter une offrande de farine ? Le pauvre. Je le considère comme s’il avait offert son âme devant moi.
אמר ר' יצחק מפני מה נשתנית מנחה שנאמר בה נפש אמר הקדוש ברוך הוא מי דרכו להביא מנחה עני מעלה אני עליו כאילו הקריב נפשו לפני
Rabbi Yits’hak dit : Pourquoi l’offrande de farine se distingue-t-elle, en ce que sont mentionnées à son sujet ces cinq sortes de cuisson ? Parabole d’un roi de chair et de sang pour qui son ami avait préparé un repas, et il savait qu’il était pauvre. Il lui dit : Fais-le-moi de cinq sortes de cuisson, afin que je profite de toi.
אמר ר' יצחק מה נשתנית מנחה שנאמר בה חמשה מיני טיגון הללו משל למלך בשר ודם שעשה לו אוהבו סעודה ויודע בו שהוא עני אמר לו עשה לי מן חמשה מיני טיגון כדי שאהנה ממך:
MICHNA: « Je prends sur moi un dixième » : il en apportera un ; « des dixièmes » : il en apportera deux ; « J’ai précisé, et je ne sais pas ce que j’ai précisé » : il apportera soixante dixièmes.
מתני׳ הרי עלי עשרון יביא אחד עשרונות יביא שנים פירשתי ואיני יודע מה פירשתי יביא ששים עשרון
« Je prends sur moi une offrande de farine » : il apportera celle qu’il voudra. Rabbi Yehouda dit : Il apportera l’offrande de fleur de farine, qui se distingue parmi les offrandes de farine.
הרי עלי מנחה יביא איזו שירצה רבי יהודה אומר יביא מנחת הסולת שהיא מיוחדת שבמנחות
« Une offrande de farine » ou « une espèce d’offrande de farine » : il en apportera une ; « des offrandes de farine » ou « une espèce d’offrandes de farine » : il en apportera deux ; « J’ai précisé, et je ne sais pas laquelle d’entre elles j’ai précisée » : il apportera les cinq.
מנחה או מין המנחה יביא אחת מנחות או מין מנחות יביא שתים פירשתי ואיני יודע איזה מהן פירשתי יביא חמשתן
« J’ai précisé une offrande de farine de [plusieurs] dixièmes, et je ne sais pas combien j’ai précisé » : il apportera soixante dixièmes. Rabbi dit : Il apportera des offrandes de farine de dixièmes, de un jusqu’à soixante.
פירשתי מנחה של עשרונים ואיני יודע כמה פירשתי יביא ששים עשרון רבי אומר יביא מנחות של עשרונות מאחד ועד ששים:
GUEMARA: C’est évident ! — C’est [la suite] « des dixièmes, il en apportera deux » qui lui était nécessaire. Mais cela aussi est évident : le minimum de « dixièmes » est deux ! — C’était nécessaire pour lui.
Et Rabbi Yo’hanan dit : Tu peux même dire [que c’est] Rabbi : il s’agit de celui qui dit : J’ai précisé des dixièmes, mais je ne les ai pas fixés dans un ustensile ; de sorte qu’il apporte soixante dixièmes dans soixante ustensiles.
ורבי יוחנן אמר אפילו תימא רבי באומר פירשתי עשרונות אבל לא קבעתים בכלי דמייתי שיתין עשרונות בשיתין מאני:
« Je prends sur moi une offrande de farine » : il apportera celle qu’il voudra, etc. On a enseigné : [Rabbi Yehouda exige la fleur de farine] puisque le verset commence par elle en premier.
הרי עלי מנחה יביא איזהו שירצה [וכו']: תנא הואיל ופתח בו הכתוב תחלה
S’il en est ainsi, celui qui dit : Je prends sur moi un holocauste, devrait apporter un jeune taureau, puisque le verset commence par lui
אלא מעתה האומר הרי עלי עולה יביא בן בקר הואיל ופתח בו הכתוב
Original : Menachot 104b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.