a été fait en vue du jardin.
אדעתא דגינה הוא דעבידא
Mena’hot 34a מנחות
Structure du débat :Baraïta 1Question 3
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Abayé et Rava agissaient selon Rabba et Rav Yossef, et Rav Achi agissait selon Rav et Chmouel, dans le sens de la rigueur. Et la halakha est selon Rav et Chmouel, dans le sens de la rigueur.
אביי ורבא עבדי כרבה ורב יוסף ורב אשי עביד כרב ושמואל לחומרא והילכתא כרב ושמואל לחומרא
Il a été dit : Une trappe ouverte de la maison vers l’étage supérieur — Rav Houna a dit : Si elle a une ouverture, elle est obligée à une mezouza ; si elle a deux ouvertures, elle est obligée à deux mezouzot. Rav Papa a dit : On déduit de Rav Houna qu’une salle qui a quatre portes est obligée à quatre mezouzot. — C’est évident ! — Ce n’était nécessaire que [pour le cas où] l’on n’en utilise habituellement qu’une.
איתמר לול פתוח מן הבית לעלייה אמר רב הונא אם יש לו פתח אחד חייב במזוזה אחת אם יש לו ב' פתחין חייב בשתי מזוזות אמר רב פפא שמע מינה מדרב הונא האי אינדרונא דאית ליה ארבעה באבי חייב בארבע מזוזות פשיטא לא צריכא אף על גב דרגיל בחד
Amémar a dit : Une ouverture en angle est obligée à la mezouza. Rav Achi dit à Amémar : Mais elle n’a pas de montants ! Il lui dit : Ce sont bien des montants.
אמר אמימר האי פיתחא דאקרנא חייב במזוזה אמר ליה רב אשי לאמימר והא לית ליה פצימין א"ל עדי פצימי
Rav Papa se rendit chez Mar Chmouel. Il vit une ouverture qui n’avait qu’un seul montant, à gauche, et on lui avait fait une mezouza. Il lui dit : Selon qui ? Selon Rabbi Meïr ? Admettons que Rabbi Meïr l’ait dit pour la droite ; l’a-t-il dit pour la gauche ?
רב פפא איקלע לבי מר שמואל חזא ההוא פיתחא דלא הוה ליה אלא פצים אחד משמאלא ועבידא ליה מזוזה א"ל כמאן כר"מ אימר דאמר ר"מ מימין משמאל מי אמר
De quoi s’agit-il ? Car on a enseigné : « ta maison » (beitekha) : ton entrée (bi’atekha), par la droite. Tu dis par la droite ; ou peut-être n’est-ce que par la gauche ? L’Écriture dit : « ta maison ». Quelle est la déduction ? Rabba a dit : La manière dont tu entres est par la droite, car lorsqu’un homme lève le pied, c’est le droit qu’il lève [en premier].
מאי היא דתניא ביתך ביאתך מן הימין אתה אומר מן הימין או אינו אלא משמאל ת"ל ביתך מאי תלמודא אמר רבה דרך ביאתך מן הימין דכי עקר איניש כרעיה דימינא עקר
Rav Chmouel bar A’ha a dit devant Rav Papa au nom de Rava bar Oulla : [On le déduit] d’ici : « Le prêtre Yehoyada prit un coffre, perça un trou dans son couvercle et le plaça près de l’autel, à droite quand on entre dans la maison de l’Éternel ; et les prêtres gardiens du seuil y mettaient tout l’argent apporté à la maison de l’Éternel » (2 R 12, 10).
רב שמואל בר אחא קמיה דרב פפא משמיה דרבא בר עולא אמר מהכא (מלכים ב יב, י) ויקח יהוידע הכהן ארון אחד ויקב חור בדלתו ויתן אותו אצל המזבח מימין בבוא איש בית ה' ונתנו שמה הכהנים שומרי הסף את כל הכסף המובא בית ה'
Qu’en est-il de Rabbi Meïr ? Car on a enseigné : Une maison qui n’a qu’un seul montant, Rabbi Meïr l’oblige à la mezouza, et les Sages l’en exemptent. Quelle est la raison des Sages ? Il est écrit « mezouzot » (Dt 6, 9).
מאי ר"מ דתניא בית שאין לו אלא פצים אחד ר"מ מחייב במזוזה וחכמים פוטרין מאי טעמא דרבנן (דברים ו, ט) מזוזות כתיב
Quelle est la raison de Rabbi Meïr ? Car on a enseigné : « mezouzot » : j’entends le minimum du pluriel, deux. Lorsqu’il dit « mezouzot » (Dt 11, 20) dans la seconde section, sans que ce soit nécessaire, c’est une extension après une extension, et une extension après une extension ne vient que pour restreindre : l’Écriture l’a restreint à un seul montant. Ce sont les paroles de Rabbi Yichmaël.
מ"ט דר' מאיר דתניא מזוזות שומע אני מיעוט מזוזות שתים כשהוא אומר (דברים יא, כ) מזוזות בפרשה שניה שאין תלמוד לומר הוי ריבוי אחר ריבוי ואין ריבוי אחר ריבוי אלא למעט מעטו הכתוב למזוזה אחת דברי ר' ישמעאל
Rabbi Akiva dit : Ce n’est pas nécessaire. Lorsqu’il dit : « sur le linteau et sur les deux montants » (Ex 12, 23) — il n’était pas nécessaire de dire « deux » ; pourquoi dire « deux » ? Cela établit un principe : partout où il est dit « mezouzot », il ne s’agit que d’un seul, jusqu’à ce que l’Écriture te précise « deux ».
ר"ע אומר אינו צריך כשהוא אומר (שמות יב, כג) על המשקוף ועל שתי המזוזות שאין ת"ל שתי מה ת"ל שתי זה בנה אב כל מקום שנאמר מזוזות אינו אלא אחת עד שיפרט לך הכתוב שתים
Nos Rabbins ont enseigné : « Tu les écriras » : pourrait-on penser qu’on l’écrit sur les pierres ? Il est dit ici « écriture » et il est dit ailleurs « écriture » : de même que là-bas c’est sur un livre, ici aussi sur un livre.
ת"ר וכתבתם יכול יכתבנה על האבנים נאמר כאן כתיבה ונאמר להלן כתיבה מה להלן על הספר אף כאן על הספר
Ou bien, prends plutôt cette voie : il est dit ici « écriture » et il est dit ailleurs « écriture » : de même que là-bas c’est sur les pierres, ici aussi sur les pierres.
או כלך לדרך זו נאמר כאן כתיבה ונאמר להלן כתיבה מה להלן על האבנים אף כאן על האבנים
Voyons à quoi cela ressemble le plus : on déduit une écriture qui vaut pour les générations d’une écriture qui vaut pour les générations, et on ne déduit pas une écriture qui vaut pour les générations d’une écriture qui ne vaut pas pour les générations. Et [l’écriture du livre est] comme il est dit ailleurs : « Baroukh leur dit : De sa bouche il me dictait ces paroles, et moi j’écrivais sur le livre avec de l’encre » (Jr 36, 18).
נראה למי דומה דנין כתיבה הנוהגת לדורות מכתיבה הנוהגת לדורות ואין דנין כתיבה הנוהגת לדורות מכתיבה שאינה נוהגת לדורות וכמו שנאמר להלן (ירמיהו לו, יח) ויאמר להם ברוך מפיו יקרא אלי את הדברים האלה ואני כותב על הספר בדיו
Rav A’ha fils de Rava dit à Rav Achi : Le Miséricordieux a dit « sur les montants », et toi tu dis qu’on déduit « écriture » d’« écriture » ? — Le verset dit : « Tu les écriras » (Dt 6, 9) : une écriture parfaite, et ensuite « sur les montants ».
אמר ליה רב אחא בריה דרבא לרב אשי רחמנא אמר על מזוזות ואת אמרת נילף כתיבה כתיבה אמר קרא (דברים ו, ט) וכתבתם כתיבה תמה והדר על המזוזות
Et puisqu’il est écrit « Tu les écriras », pourquoi ai-je besoin de cette guezera chava ? Sans la guezera chava, j’aurais pu dire : qu’on l’écrive sur une pierre et qu’on la fixe au montant ; il nous apprend [qu’il n’en est rien].
ומאחר דכתיב [וכתבתם] האי גזירה שוה למה לי אי לאו גזירה שוה הוה אמינא ליכתבא אאבנא וליקבעה אסיפא קמ"ל:
Les quatre sections des tefilin s’invalident mutuellement, et même une seule lettre les invalide. — C’est évident !
ארבע פרשיות שבתפילין מעכבות זו את זו ואפילו כתב אחד מעכבן: פשיטא
Rav Yehouda a dit au nom de Rav : Cela n’était nécessaire que pour la pointe du yod. — Cela aussi est évident ! — Cela n’était nécessaire que pour l’autre [enseignement] de Rav Yehouda, car Rav Yehouda a dit au nom de Rav : Toute lettre qui n’est pas entourée de parchemin sur ses quatre côtés est invalide.
אמר רב יהודה אמר רב לא נצרכא אלא לקוצו של יו"ד והא נמי פשיטא לא נצרכא אלא לאידך דרב יהודה דאמר רב יהודה אמר רב כל אות שאין גויל מוקף לה מארבע רוחותיה פסולה:
Original : Menachot 34a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.