mais sur la terre [d’Israël], ils ne sont pas en désaccord : l’omer et les deux pains, de la terre [d’Israël], oui ; de l’extérieur, non.
אבל בארץ לא פליגי דעומר ושתי הלחם מארץ אין מחוצה לארץ לא
Mena’hot 84a מנחות
Structure du débat :Baraïta 2Question 2
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Selon qui ? Pas selon ce tanna-ci, car il a été enseigné : Rabbi Yossé fils de Rabbi Yehouda dit : L’omer vient [aussi] de l’extérieur de la terre. Et comment accomplirai-je « Quand vous viendrez dans le pays » (Lv 23, 10) ? Qu’ils n’étaient pas soumis à l’omer avant d’entrer dans le pays.
כמאן דלא כי האי תנא דתניא ר' יוסי בר רבי יהודה אומר עומר בא מחוצה לארץ ומה אני מקיים (ויקרא כג, י) כי תבאו אל הארץ שלא נתחייבו בעומר קודם שנכנסו לארץ
Et il estime que [l’interdit de la] nouvelle récolte hors de la terre [d’Israël] est de la Torah, car il est écrit : « dans vos demeures » (Lv 23, 14), ce qui signifie : partout où vous demeurez ; et « quand vous viendrez » désigne le moment de l’entrée. Et puisque c’est de la Torah, on peut aussi en offrir.
וקסבר חדש בחוצה לארץ דאורייתא היא דכתיב ממושבותיכם כל מקום שאתם יושבין משמע וכי תבאו זמן ביאה היא וכיון דאורייתא היא אקרובי נמי מקריבין:
Nous avons appris là-bas : Les gardiens des repousses spontanées de l’année sabbatique reçoivent leur salaire du prélèvement de la chambre [du Trésor].
תנן התם שומרי ספיחין בשביעית נוטלין שכרן מתרומת הלשכה
Rami bar ’Hama opposa à Rav ’Hisda : Nous avons appris : « Les gardiens des repousses spontanées de l’année sabbatique reçoivent leur salaire du prélèvement de la chambre [du Trésor] » ; et on oppose : « pour manger » (Lv 25, 6), et non pour brûler !
רמי ליה רמי בר חמא לרב חסדא תנן שומרי ספיחין בשביעית נוטלין שכרן מתרומת הלשכה ורמינהו (ויקרא כה, ו) לאכלה ולא לשריפה
Il lui dit : Le Miséricordieux te dit « pour vos générations » (Lv 23, 14), et toi tu dis que [l’omer] soit annulé ?
אמר ליה רחמנא אמר לך (ויקרא כג, יד) לדורותיכם ואת אמרת תיבטל
Il lui dit : Est-ce que je dis, moi, qu’il soit annulé ? Qu’on l’apporte de l’année précédente ! – Nous exigeons du grain frais, et il n’y en a pas.
אמר ליה ומי קאמינא אנא תיבטל לייתי מדאשתקד בעינא כרמל וליכא
Qu’on l’apporte alors du grain frais de l’année précédente ! Le verset dit : « du grain frais tu offriras » (Lv 2, 14) : nous exigeons du grain frais au moment de l’offrande, et il n’y en a pas.
ולייתי מכרמל דאשתקד אמר קרא (ויקרא ב, יד) כרמל תקריב בעינא כרמל בשעת הקרבה וליכא
Il a été dit : Rabbi Yo’hanan dit : [On le tire de] « du grain frais tu offriras ». Rabbi Éléazar dit : « Les prémices de votre moisson » (Lv 23, 10) : les prémices de ta moisson, et non la fin de ta moisson.
איתמר רבי יוחנן אמר כרמל תקריב ר' אלעזר אומר ראשית קצירך ראשית קצירך ולא סוף קצירך
Rabba objecta : « Et si tu offres une offrande des prémices » (Lv 2, 14) : l’Écriture parle de l’offrande de l’omer. D’où vient-elle ? De l’orge. Tu dis : de l’orge ; ou bien n’est-ce que du blé ?
מותיב רבה (ויקרא ב, יד) ואם תקריב מנחת בכורים במנחת העומר הכתוב מדבר מהיכן היא באה מן השעורים אתה אומר מן השעורים או אינו אלא מן החיטין
Rabbi Eliézer dit : Il est dit « en épis » en Égypte (Ex 9, 31), et il est dit « en épis » pour les générations (Lv 2, 14) : de même que les épis dont il est question en Égypte étaient de l’orge, de même les épis dont il est question pour les générations ne viennent que de l’orge.
רבי אליעזר אומר נאמר (שמות ט, לא) אביב במצרים ונאמר (ויקרא ב, יד) אביב לדורות מה אביב האמור במצרים שעורים אף אביב האמור לדורות אינו בא אלא מן השעורים
Rabbi Akiva dit : Nous trouvons qu’un particulier apporte son obligation de blé et apporte son obligation d’orge ; de même la communauté apporte son obligation de blé et apporte son obligation d’orge. Si tu dis [que l’omer vient] du blé, nous ne trouvons pas que la communauté apporte son obligation d’orge.
רבי עקיבא אומר מצינו יחיד שמביא חובתו מן החיטין ומביא חובתו מן השעורין ואף ציבור מביא חובתו מן החיטין ומביא חובתו מן השעורין אם אתה אומר מן החיטין לא מצינו ציבור שמביא חובתו מן השעורין
Autre explication : si tu dis que l’omer vient du blé, les deux pains ne sont pas des prémices. On voit [donc que la raison] est [qu’il s’agit] de prémices. C’est une réfutation.
דבר אחר אם אתה אומר עומר בא מן החיטין אין שתי הלחם ביכורים אלמא משום ביכורים הוא תיובתא
Nous avons appris là-bas : On n’apporte de prémices que des sept espèces ; et non
תנן התם אין מביאין ביכורים חוץ משבעת המינין ולא
Original : Menachot 84a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.