Structure du débat :Baraïta 1Question 2Objection 1Preuve 1Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
et les jus de fruits ne font pas lever ! Rech Lakich a dit : Rabbi Yossé le Galiléen disait : On pétrit l’offrande de farine des libations avec de l’eau, et elle est valide.
ומי פירות אין מחמיצין אמר ריש לקיש אומר היה רבי יוסי הגלילי מנחת נסכים מגבלה במים וכשרה
Les pains de proposition ? On les mesure avec la mesure des matières sèches, et nous avons entendu Rabbi Akiva dire : La mesure des matières sèches n’a pas été consacrée [et ne consacre donc pas ce qu’on y met].
לחם הפנים מדת יבש היא ושמענא ליה לר' עקיבא דאמר מדת יבש לא נתקדשה
(Rabbi Reouven) a envoyé [dire] au nom de Rabbi Yo’hanan : Voici l’ordre de l’enseignement, et inverse-le : « Que vous offrirez » vient inclure les pains de proposition dans [l’interdit de] faire lever ; ce sont les paroles de Rabbi Yossé le Galiléen. Rabbi Akiva dit : Il vient inclure l’offrande de farine des libations dans [l’interdit de] faire lever.
שלח (רבי ראובן) משמיה דרבי יוחנן כך היא הצעה של משנה ואיפוך אשר תקריבו לרבות לחם הפנים לחימוץ דברי רבי יוסי הגלילי ר' עקיבא אומר לרבות מנחת נסכים לחימוץ
Car il est enseigné dans une baraïta : « Il les oignit et les consacra » (Nb 7, 1). Rabbi Yochiya dit : La mesure des liquides fut ointe tant à l’intérieur qu’à l’extérieur ; les mesures des matières sèches furent ointes à l’intérieur et ne furent pas ointes à l’extérieur.
דתניא (במדבר ז, א) וימשחם ויקדש אותם רבי יאשיה אומר מדת הלח נמשח בין מבפנים בין מבחוץ מדת יבש נמשחו מבפנים ואין נמשחו מבחוץ
Rabbi Yonatan dit : Les mesures des liquides furent ointes à l’intérieur et ne furent pas ointes à l’extérieur ; les mesures des matières sèches ne furent pas ointes du tout. Sache-le, puisqu’elles ne consacrent pas, comme il est écrit : « De vos demeures vous apporterez un pain d’élévation, deux, [de] deux dixièmes de fine farine ; ils seront cuits levés, prémices à l’Éternel » (Lv 23, 17). Quand sont-ils « à l’Éternel » ? Après avoir été cuits.
רבי יונתן אומר מדת הלח נמשחו מבפנים ואין נמשחו מבחוץ מדות יבש לא נמשחו כל עיקר תדע לך שהרי אין מקדשות דכתיב (ויקרא כג, יז) ממושבותיכם תביאו לחם תנופה שתים שני עשרונים סלת תהיינה חמץ תאפינה בכורים לה' אימתי הן לה' לאחר שנאפו
Sur quoi divergent-ils ? Sur « les ». Rabbi Yochiya estime que « les » vient exclure [l’onction de] la mesure des matières sèches à l’extérieur ; et Rabbi Yonatan estime que la mesure des matières sèches est profane et que le verset n’avait pas besoin de l’exclure ; le verset n’a eu besoin que d’exclure la mesure des liquides à l’extérieur.
במאי קא מיפלגי באותם רבי יאשיה סבר אותם למעוטי מדת יבש בחוץ ור' יונתן סבר מדת יבש חול הוא ולא אצטריך קרא למעוטי כי איצטריך קרא למעוטי מדת לח מבחוץ
Disons alors aussi que Rabbi Akiva et l’un des disciples de Rabbi Yichmaël ont dit la même chose, et qui est-ce ? Rabbi Yonatan ! [Non,] parce qu’ils ne sont pas d’accord entre eux au sujet de la mesure des liquides.
לימא נמי ר' עקיבא ואחד מתלמידי ר' ישמעאל אמרו דבר אחד ומנו רבי יונתן משום דלא שוו במדת לח להדדי
Rav Papa a dit à Abayé : Mais il y a le récipient [où l’on pétrit], qui est [consacré comme ustensile] des liquides ! Il lui a dit : Par exemple [s’il la pétrit] sur une planche.
א"ל רב פפא לאביי והא איכא ביסא דלח הוא א"ל כגון שלש על גבי קטבליא
S’il en est ainsi, quand Rabbi Yonatan lui a dit : « Sache-le, puisqu’elle ne consacre pas », qu’on lui réponde : Par exemple s’il l’a mesurée dans un dixième profane !
אי הכי דקאמר ליה רבי יונתן תדע לך שהרי אינה מקדשת לימא ליה כגון דכיילא בעשרון דחול
Comment comparer ? Certes, pour le récipient, le Miséricordieux n’a pas écrit qu’on fasse un récipient pour y pétrir ; s’il la pétrit sur une planche, cela ne nous pose pas de problème. Mais pour le dixième, puisque le Miséricordieux a dit : « Fais un dixième et mesure avec », laisserait-il le dixième consacré pour mesurer avec un dixième profane ?
הכי השתא בשלמא ביסא לא כתב רחמנא דלעביד ביסא למילש ביה כי לש לה על גבי קטבליא לית לן בה אלא עשרון כיון דאמר רחמנא עביד עשרון וכייל ביה שביק עשרון דקודש וכייל בעשרון דחול
Nos maîtres ont enseigné : D’où [sait-on] que celui qui fait monter [sur l’autel quelque chose de levé ou de miel] de la viande du sacrifice expiatoire, de la viande du sacrifice de culpabilité, de la viande des saintetés majeures et des saintetés mineures, du reste de l’omer, du reste des deux pains, des pains de proposition et des restes des offrandes de farine, transgresse un interdit ?
תנו רבנן מנין למעלה מבשר חטאת ומבשר אשם ומבשר קדשי הקדשים ומקדשים קלים וממותר העומר וממותר שתי הלחם ומלחם הפנים ומשירי מנחות שהוא בלא תעשה
L’Écriture dit : « Car tout levain et tout miel, vous n’en ferez pas fumer comme combustion pour l’Éternel » (Lv 2, 11) : tout ce dont une part va aux feux [de l’autel] est sous [l’interdit] « vous n’en ferez pas fumer ».
ת"ל (ויקרא ב, יא) כי כל שאור וכל דבש לא תקטירו ממנו אשה לה' כל שהוא ממנו לאישים הרי הוא בבל תקטירו
Et des deux pains et des pains de proposition, une part va-t-elle aux feux ? Or il est enseigné : Sont exclus les deux pains et les pains de proposition, dont rien ne va aux feux !
ושתי הלחם ולחם הפנים יש מהן לאישים והתניא יצאו שתי הלחם ולחם הפנים שאין מהם לאישים
Il a été dit : Celui qui fait monter n’importe lequel d’entre eux sur la rampe [de l’autel] : Rabbi Yo’hanan a dit : Il est coupable ; Rabbi Éléazar a dit : Il est exempt.
איתמר המעלה מכולם על גבי הכבש רבי יוחנן אמר חייב ר' אלעזר אמר פטור
Rabbi Yo’hanan a dit qu’il est coupable, car il est enseigné : « L’autel » : je n’ai que l’autel ; d’où [sait-on qu’il en est de même pour] la rampe ? L’Écriture dit : « et sur l’autel ils ne monteront pas en odeur agréable » (Lv 2, 12).
ר' יוחנן אמר חייב דתניא המזבח אין לי אלא מזבח כבש מנין תלמוד לומר (ויקרא ב, יב) ואל המזבח לא יעלו לרצון
Et Rabbi Éléazar a dit qu’il est exempt. Quelle en est la raison ? Car le verset dit : « Comme sacrifice de prémices, vous les offrirez » (Lv 2, 12) : « les » ;
ור' אלעזר אמר פטור מ"ט דאמר קרא (ויקרא ב, יא). שאור ודבש קרבן ראשית תקריבו אותם אותם
c’est pour eux [les prémices] qu’il t’a inclus la rampe comme l’autel, mais pour autre chose, non.
הוא דרבי לך כבש כמזבח אבל מידי אחרינא לא
Original : Menachot 57b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.