Peut-être tout [ce qui reste] est-il l’obligatoire, et tout ce dont une partie [est allée] aux feux [de l’autel] tombe sous [l’interdit] « vous ne ferez pas fumer » !
ודלמא כולה חובה היא וכל שהוא ממנו לאישים הרי הוא בבל תקטירו
Mena’hot 106b מנחות
Structure du débat :Michna 1Baraïta 2Objection 2
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Rabbi Yehouda fils de Rabbi Chimon ben Pazi dit : Il les fait monter au titre de bois, selon Rabbi Eliézer. Car il a été enseigné : Rabbi Eliézer dit : « en odeur agréable » (Lv 2, 12) tu ne les fais pas monter, mais tu les fais monter au titre de bois.
אמר ר' יהודה בריה דרבי שמעון בן פזי דמסיק להו לשום עצים וכרבי אליעזר דתניא רבי אליעזר אומר (ויקרא ב, יב) לריח ניחוח אי אתה מעלה אבל אתה מעלה לשום עצים
Rav A’ha fils de Rava dit à Rav Achi : Peut-être que, selon tous, il est permis de mêler l’obligatoire au volontaire, et qu’ici ils divergent sur [l’opinion] de Rabbi Eliézer : les Sages admettent [celle] de Rabbi Eliézer, et Rabbi n’admet pas [celle] de Rabbi Eliézer ?
אמר ליה רב אחא בריה דרבא לרב אשי ודלמא דכולי עלמא מותר לערב חובה בנדבה והכא בדרבי אליעזר קא מיפלגי דרבנן אית להו דרבי אליעזר ורבי לית ליה דרבי אליעזר
Il lui dit : S’il te venait à l’esprit que selon Rabbi il est permis de mêler l’obligatoire au volontaire, et qu’il n’admet pas [l’opinion] de Rabbi Eliézer, il serait possible d’apporter soixante dans un ustensile et un dans un autre ustensile, de les mettre en contact et de prélever la poignée.
אמר ליה אי סלקא דעתך לרבי מותר לערב חובה בנדבה ודרבי אליעזר לית ליה אפשר דמייתי שיתין בחד מנא וחד בחד מנא ומגע להו וקמיץ
Rava dit : Selon tous, il est permis de mêler l’obligatoire au volontaire, et tous admettent [l’opinion] de Rabbi Eliézer ; et ici, ils divergent sur la controverse entre Rabbi Eliézer ben Yaakov et les Sages.
רבא אמר דכולי עלמא מותר לערב חובה בנדבה ודכולי עלמא אית להו דרבי אליעזר והכא בפלוגתא דרבי אליעזר בן יעקב ורבנן קא מיפלגי
Car nous avons appris : Même à une offrande de soixante dixièmes, on donne soixante logs. Rabbi Eliézer ben Yaakov dit : Même une offrande de soixante dixièmes n’a que son log, ainsi qu’il est dit : « pour l’offrande, et un log d’huile » (Lv 14, 21).
דתנן אפילו מנחה של שישים עשרון נותן לה שישים לוג רבי אליעזר בן יעקב אומר אפילו מנחה של ששים עשרון אין לה אלא לוגה שנאמר (ויקרא יד, כא) למנחה ולוג שמן
Les Sages pensent comme les Sages [de là-bas], qui disent soixante logs : chaque dixième prend son log.
רבנן סברי [כרבנן] דאמרי שישים לוג וכל חד וחד עשרון לוגה קא שקיל
Et Rabbi pense comme Rabbi Eliézer ben Yaakov, qui dit qu’elle n’a que son log ; or nous ne savons pas s’il s’agit d’une seule offrande, à laquelle suffit un seul log, ou de deux offrandes, qui requièrent deux logs.
ורבי סבר כר' אליעזר בן יעקב דאמר אין לה אלא לוגה ולא ידעינן אי חדא מנחה היא דסגי לה בחד לוג אי שתי מנחות נינהו דבעינן שני לוגין
Rav Achi dit : Ils divergent sur [le cas où il a promis] un petit et en a apporté un grand : les Sages pensent que [s’il a promis] un petit et apporté un grand, il est quitte ; et Rabbi pense qu’il n’est pas quitte.
רב אשי אמר בקטן והביא גדול קמיפלגי רבנן סברי קטן והביא גדול יצא ורבי סבר לא יצא
Mais ils ont déjà divergé une fois à ce sujet, car nous avons appris : Un petit, et il a apporté un grand : il est quitte. Rabbi dit : Il n’est pas quitte.
והא איפלגו בה חדא זמנא דתנן קטן והביא גדול יצא רבי אומר לא יצא
Il fallait [les deux] : car si cela avait été dit dans ce cas-ci, [on aurait dit que] dans ce cas-ci les Sages le disent parce que l’un et l’autre ne comportent qu’une poignée ; mais là, où les parties consumées sont plus nombreuses, je dirais qu’ils reconnaissent [l’opinion] de Rabbi.
צריכא דאי איתמר בהא בהא קא אמרי רבנן משום דאידי ואידי קומץ הוא אבל התם דקא נפישי אימורין אימא מודו ליה לרבי
Et si cela avait été dit dans ce cas-là, [on aurait dit que] dans ce cas-là Rabbi le dit ; mais dans ce cas-ci, je dirais qu’il reconnaît [l’opinion] des Sages. Il fallait [les deux].
ואי איתמר בההיא בההיא קאמר רבי אבל בהא אימא מודי להו לרבנן צריכא
(Moyen mnémotechnique : bois, or, vin, holocauste, action de grâces, bœuf.)
(סימן עצי"ם זה"ב יי"ן עול"ה תוד"ה שו"ר):
MICHNA: « Je prends sur moi du bois » : pas moins de deux bûches. « De l’encens » : pas moins d’une poignée.
מתני׳ הרי עלי עצים לא יפחות משני גזירין לבונה לא יפחות מקומץ
Il y a cinq poignées : celui qui dit : « De l’encens à ma charge », pas moins d’une poignée ; celui qui fait don d’une offrande de farine apportera avec elle une poignée d’encens ; celui qui fait monter la poignée au-dehors est coupable ; les deux coupes requièrent deux poignées.
חמשה קמצים הם האומר עלי לבונה לא יפחות מקומץ המנדב מנחה יביא עמה קומץ לבונה המעלה את הקומץ בחוץ חייב שני בזיכין טעונין שני קמצים
« Je prends sur moi de l’or » : pas moins d’un dinar d’or ; « de l’argent » : pas moins d’un dinar d’argent ; « du cuivre » : pas moins [de la valeur] d’une maa d’argent. « J’ai précisé, et je ne sais pas ce que j’ai précisé » : il apportera jusqu’à ce qu’il dise : Ce n’est pas cela que j’avais en vue.
הרי עלי זהב לא יפחות מדינר זהב כסף לא יפחות מדינר כסף נחשת לא יפחות ממעה כסף פירשתי ואיני יודע מה פירשתי יהא מביא עד שיאמר לא לכך נתכוונתי:
GUEMARA: Les Sages ont enseigné : « Une offrande » (Lv 2, 1) : cela enseigne qu’on fait don de bois. Et combien ? Deux bûches. Et ainsi il est dit : « Et nous avons tiré au sort pour l’offrande du bois » (Ne 10, 35). Rabbi dit : Le bois est une offrande ; il requiert le sel et requiert d’être présenté.
גמ׳ תנו רבנן (ויקרא ב, א) קרבן מלמד שמתנדבין עצים וכמה שני גזירין וכן הוא אומר (נחמיה י, לה) והגורלות הפלנו על קרבן העצים רבי אומר עצים קרבן הם טעונין מלח וטעונין הגשה
Rava dit : Alors, selon les paroles de Rabbi, le bois requiert le prélèvement d’une poignée ! Rav Papa dit : Selon les paroles de Rabbi, le bois requiert du bois !
אמר רבא ולדברי רבי עצים טעונין קמיצה אמר רב פפא לדברי רבי עצים צריכין עצים:
« De l’encens : pas moins d’une poignée. » D’où le savons-nous ? Car il est écrit : « Il en prélèvera par sa poignée, de la fleur de farine de l’offrande et de son huile, et tout l’encens » (Lv 6, 8) : il compare l’encens au prélèvement de l’offrande ; de même que le prélèvement de l’offrande est d’une poignée, de même l’encens est d’une poignée.
לבונה לא יפחות מן הקומץ: מנלן דכתיב (ויקרא ו, ח) והרים ממנו בקומצו מסלת המנחה ומשמנה ואת כל הלבונה מקיש לבונה להרמה דמנחה מה הרמה דמנחה קומץ אף לבונה נמי קומץ:
Les Sages ont enseigné : « [Je prends] sur moi pour l’autel » : il apportera de l’encens, car il n’y a rien qui soit offert [tout entier] à l’autel, sinon l’encens. « J’ai précisé, et je ne sais pas ce que j’ai précisé » : il apportera de tout ce qui est offert à l’autel.
תנו רבנן הרי עלי למזבח יביא לבונה שאין לך דבר שקרב לגבי מזבח אלא לבונה פירשתי ואיני יודע מה פירשתי יביא מכל דבר שקרב למזבח
Et il n’y a rien d’autre ? Il y a pourtant l’holocauste ! — Il y a sa peau, qui est pour les cohanim.
ותו ליכא והא איכא עולה איכא עורה לכהנים
Il y a pourtant l’holocauste d’oiseau ! — Il y a
והא איכא עולת העוף איכא
Original : Menachot 106b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.