… de dattes des montagnes, ni de fruits des vallées. ’Oula dit : S’il les a apportés, il ne les a pas consacrés [comme prémices].
מתמרים שבהרים ולא מפירות שבעמקים אמר עולא אם הביא לא קידש
Mena’hot 84b מנחות
Structure du débat :Question 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Rabba était assis et énonçait cet enseignement. Rabbi A’ha bar Abba objecta à Rabba : « Comme sacrifice de prémices » (Lv 2, 12) — qu’elle soit la première de toutes les offrandes de farine ; et ainsi il est dit : « Lorsque vous présenterez une offrande nouvelle à l’Éternel, lors de vos semaines » (Nb 28, 26).
יתיב רבה וקא אמר לה להא שמעתא איתיביה רבי אחא בר אבא לרבה (ויקרא ב, יב) קרבן ראשית שתהא ראשית לכל המנחות וכן הוא אומר (במדבר כח, כו) בהקריבכם מנחה חדשה לה' בשבועותיכם
Je n’en sais que pour l’offrande nouvelle de blé ; l’offrande nouvelle d’orge, d’où le sait-on ? Le verset dit « nouvelle », « nouvelle » : s’il n’est pas nécessaire pour l’offrande nouvelle de blé, applique-le à l’offrande nouvelle d’orge.
אין לי אלא חדשה של חטים חדשה של שעורים מנין תלמוד לומר חדשה חדשה אם אינו ענין לחדשה של חיטין תנהו ענין לחדשה של שעורים
Et d’où sait-on qu’elle doit précéder les prémices ? Le verset dit : « Tu célébreras la fête des Semaines, des prémices de la moisson du blé » (Ex 34, 22). Je n’en sais que pour les prémices de la moisson du blé ; la moisson de l’orge, d’où le sait-on ? Le verset dit : « Et la fête de la Moisson, des prémices de tes travaux, de ce que tu sèmeras dans le champ » (Ex 23, 16).
ומנין שתהא קודמת לביכורים תלמוד לומר (שמות לד, כב) וחג שבעות תעשה לך בכורי קציר חטים ואין לי אלא בכורי קציר חטים קציר שעורים מנין תלמוד לאמר (שמות כג, טז) וחג הקציר בכורי מעשיך אשר תזרע בשדה
Je n’en sais que pour ce que tu sèmes ; ce qui a poussé de soi-même, d’où le sait-on ? Le verset dit : « dans le champ ».
ואין לי אלא שתזרע עלו מאליהן מנין תלמוד לומר בשדה
Je n’en sais que pour ce qui est dans le champ ; d’où sait-on qu’il faut inclure ce qui pousse sur un toit, dans une ruine, dans un pot ou dans un bateau ? Le verset dit : « Les prémices de tout ce qui est dans leur pays » (Nb 18, 13).
ואין לי אלא בשדה מנין לרבות שבגג ושבחורבה ושבעציץ ושבספינה תלמוד לאמר (במדבר יח, יג) בכורי כל אשר בארצם
D’où sait-on qu’elle doit précéder les libations et les fruits de l’arbre ? Il est dit ici : « les prémices de tes travaux », et il est dit plus loin : « quand tu rentreras tes travaux des champs » (Ex 23, 16) ; de même que là il s’agit des libations et des fruits de l’arbre, de même ici il s’agit des libations et des fruits de l’arbre.
מנין שתהא קודמת לנסכים ופירות האילן נאמר כאן בכורי מעשיך ונאמר להלן (שמות כג, טז) באספך את מעשיך מן השדה מה להלן נסכים ופירות אילן אף כאן נסכים ופירות אילן
Quoi qu’il en soit, il enseigne : ce qui pousse sur un toit, dans une ruine, dans un pot ou dans un bateau [est inclus] ! — La fin [du verset] nous ramène aux offrandes de farine.
קתני מיהא שבגג שבחורבה שבעציץ ושבספינה סיפא אתאן למנחות
Rav Ada bar Ahava objecta : S’il en est ainsi, c’est bien ce qui est écrit : « Quiconque est pur dans ta maison en mangera » (Nb 18, 13) ; or les offrandes de farine ne sont mangées que par les mâles de la prêtrise !
מתקיף לה רב אדא בר אהבה אי הכי היינו דכתיב (במדבר יח, יא) כל טהור בביתך יאכל אותו ואי מנחות לזכרי כהונה הוא דמיתאכלן
Rav Mecharchia dit : Deux versets sont écrits : « Il sera à toi » (Nb 18, 13), et il est écrit : « Quiconque est pur dans ta maison en mangera ». Comment [les concilier] ? L’un porte sur les prémices, l’autre sur les offrandes de farine.
אמר רב משרשיא תרי קראי כתיבי (במדבר יח, יג) לך יהיה וכתיב כל טהור בביתך יאכל אותו הא כיצד כאן בביכורים כאן במנחות
Rav Achi dit : Tout [le verset] porte sur les offrandes de farine, et la fin du verset nous ramène aux pains de l’offrande de reconnaissance.
רב אשי אמר כוליה במנחות וסיפא דקרא אתאן ללחמי תודה
C’est l’objet d’une controverse. Rabbi Yo’hanan dit : S’il les a apportés, il ne les a pas consacrés ; Rech Lakich dit : S’il les a apportés, il les a consacrés : c’est devenu comme une bête maigre parmi les sacrifices.
בפלוגתא ר' יוחנן אמר אם הביא לא קדש ריש לקיש אמר אם הביא קדש נעשה ככחוש בקדשים
Cela se comprend pour Rech Lakich, qui a donné sa raison ; mais Rabbi Yo’hanan, quelle est sa raison ? Rabbi Éléazar dit : Pour Rabbi Yo’hanan, j’ai vu en rêve une excellente chose à dire : le verset dit « des prémices » (Dt 26, 2) — et non toutes les prémices ; « de ton pays » (Dt 26, 2) — et non tout ton pays.
בשלמא ריש לקיש כדאמר טעמא אלא רבי יוחנן מאי טעמא אמר רבי אלעזר רבי יוחנן חזאי בחלום מילתא מעלייתא אמינא אמר קרא (דברים כו, ב) מראשית ולא כל ראשית (דברים כו, ב) מארצך ולא כל ארצך
Et Rech Lakich, que fait-il de ce « ton pays » ? Il en a besoin pour ce qui est enseigné : Rabban Gamliel fils de Rabbi dit : Il est dit ici « pays » et il est dit plus loin « pays » ; de même que là il s’agit de ce qui fait la louange du pays, de même ici il s’agit de ce qui fait la louange du pays.
וריש לקיש האי ארצך מאי עביד ליה מיבעי ליה לכדתניא רבן גמליאל בר רבי אומר נאמר כאן ארץ ונאמר להלן ארץ מה להלן שבח ארץ אף כאן שבח ארץ
Et l’autre ? [Il tire une leçon de] « pays » et [une autre de] « de ton pays ».
ואידך ארץ מארץ
Et l’autre ? « Pays » et « de ton pays » ne lui enseignent rien de particulier.
ואידך ארץ מארץ לא משמע ליה
Il est enseigné dans une baraïta : [les prémices] d’un toit, d’une ruine, d’un pot ou d’un bateau, on les apporte et on fait la déclaration ; et il est enseigné dans une autre : on les apporte sans faire la déclaration.
תני חדא שבגג ושבחורבה שבעציץ ושבספינה מביא וקורא ותניא אידך מביא ואינו קורא
Cela se comprend selon Rech Lakich : toit contre toit, ce n’est pas difficile : l’une parle du toit d’une grotte, l’autre du toit d’une maison.
בשלמא ריש לקיש גג אגג לא קשיא הא בגג דמערה הא בגג דבית
Ruine contre ruine, ce n’est pas difficile : l’une parle d’une ruine cultivée, l’autre d’une ruine non cultivée.
חורבה אחורבה לא קשיא כאן בחורבה עבודה כאן בחורבה שאינה עבודה
Pot contre pot, ce n’est pas difficile : l’une parle d’un pot percé, l’autre d’un pot non percé.
עציץ אעציץ לא קשיא כאן בנקובה כאן בשאינו נקובה
Bateau contre bateau, ce n’est pas difficile : l’une parle d’un bateau de bois, l’autre d’un bateau d’argile.
ספינה אספינה לא קשיא כאן בספינה של עץ כאן בספינה של חרס
Original : Menachot 84b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.