Structure du débat :Baraïta 2Question 1Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Nos maîtres ont enseigné : le sel qui est sur le membre, on commet une mé’ila par lui ; celui qui est sur la rampe et celui qui est au sommet de l’autel, on ne commet pas de mé’ila par lui. Et Rav Matna dit : quel est le verset ? « Vous les présenterez devant l’Éternel, les cohanim jetteront sur eux du sel et les feront monter en holocauste à l’Éternel » (Ez 43, 24).
תנו רבנן מלח שעל גבי האבר מועלין בו שע"ג הכבש ושבראשו של מזבח אין מועלין בו ואמר רב מתנה מאי קראה (יחזקאל מג, כד) והקרבתם לפני ה' והשליכו הכהנים עליהם מלח והעלו אותם עולה לה':
Nous avons appris là-bas : [l’une des ordonnances du tribunal était] que les cohanim puissent jouir du sel et du bois. Chmouel dit : on ne l’a enseigné que pour leurs sacrifices, mais pas pour la consommation.
תנן התם על המלח ועל העצים שיהו הכהנים נאותין בהן אמר שמואל לא שנו אלא לקרבנם אבל לאכילה לא
On pensait : que signifie « pour leurs sacrifices » ? Pour saler leurs sacrifices ; « pour la consommation », pour manger les choses saintes. Or, alors que pour saler les peaux des sacrifices nous en donnons, pour manger les choses saintes nous n’en donnerions pas ?
קא ס"ד מאי לקרבנם למלוח קרבנם לאכול אכילת קדשים השתא למלוח עורות קדשים יהבינן לאכילת קדשים לא יהבינן
Comme on l’a enseigné : il se trouve que tu dis : en trois endroits le sel est placé : dans la chambre du sel, sur la rampe et au sommet de l’autel. Dans la chambre du sel, car c’est là qu’on sale les peaux des sacrifices ; sur la rampe, car c’est là qu’on sale les membres ; au sommet de l’autel, car c’est là qu’on sale la poignée, l’encens, l’encens aromatique, l’offrande des cohanim, l’offrande du cohen oint, l’offrande des libations et l’’ola d’oiseau.
דתניא נמצאת אתה אומר בשלשה מקומות המלח נתונה בלשכת המלח ועל גבי הכבש ובראשו של מזבח בלשכת המלח ששם מולחין עורות קדשים על גבי הכבש ששם מולחים את האברים בראשו של מזבח ששם מולחין הקומץ והלבונה והקטורת ומנחת כהנים ומנחת כהן משיח ומנחת נסכים ועולת העוף
Que signifie donc « pour leurs sacrifices » ? Pour la consommation de leurs sacrifices ; et que signifie « pour la consommation » ? La consommation d’aliments profanes.
אלא מאי לקרבנם לאכילת קרבנם ומאי לאכילה אכילה דחולין
Des aliments profanes, c’est évident ! Que viennent-ils faire là ? — Bien que le maître ait dit : « ils la mangeront » — qu’ils mangent avec elle des aliments profanes et de la terouma, afin qu’elle soit mangée à satiété —, malgré cela, le sel des choses saintes, nous ne le leur donnons pas.
חולין פשיטא מאי בעו התם אע"ג דאמר מר יאכלו שיאכלו עמה חולין ותרומה כדי שתהא נאכלת על השובע אפילו הכי מלח דקדשים לא יהבינן להו
Ravina dit à Rav Achi : c’est aussi raisonnable, car s’il te venait à l’esprit que « pour leurs sacrifices » signifie pour saler, la raison serait que le tribunal l’a stipulé, mais si le tribunal ne l’avait pas stipulé, non ? Alors qu’aux Israélites nous en donnons, aux cohanim nous n’en donnerions pas ?
אמר ליה רבינא לרב אשי ה"נ מסתברא דאי סלקא דעתך מאי לקרבנם למלוח טעמא דאתני בית דין הא לא אתני בית דין לא השתא לישראל יהבינן לכהנים לא יהבינן
Comme on l’a enseigné : on pourrait croire que celui qui dit « Je m’engage à [apporter] une min’ha » apporte le sel de chez lui, de la même manière qu’il apporte l’encens de chez lui. Et c’est logique : il est dit « il apportera la min’ha » et « il apportera le sel », et il est dit « il apportera la min’ha » et « il apportera l’encens » : de même que l’encens [vient] de chez lui, de même le sel de chez lui.
דתניא יכול האומר הרי עלי מנחה יביא מלח מתוך ביתו כדרך שמביא לבונה מתוך ביתו ודין הוא נאמר הביא מנחה והביא מלח ונאמר הביא מנחה והביא לבונה מה לבונה מתוך ביתו אף מלח מתוך ביתו
Ou bien va dans cette direction : il est dit « il apportera la min’ha » et « il apportera le sel », et il est dit « il apportera la min’ha » et « il apportera le bois » : de même que le bois [vient] du public, de même le sel du public.
או כלך לדרך זו נאמר הביא מנחה והביא מלח ונאמר הביא מנחה והביא עצים מה עצים משל ציבור אף מלח משל ציבור
Voyons à quoi il ressemble : on déduit une chose qui s’applique à tous les sacrifices d’une chose qui s’applique à tous les sacrifices ; et que l’encens ne serve pas de preuve, car il ne s’applique pas à tous les sacrifices.
נראה למי דומה דנין דבר הנוהג בכל הזבחים מדבר הנוהג בכל הזבחים ואל תוכיח לבונה שאינה נוהגת בכל הזבחים
Ou bien va dans cette direction : on déduit une chose qui vient avec elle dans un même ustensile d’une chose qui vient avec elle dans un même ustensile ; et que le bois ne serve pas de preuve, car il ne vient pas avec elle dans un même ustensile.
או כלך לדרך זו דנין דבר הבא עמה בכלי אחד מדבר הבא עמה בכלי אחד ואל יוכיחו עצים שאינן באין עמה בכלי אחד
Le verset dit : « C’est une alliance de sel éternelle » (Nb 18, 19), et plus loin il dit : « de la part des enfants d’Israël, une alliance éternelle » (Lv 24, 8) : de même que là-bas [cela vient] du public, de même ici du public.
ת"ל (במדבר יח, יט) ברית מלח עולם הוא ולהלן הוא אומר (ויקרא כד, ח) מאת בני ישראל ברית עולם מה להלן משל ציבור אף כאן משל ציבור
Comme nous l’avons appris : Rabbi Yehouda dit : Ben Boukhri a témoigné à Yavné : tout cohen qui paie [le demi-sicle] ne pèche pas. Rabban Yo’hanan ben Zakkaï lui dit : non pas, mais tout cohen qui ne paie pas pèche ; seulement, les cohanim interprètent ce verset en leur faveur :
דתנן אמר רבי יהודה העיד בן בוכרי ביבנה כל כהן ששוקל אינו חוטא אמר לו רבן יוחנן בן זכאי לא כי אלא כל כהן שאינו שוקל חוטא אלא שהכהנים דורשין מקרא זה לעצמן
« Toute min’ha de cohen sera entièrement [brûlée], elle ne sera pas mangée » (Lv 6, 16) ; puisque l’omer, les deux pains et le pain de proposition seraient [en partie] à nous, comment pourraient-ils être mangés ?
(ויקרא ו, טז) וכל מנחת כהן כליל תהיה לא תאכל הואיל ועומר ושתי הלחם ולחם הפנים שלנו היא היאך נאכלין
Et selon Ben Boukhri, puisqu’a priori il n’est pas tenu d’apporter, quand il apporte il est aussi pécheur, car il introduit des choses profanes dans le parvis ! — [Il s’agit du cas] où il apporte et les remet au public.
ולבן בוכרי כיון דלכתחילה לא מיחייב לאיתויי כי מייתי נמי חוטא הוא דקא מעייל חולין לעזרה דמייתי ומסר להון לציבור
Original : Menachot 21b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.