mais que la communauté en apporte, car elle apporte une obligation semblable à cela ? L’Écriture enseigne : « Vous ne ferez pas monter » (Ex 30, 9).
אבל צבור יהא מביא שמביא חובה כיוצא בה ת"ל (שמות ל, ט) לא תעלו
Mena’hot 50b מנחות
Structure du débat :Michna 1Baraïta 2Question 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
On pourrait penser qu’on n’en fera pas monter sur l’autel intérieur, mais qu’on en fera monter sur l’autel extérieur ? L’Écriture enseigne : « L’huile d’onction et l’encens aromatique pour le sanctuaire ; selon tout ce que Je t’ai ordonné, ils le feront » (Ex 31, 11) : tu n’as que ce qui est dit dans le passage.
יכול לא יעלו על מזבח הפנימי אבל יעלו על מזבח החיצון ת"ל (שמות לא, יא) את שמן המשחה ואת קטרת הסמים לקודש ככל אשר צויתיך יעשו אין לך אלא מה שאמור בענין
Rav Papa a dit : [Le tanna] dit [de manière graduée] : « il n’est pas besoin de dire ». Il n’est pas besoin de dire la communauté sur l’autel extérieur, que nous n’avons pas trouvé ; et il n’est pas besoin de dire un particulier sur l’autel intérieur, que nous n’avons pas trouvé ; mais même un particulier sur l’autel extérieur, que nous avons trouvé chez les princes, c’était une décision temporaire.
אמר רב פפא לא מיבעיא קאמר לא מיבעיא ציבור על מזבח החיצון דלא אשכחן ולא מיבעיא יחיד על מזבח הפנימי דלא אשכחן אלא אפילו יחיד על מזבח החיצון דאשכחן בנשיאים הוראת שעה היתה:
MICHNA: Les galettes [’havitin] du grand prêtre ne venaient pas par moitiés ; mais il apporte un dixième [d’épha] entier, le partage, et en offre la moitié le matin et la moitié l’après-midi.
מתני׳ חביתי כ"ג לא היו באין חצאין אלא מביא עשרון שלם וחוצהו מקריב מחצה בבקר ומחצה בין הערבים
Un cohen qui a apporté la moitié le matin et qui est mort, et l’on a nommé un autre cohen à sa place : il n’apportera pas un demi-dixième de chez lui avec le demi-dixième du premier ; mais il apporte un dixième entier, le partage, en offre la moitié, et la moitié est perdue. Il se trouve que deux moitiés sont offertes et deux moitiés sont perdues.
כהן שמביא מחצה שחרית ומת ומינו כהן אחר תחתיו לא יביא חצי עשרון מביתו וחצי עשרונו של ראשון אלא מביא עשרון שלם (מחצה) וחוצהו מקריב מחצה ומחצה אבד נמצאו שני חצאין קריבין ושני חצאין אובדין:
GUEMARA: Les Sages ont enseigné : S’il avait été dit « une offrande de farine, la moitié », j’aurais dit : il apporte un demi-dixième de chez lui le matin et l’offre, [et] un demi-dixième de chez lui le soir et l’offre.
גמ׳ ת"ר אילו נאמר מנחה מחצית הייתי אומר מביא חצי עשרון מביתו שחרית ומקריב חצי עשרון מביתו ערבית ומקריב
L’Écriture enseigne : « Sa moitié le matin et sa moitié le soir » (Lv 6, 13) : c’est la moitié d’un entier qu’il offre. Comment donc ? Il apporte un dixième entier, le partage, et en offre la moitié le matin et la moitié l’après-midi.
ת"ל (ויקרא ו, יג) מחציתה בבקר ומחציתה בערב מחצה משלם הוא מקריב הא כיצד מביא עשרון שלם וחוצהו ומקריב מחצה בבקר ומחצה בין הערבים
Si la moitié de l’après-midi est devenue impure ou a été perdue, on pourrait penser qu’il apporte un demi-dixième de chez lui le soir et l’offre ? L’Écriture enseigne : « Sa moitié le matin et sa moitié le soir » : c’est la moitié d’un entier qu’il apporte.
נטמא מחצה של בין הערבים או שאבד יכול יביא חצי עשרון מביתו ערבית ויקריב ת"ל מחציתה בבקר ומחציתה בערב מחצה משלם הוא מביא
Comment donc ? Il apporte un dixième entier [de chez lui], le partage, en offre la moitié, et la moitié est perdue. Il se trouve que deux moitiés sont offertes et deux moitiés sont perdues.
הא כיצד מביא עשרון שלם [מביתו] וחוצהו ומקריב מחצה ומחצה אבד נמצאו שני חצאין קריבין ושני חצאין אובדין
Un grand prêtre qui a offert la moitié le matin et qui est mort, et l’on a nommé un autre à sa place : on pourrait penser qu’il apporte un demi-dixième de chez lui, ou le demi-dixième du premier ? L’Écriture enseigne : « et sa moitié le soir » : c’est la moitié d’un entier qu’il apporte et offre.
כ"ג שהקריב מחצה שחרית ומת ומינו אחר תחתיו יכול יביא חצי עשרון מביתו או חצי עשרונו של ראשון ת"ל ומחציתה בערב מחצה משלם הוא מביא ומקריב
Comment donc ? Il apporte un dixième entier, le partage et [en] offre [la moitié], et la moitié est perdue. Il se trouve que deux moitiés sont perdues et deux moitiés sont offertes.
הא כיצד מביא עשרון שלם וחוצהו ומקריב ומחצה אבד נמצאו שני חצאין אובדין ושני חצאין קריבין:
Un tanna enseigna devant Rav Na’hman : La première moitié et la seconde moitié, on laissera passer leur aspect, et elles sortiront vers le lieu de la combustion.
תני תנא קמיה דר"נ מחצה ראשון ומחצה שני תעובר צורתן ויצאו לבית השריפה
Rav Na’hman lui dit : Cela se comprend pour la première, qui a été apte à être offerte ; mais la seconde, pourquoi lui faut-il laisser passer son aspect ? Dès le départ, elle vient pour être perdue !
א"ל ר"נ בשלמא ראשון איחזי להקרבה אלא שני למה ליה עיבור צורה מעיקרא לאיבוד קא אתי
Car il te dira : De qui est-ce ? C’est le tanna de l’école de Rabba bar Avouha, qui dit que même le pigoul requiert qu’on laisse passer son aspect.
דאמר לך מני תנא דבי רבה בר אבוה הוא דאמר אפילו פיגול טעון עיבור צורה
Rav Achi a dit : Tu peux même dire [que c’est l’opinion] des Sages : puisqu’au moment où on les partage, s’il le veut il offre celle-ci et s’il le veut il offre celle-là, elles sont aptes.
רב אשי אמר אפילו תימא רבנן כיון דבעידנא דפלגי בהו אי בעי האי מקריב ואי בעי האי מקריב מיחזא חזו:
Il a été dit : Les galettes du grand prêtre, comment les fait-on ? Rabbi ’Hiya bar Abba a dit au nom de Rabbi Yo’hanan : On la cuit au four, et ensuite on la fait frire. Rabbi Assi a dit au nom de Rabbi ’Hanina : On la fait frire, et ensuite on la cuit au four.
איתמר חביתי כהן גדול כיצד עושין אותן רבי חייא בר אבא א"ר יוחנן אופה ואח"כ מטגנה רבי אסי א"ר חנינא מטגנה ואח"כ אופה
Rabbi ’Hiya bar Abba a dit : C’est selon moi qu’il est raisonnable [de lire] : toufiné, « tu la cuiras belle [naé] ». Rabbi Assi a dit : C’est selon moi qu’il est raisonnable [de lire] : toufiné, « tu la cuiras à demi crue [na] ».
א"ר חייא בר אבא כוותיה דידי מסתברא תופיני תאפינה נאה רבי אסי אמר כוותיה דידי מסתברא תופיני תאפינה נא
C’est comme une divergence de tannaïm : « Tu la cuiras en morceaux [toufiné] » (Lv 6, 14). Rabbi dit : Tu la cuiras belle. Rabbi Yossé dit : Tu la cuiras abondamment. [L’un] retient « à demi crue », et [l’autre] retient « belle ».
כתנאי (ויקרא ו, יד) תופיני תאפינה נא רבי אומר תאפינה נאה רבי יוסי אומר תאפינה רבה אית ליה נא ואית ליה נאה
Nous avons appris là-bas : Les galettes du grand prêtre, leur pétrissage, leur façonnage et leur cuisson se font à l’intérieur [du parvis], et ils repoussent le Chabbat.
תנן התם חביתי כ"ג לישתן ועריכתן ואפייתן בפנים ודוחות את השבת
D’où ces choses [sont-elles tirées] ? Rav Houna a dit : « Tu la cuiras belle » ; et si on la cuisait la veille, elle se dessécherait. Rav Yossef objecta : Dis qu’on la conserve dans des légumes [verts, pour qu’elle reste fraîche] !
מנא ה"מ אמר רב הונא תופיני תאפינה נאה ואי אפי לה מאתמול אינשפה לה מתקיף לה רב יוסף אימא דכביש ליה בירקא
L’école de Rabbi Yichmaël a enseigné : « Elle sera faite » (Lv 6, 14), même le Chabbat ; « elle sera faite », même dans l’impureté.
דבי ר' ישמעאל תנא תעשה ואפילו בשבת תעשה ואפילו בטומאה
Abayé a dit : Le verset dit : « De la fleur de farine en offrande perpétuelle » (Lv 6, 13) :
אביי אמר אמר קרא (ויקרא ו, יג) סלת מנחה תמיד
Original : Menachot 50b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.