l’un n’est pas sanctifié sans l’autre, ni l’autre sans l’un.
לא זו קדושה בלא זו ולא זו קדושה בלא זו
Mena’hot 8b מנחות
Et selon Rabbi ’Hanina, pourquoi la mesure du dixième a-t-elle été ointe ? (N’est-elle pas faite uniquement pour mesurer la farine, et la farine n’est pas sanctifiée sans huile ?) Pour l’offrande du pécheur.
ולר' חנינא עשרון למה נמשח (והלא אינו עשוי אלא למדידת קמח בלבד והקמח אינו קדוש בלא שמן) למנחת חוטא
Et le log, pourquoi a-t-il été oint ? Pour le log du lépreux.
ולוג למה נמשח ללוג של מצורע
Et Chmouel aussi est de l’avis de Rav, car nous avons appris : les récipients pour liquides sanctifient le liquide, les mesures pour solides sanctifient le solide ; les récipients pour liquides ne sanctifient pas le solide, et les mesures pour solides ne sanctifient pas le liquide.
ואף שמואל סבר לה להא דרב דתנן כלי הלח מקדשין את הלח ומדות היבש מקדשין את היבש ואין כלי הלח מקדשין את היבש ולא מדות היבש מקדשין את הלח
Et Chmouel a dit : on n’a enseigné cela que pour les mesures ; mais les bassins (pour le sang) sanctifient le solide, car il est dit : « tous deux pleins de fleur de farine pétrie d’huile, pour l’offrande » (Nb 7, 13).
ואמר שמואל ל"ש אלא מדות אבל מזרקות (של דם) מקדשות את היבש שנא' (במדבר ז, יג) שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה
Rav A’ha de Difti dit à Ravina : l’offrande est humide ! Il lui répondit : ce n’est nécessaire que pour ce qui est sec en elle (c’est-à-dire l’encens.
א"ל רב אחא מדפתי לרבינא מנחה לחה היא א"ל לא נצרכא אלא ליבש שבה (דהיינו לבונה
Et s’il te venait à l’esprit que Chmouel pense que l’offrande n’est pas sanctifiée tant que tout ce qui est sec en elle n’y est pas, comment le trouverais-tu ? Tout n’est-il pas humide à cause de l’huile ? Il faut donc en déduire que Chmouel pense [que l’un est sanctifié] sans l’autre.)
ואי ס"ד קסבר שמואל אין מנחה קדושה עד שיהו כולן יבש שבה היכי משכחת לה והלא כולן לחים הן מפני השמן אלא ש"מ קסבר שמואל האי בלא האי)
Et si tu veux, dis que l’offrande, par rapport au sang, est considérée comme sèche.
ואיבעית אימא מנחה לגבי דם כיבש דמיא
Revenons au sujet principal. Rabbi Éléazar a dit : une offrande dont on a prélevé la poignée dans le Sanctuaire est valide, car nous le trouvons pour l’enlèvement des coupes.
גופא א"ר אלעזר מנחה שקמצה בהיכל כשרה שכן מצינו בסילוק בזיכין
Rabbi Yirmeya objecta : « Et il en prélèvera une poignée de là » : de l’endroit où se tiennent les pieds du non-cohen.
מתיב ר' ירמיה וקמץ משם ממקום שרגלי הזר עומדות
Ben Beteira dit : d’où savons-nous que s’il a prélevé la poignée de la main gauche, il la remettra et prélèvera la poignée de la main droite ? Le verset dit : « Et il en prélèvera une poignée de là » : de l’endroit où il avait déjà prélevé la poignée.
בן בתירא אומר מנין שאם קמץ בשמאל שיחזיר ויקמוץ בימין ת"ל וקמץ משם ממקום שקמץ כבר
Certains disent qu’il a lui-même objecté et qu’il a lui-même résolu ; certains disent que Rabbi Yaakov dit à Rabbi Yirmeya bar Ta’hlifa : je vais te l’expliquer. Ce n’est nécessaire que pour rendre valide le parvis tout entier, afin que tu ne dises pas : puisque l’holocauste est une sainteté majeure et que l’offrande de farine est une sainteté majeure, de même que l’holocauste requiert le nord, de même l’offrande requiert le nord.
איכא דאמרי הוא מותיב לה והוא מפרק לה איכא דאמרי א"ל ר' יעקב לר' ירמיה בר תחליפא אסברא לך לא נצרכא אלא להכשיר את כל עזרה כולה שלא תאמר הואיל ועולה קדשי קדשים ומנחה קדשי קדשים מה עולה טעונה צפון אף מנחה טעונה צפון
Qu’en est-il de l’holocauste ? C’est qu’il est entièrement [brûlé]. [Déduis-le alors] du ’hatat.
מה לעולה שכן כליל מחטאת
Qu’en est-il du ’hatat ? C’est qu’il fait l’expiation pour ceux qui sont passibles du retranchement. [Déduis-le alors] de l’acham.
מה לחטאת שכן מכפרת על חייבי כריתות מאשם
Qu’en est-il de l’acham ? C’est que ce sont des espèces à sang. De tous aussi [on réfute] : ce sont des espèces à sang !
מה לאשם שכן מיני דמים מכולהו נמי שכן מיני דמים
C’est plutôt nécessaire [car] il t’aurait pu venir à l’esprit : puisqu’il est écrit : « On l’apportera au cohen, il la présentera à l’autel » (Lv 2, 8), puis « il prélèvera une poignée », de même que la présentation [se fait] à l’angle sud-ouest, de même le prélèvement de la poignée [se ferait] à l’angle sud-ouest. Cela nous apprend [que non].
אלא איצטריך ס"ד אמינא הואיל וכתיב (ויקרא ב, ח) והקריבה אל הכהן והגישה אל המזבח וקמץ מה הגשה בקרן דרומית מערבית אף קמיצה נמי בקרן דרומית מערבית קמ"ל
Revenons au sujet principal. Rabbi Yo’hanan a dit : des chelamim qu’on a égorgés dans le Sanctuaire sont valides, car il est dit : « et il l’égorgera à l’entrée de la tente d’assignation » (Lv 3, 2), et l’accessoire ne doit pas être plus sévère que le principal.
גופא א"ר יוחנן שלמים ששחטן בהיכל כשרין שנאמר ושחטו פתח אהל מועד ולא יהא טפל חמור מן העיקר
On objecta : Rabbi Yehouda ben Beteira dit : d’où savons-nous que si des idolâtres ont encerclé le parvis, les cohanim entrent dans le Sanctuaire et y mangent les saintetés majeures et les restes des offrandes de farine ? Le verset dit :
מיתיבי ר' יהודה בן בתירא אומר מנין שאם הקיפו עובדי כוכבים את העזרה שהכהנים נכנסין להיכל ואוכלין בקדשי קדשים ושירי מנחות ת"ל
Original : Menachot 8b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.